שוק שחור: אלפי עובדים זרים נוחתים בנתב"ג – ונעלמים

אלפי עובדים זרים שהובאו לישראל כדי לעבוד בענף הבנייה – נעלמים עוד לפני שהרימו פטיש אחד. חלקם, כך מתברר, בורחים כבר משדה התעופה. בדיון סוער שנערך אמש בוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בכנסת, בראשות ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד), עלו טענות קשות נגד שיטת גיוס העובדים הבילטרלית, האגרות המוגזמות והיעדר האכיפה. הוועדה דנה בתופעה ההולכת ומתרחבת של עזיבת עובדים זרים את התאגידים המעסיקים שלהם – תופעה שפוגעת ישירות ביציבות שוק העבודה בענף הבנייה ומעכבת פרויקטים.

ישי לוי, מנהל אגף בניין ברשות האוכלוסין, חשף כי כיום פועלות בישראל 226 חברות ביצוע ותאגידי כוח אדם, המעסיקים 74,306 עובדים זרים, מתוכם 3,312 עובדים לא חוקיים. לדבריו, "בשבועות הקרובים תעלה מערכת דיגיטציה חדשה. מעכשיו כל הבדיקות ייעשו בצורה דיגיטלית".

"בורחים כבר בשדה התעופה"

דני פיין, סמנכ"ל חברת הביצוע צ'יינה סיוויל, אמר כי החברה מעסיקה 1,100 עובדים, אך מתמודדת עם תופעת בריחה נרחבת. "אנחנו סובלים מעובדים שבורחים לנו, הרבה מהם נעלמים כבר בשדה התעופה", אמר.

אלדד ניצן, מתאגיד כוח אדם לבנייה, הוסיף: "70% מהעובדים הבורחים הגיעו במסגרת הסכמים בילטראליים. מתנהל פה שוק פרוע של גניבת עובדים עם הגעתם לארץ. עובד שבורח נשאר במצבת העובדים שלי, ואני משלם עליו אגרות שנה שלמה למרות שהוא איננו". לדבריו, "אם לא תהיה אכיפה אפקטיבית, המצב יחמיר. צריך להפסיק להביא עובדים בכפייה למעסיקים – זה פשוט לא עובד".

יצחק גורביץ מהתאחדות בוני הארץ התריע כי העלויות המוטלות על היבוא החוקי של עובדים זרים מגולגלות לצרכן הסופי. "האגרות המוטלות על הבאת עובדים מוסיפות כ-2% לעלות דירה, כ-50 אלף שקל בממוצע", אמר. לדבריו, "מספר העובדים הלא חוקיים הגיע כבר ל-12% מסך העובדים בענף, וחצי מהם מועסקים דווקא בחברות הביצוע".

גם מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, נטלי ויינשטיין, התריעה על מחסור חמור: "אושרה לנו מכסה של 5,000 עובדים, אבל הגיעו רק 800, בזמן שהמחסור עומד על 15 אלף עובדים. רק 17% מהעובדים שעמדו למבחני מיון עברו בהצלחה".

אייל מוסט מארגון "דף חדש" הצטרף לביקורת ואמר: "חברות הביצוע עובדות בתנאים טובים יותר מתאגידי כוח האדם, אבל אסור להביא עובדים מסין, שיעור הבריחה אצלם גבוה מאוד. בהודו, לעומת זאת, היו מחדלים ושחיתות בגיוס העובדים".

עו"ד רחל אוברמן ממשרד החוץ הדגישה כי מדיניות הממשלה היא להביא עובדים רק בהסכמים בילטראליים, ולא בהבאה פרטית, כדי למנוע ניצול וגביית דמי תיווך. על כך חלק ניצן: "העובדים בהסכמים האלה משלמים אלפי שקלים בארץ המוצא כדי להגיע לישראל. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמונעת הבאת עובדים פרטית".
ומה הלאה?

לשאלת יו"ר הוועדה, השיבה נציגת משרד האוצר דוריה גנות כי נושא האגרות ייבחן במסגרת דיוני תקציב 2026.
בסיכום הדיון אמרה ח"כ עטייה כי הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לקדם הסכמים חדשים עם תאילנד והודו, והודיעה על כינוס ישיבה נוספת שתתמקד בתופעת נטישת העובדים. במקביל, ציינה כי אתמול אישרה הממשלה תכנית לאומית להאצת ענף הנדל"ן, הכוללת הגדלה של מכסת העובדים הזרים ב-30 אלף נוספים, תקצוב רשות האוכלוסין ב-30 מיליון שקל לשיפור תהליכי הקליטה, והסכמים חדשים עם מדינות נוספות. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שענף הבנייה, מנוע הצמיחה של המדינה, יתנהל בלי יציבות ובלי פיקוח", סיכמה.