עם 20 אלף מובטלים בענף הבנייה, כש-2,000 מתוכם שייכים לתחום העבודות הרטובות, דווקא עכשיו הממשלה מקדמת תוכנית להגדלת מכסת היבוא של עובדים זרים. בזמן שמספר המובטלים בלתי נתפש, דווקא עכשיו בוחרת הממשלה למלא את המחסור בידיים עובדות בענף באמצעות ייבוא של יותר מ-80 אלף עובדים זרים.

"אנחנו רוצים שאותם עובדים ישראלים שעבדו בענף הבנייה ושנמצאים כרגע מובטלים, יבואו ויעבדו. אבל זה לא מספיק." מסביר נתנאל לפידות, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, "בסוף הפער בין הגידול הדמוגרפי והצורך בייצור דירות, לעומת היצע הדירות שנבנות, דורש הרבה יותר פועלים, ולכן אנחנו בעצם משלבים מהלכים; גם להגדיל את היצע העובדים הישראלים ואת ההזדמנות שלהם  להיכנס לענף הבנייה באמצעות הכשרות מקצועיות ותמריצים, ולצד זאת אנחנו גם מגדילים את כמות העובדים הזרים, כדי שבסופו של דבר נוכל לענות על הצורך של הדיור בישראל. זו המטרה שלשמה אנחנו בעצם מייצרים את המהלכים האלה."

"אלה עבודות קשות שהישראלים לא אוהבים לעשות"

כשלפידות אומר שכמות הפועלים הישראלים אינה מספיקה, כדאי להבין באילו מספרים מדובר. בענף הבנייה נכון להיום ישנם 80 אלף עובדים במקצועות הרטובים: שלד, טיח וריצוף. וכן, את הישראלים לא תמצאו שם בקלות. "אלה אכן העבודות הקשות שהישראלים לא אוהבים לעשות, להיות על ארבע ולרצף דירה," מציין ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים בוני הארץ, "עם זאת, יש למעלה מ-200 אלף עובדים ישראלים שעובדים במקצועות הנלווים: אינסטלציה, חשמל, מסגרות, נגרות, גבס, מיזוג אוויר, איטום, צבע ועוד. נכון לעכשיו למעשה 30 אלף ישראלים מובטלים, כשרובם המוחלט לא עובד במקצועות הרטובים, ולכן הגרף מאד ברור: ככל שיהיו לנו יותר עובדים זרים במקצועות הרטובים, על כל אחד מהם נשיג שלושה ישראלים שמשתלבים במקצועות האחרים. לכן אם המדינה רוצה להקטין את האבטלה, היא צריכה להביא לנו עובדים זרים במקצועות האלה."

שיפוץ תדמיתי בענף

אכן מדובר באסטרטגיה שיש בה היגיון רב לטובת הנעת העבודה בענף הבנייה, ובכל זאת איך אפשר יהיה להחזיר את הכבוד לעבודת הכפיים הישראלית באתרי הבנייה? אולי כדאי לבצע שיפוץ תדמיתי בענף. "תארי לך מצב שאמא יהודיה-ישראלית שואלת את הבת שלה: מי החבר שלך? מה הוא עושה? והבת תענה: הוא עובד בניין. האמא לא תקבל את זה כל כך בקלות. צריך למתג מחדש" מצביע סרוגו על הבעייתיות התדמיתית.

איך ניתן לעשות זאת? "אני חושבת שמקור הרע היא העובדה שבבניין נמצאים בעיקר עובדים זרים, ואיפה שנמצאים עובדים זרים - זה כאילו לא המקום לעובדים ישראלים," אומרת יפה ויגודסקי, יושבת ראש קרן מעגלים, "יש מושג שנקרא עבודה נדרשת. יש מושג שנקרא עידוד, שינוי תדמית, משכורות גבוהות יותר, הדברים האלה בהחלט יכולים לשנות את התדמית של ענף הבנייה."

בנוסף להיבט התדמיתי והכלכלי, אחד מהדגשים שמשרד הבינוי ושיכון מבקש לשים, בשיתוף עם התאחדות הקבלנים, הוא כל מה שנוגע להתקדמות הטכנולוגית בענף הבנייה. "כיום הטכנולוגיה בענף הבנייה בישראל היא מהמתקדמות בעולם," מציין סרוגו. לפידות מסכים ומוסיף: בסוף העובדים הזרים הם אלה שעובדים באתרים הכי מתקדמים טכנולוגית. ככל שנדע לתת תמריצים כלכליים לקבלנים הבינוניים והקטנים, להכניס טכנולוגיה ולהשתמש בה, אז יבואו הישראלים ויצברו את הניסיון בשיטות המתקדמות, בסוף – זו השיטה."