הדר גולדמן, פרסומאי לשעבר (זרמון גולדמן), ויזם נדל"ן בהווה, המשתתף כאחד המשקיעים בתכנית הטלוויזיה "הכרישים", שוקד בשלוש השנים האחרונות על פיתוח הפלטפורמה הטכנולוגית C2 (סי בריבוע) – פלטפורמה ייחודית לניהול דירות להשכרה. הפלטפורמה המונגשת ב-WEB ובמובייל באמצעות אפליקציה, מנהלת את כל שרשרת הצרכים של הן של הדייר והן של חברות הניהול של הדירות המושכרות. הפיתוח בוצע בישראל, היישום בארה"ב. החברה סיימה כבר את שלב הבטא מספר 5, על 500 דירות, ובאמצע הרבעון הבא היא תעלה לאוויר לניהול כ-5,000 דירות בשלב ראשון.
C2 הוקמה ב-2015. עד כה גייסה 1.5 מיליון דולר, מתוכם השקיע גולדמן עצמו 480 אלף דולר ("בנוסף לכול זמני בשלוש השנים האחרונות," הוא מדגיש). בימים אלה נמצאת החברה בסבב גיוס שני של עוד 3 מיליון דולר לקראת השקת פעילות החברה בלייב ברבעון הבא. המשקיעים הבולטים בחברה הם: שוקי אורן, החשב הכללי לשעבר באוצר; שלומי פוגל, בעל השליטה באמפא; גיא אליאס, מנכ"ל אספן; יו"ר כלל ביטוח דני נווה; יו"ר יוניברסל אלון שטרן; בעלי רולדין קובי חקק; ומנכ"ל דלתא צביקה שווימר.
מה המיוחד בפלטפורמה? שאלנו את גולדמן. "יש בעולם תוכנות לניהול אקסלי של נכסים מצד בעלים וחברות ניהול, אבל אין בעולם פלטפורמה טכנולוגית כזאת שהיא one stop shop שמרכזת את כול השירותים הן מבחינת הדייר והן מבחינת חברת הניהול, ושיש בה גם ערכים מוספים ייחודיים כמו הזמנת בעלי מקצוע לתיקון תקלות על בסיס מכרז," הוא מסביר.
"נניח שיש תקלה בדירה; הדייר מדווח עליה באמצעות לחיצה במובייל", הוא ממחיש. "אותו לא מעניין איך תיפתר הבעיה, מרגע זה הטיפול עובר לחברת הניהול. אם אי אפשר לפתור את זה ברמת מנהל התחזוקה של הבניין, חברת הניהול מוציאה מכרז, הכול באמצעות הפלטפורמה, ומי שמקבל את העבודה נקבע באמצעות אלגוריתם שמחליט על פי 3 פרמטרים: 1. עד כמה קרוב בעל המקצוע פיסית לנכס. 2. מחיר. 3. מוניטין ודירוג בעל המקצוע ברשימה; כול דייר מדרג את בעל המקצוע לפי שביעות הרצון שלו מהשירות שקיבל, והציון נכנס לשקלול. יש לנו בכול עיר את כול בעלי המקצועות המורשים כמו שרברבים וחשמלאים , להם סיפקנו את הפלטפורמה. זו פלטפורמה מותאמת לצורכי דייר במאה ה-21, היא מנהלת את כל שרשרת הצרכים של הדייר: תשלום שכר הדירה וחשבונות הבית בלחיצה פשוטה על המסך, ומצד חברות הניהול - ניהול האחזקה בשקיפות מול הדיירים, דיווח פשוט על תקלות ודאטה רחבה שמדרגת בעלי מקצוע בסביבה".
אפשר גם להזמין פיצה ולשאול מי מלמד שיעורי פסנתר בבניין
ערך מוסף ומאפיין ייחודי אחר לפלטפורמה הוא גישה ישירה לעסקים הקטנים והבינוניים שבסביבת הנכס. "אנחנו מאפשרים לכול הקמעונאים שבסביבה – מעצב שיער, קוסמטיקאית, פיצריה, מאפייה או בר שכונתי להציע לדיירים שלנו הנחות. הדיירים שלנו יכולים להזמין באמצעות הפלטפורמה מה שהם רוצים וגם נהנים מהנחה. בנוסף הפלטפורמה מחוברת לשלושת מנועי החיפוש הגדולים בעולם, וכך אנחנו יכולים לספק להם חוויית הקמעונאות המקסימלית. הפלטפורמה מהווה גם רשת חברתית עם קשרי קהילה בין הדיירים לבין עצמם – מי יכול ללמד מתימטיקה, מי שיעורי פסנתר".
הדייר משלם על השימוש בפלטפורמה?
"לדייר אין עלויות, רק הנחות".
אז ממה אתם מרוויחים?
"מודל ההכנסות מתבסס על הכנסות של דולר אחד לדירה לחודש מחברת הניהול ומעמלות מהקמעונאים שמזמינים מהם באמצעות הפלטפורמה. הפלטפורמה חוסכת כוח אדם לחברות הניהול; כיום לכול 100 דירות זקוקים ל-4 אנשים שינהלו אותן; בזכות הטכנולוגיה של הפלטפורמה אפשר להסתפק ב-2.5 אנשים. את ה-1.5 הנותרים אפשר להעביר לעסוק בדברים שלא קשורים לשכירות, למשל – לקשר עם הקמעונאים".
מתברר שהפלטפורמה יודעת גם לדרג דיירים לטובים יותר וטובים פחות. "דיירים טובים ייהנו מהנחה בדמי השכירות," אומר גולדמן. ואיך מדרגים אותם? "הדיירים מדרגים את עצמם ברמת הקהילה, וחברת הניהול ברמת תשלומים במועד, שמירת הנכס וכדומה. משך שהיה ממוצעת של דייר בשכירות היא שנה וחצי. בחציון יש לנו כבר מספיק נתונים על הדייר. הידע הזה מצטבר. מי שיקבל דירוג נמוך, תהיה לו בעיה בשכירות הבאה. דייר שמשלם שכר דירה בזמן, לא גורם נזקים בדירה במכוון, תורם לקשרי הקהילה עם יתר הדיירים – יהפוך לדייר שהחברה רוצה לשמר ויזכה להנחה".
מתי נראה את הפלטפורמה בישראל?
"לצערי, בישראל אין שוק אמיתי של ניהול בנייני מגורים לשכירות. היום מתחיל משהו של תב"ע לשכירות, אבל הוא בחיתולים – תכנית הממשלה של דירה להשכיר למשל. אשמח מאוד כשהשוק בישראל יתאים לפלטפורמה. בארה"ב יש 48 מיליון דירות מושכרות, מספר שגדל ב-5% מדי שנה ומחזור עסקאות שנתי של 270 מיליארד דולרים. מדובר בשוק השוכרים הגדול בעולם, והחברה מכוונת ל-10% משוק השוכרים הגדול בעולם – האמריקאי".