קבוצה של עשרות רוכשי דירות בפרויקט מחיר למשתכן בקריית מוצקין טוענת כי הוטעתה על ידי היזם הבונה את הפרויקט לגבי עלות הדירות האמיתית שביקשה לרכוש - וכן לגבי שטחן האמיתי. מדובר בקבוצה בת כ-40 זכאי משרד השיכון, שזכו בספטמבר האחרון בהגרלה לרכישת דירה מוזלת בפרויקט במסגרת מבצע הדיור הממשלתי. בינואר הוזמנו לכנס רוכשים – שם הוצגו בפניהם לראשונה דגמי הדירות ומחיריהן, ובעקבותיו החל הליך בחירת הדירות בפרוייקט.

לטענת הרוכשים, נפלו בהליך שני כשלים: האחד – הצגת מחירי דירות שגויים במעמד בחירת הדירות, הנמוכים ב-15 עד 30 אלף שקל ממחירן בפועל. השני – הצגת שטח דירה שגוי, הגדול במספר מטרים משטחן בפועל. מאחר שמחיר הדירה נקבע לפי מספר מ"ר בנוי, המשמעות היא כי היזם יוכל לגבות תשלום עבור שטח שלא נבנה בפועל. עוד מעלה קבוצת הרוכשים טענות נגד חברת י.ת.ב – החברה שאת שירותיה שכר משרד השיכון על מנת לפקח על הפרויקט שלטענתם נמנעה מלטפל בתלונותיהם, ובמקום זאת מעניקה גיבוי מלא דווקא ליזם.

>> למה ויתרתי על דירה במחיר למשתכן בקרית מוצקין

הפרוייקט המדובר הוא sea tower – מגדל בן 23 קומות וכ-100 דירות, הנבנה בשכונת כורדני בקריית מוצקין על ידי שותפות של שתי חברות בנייה: א.מ בנייה וייזום ואפל ועקנין נדל”ן. לטענת אחת הרוכשות בפרויקט, "נאמר לנו בכנס הרוכשים כי אין לנו מה לקחת עורך דין מטעמנו, שכן מדובר בחוזה אחיד מטעם משרד הבינוי והשיכון". אלא שעד מהרה גילו הרוכשים כי מפרט הדירות שהציע להם היזם, אינו תואם את המפרט המחייב של משרד הבינוי והשיכון לפרוייקטי מחיר למשתכן. רק לאחר ששכרו עורך דין מטעמם תוקן המפרט כנדרש.

בנוסף לכך, טוענים הרוכשים להטעייה מצד היזם בסוגיית המחיר. זאת לאחר שהמחיר שהוצג להם ביום העיון היה המחיר הרלוונטי ליום שבו זכו היזמים במכרז לבניית הפרוייקט – באוקטובר 2015, ללא הצמדה למדד תשומות הבנייה. זאת על אף שבהליך בחירת הדירות, החתימו נציגי היזם את הרוכשים על מסמך המבהיר כי מחיר הדירות מוצמד למדד תשומות הבנייה מאוקטובר 2015 ואילך. כאשר נערך כנס הרוכשים לפני כחודשיים, כבר אמור היה היזם לדעת כי המחיר שאותו אמורים הרוכשים לשלם גבוה בכמה עשרות אלפי שקלים מזה שהוצג.

"זו הטעייה מכוונת", טוען רוכש נוסף בפרויקט. לדבריו, היזם כבר ידע ביום העיון מה המחיר האמיתי לכל דירה לאחר ההצמדה, אבל בחר שלא להציג אותו. בפועל, מיום זכייתו במכרז ועד ליום שבו נערך הכנס, המדד עלה ב1.83%, מה שייקר בעשרות אלפי שקלים את הקנייה מבלי להציג זאת לרוכשים. לדוגמא: דירת 5 חדרים שהוצגה כזו שעלותה 1.383 מיליון שקל, עולה כעת 1.409 מיליון - הבדל של 26 אלף שקל.


בנוסף לכך, טוענים הרוכשים כי שטח הדירות שהוצג להם על ידי היזם שונה משטחן בפועל. מדובר בטענה כבדת משקל כאשר מדובר בדירות "מחיר למשתכן", שכן תמחור הדירות בפרוייקט הוא פועל יוצא של שטחן, כאשר הקבלן מחוייב למחיר קבוע לכל מטר בנוי. כך לדוגמה, טוענים הרוכשים כי בעוד שבתוכניות הדירה שהוצגו להם על ידי היזם נכתב כי סך שטחה הבנוי הוא 142.6 מ"ר, בדיקת התוכניות על ידי אדריכלית מטעמם מעלה כי השטח הבנוי של אותה הדירה הנו 136 מ"ר בלבד. בדיקה שערך עורך דינה של הקבוצה – עו"ד סער זיו, בתוכניות המצורפות להיתר הבניה, העלו נתון שלישי. שם נרשם כי שטח הדירה הוא 140.2 מ"ר.

אם טענות הרוכשים לגבי הבדל בן 6.6 מ"ר בין שטח הדירה שמוצג על ידי היזם, לשטח הבנייה בפועל הן מדויקות, הרי שמדובר בתוספת תשלום של קרוב ל-65 אלף שקל הנגבית עבור הדירה שלא בצדק – לפי מחיר של 9,800 שקל למ"ר בנוי שלו מחויב היזם.

אולם, טענותיהם של הרוכשים אינן מתמקדות רק בחברה היזמית. לדברי עו"ד זיו המייצג את הרוכשים, מאכזבת במיוחד היתה התנהלותה של חברת י.ת.ב, חברת הפיקוח שנשכרה על ידי משרד השיכון על מנת לפקח כי היזמים מתנהלים בהתאם לתנאי המבצע. "לכאורה אמורה חברת י.ת.ב לסייע לדיירים להגן על זכויותיהם, אך בפועל מיום פנייתנו הראשונה אליהם לפני כחודשיים, החברה לקחה באופן קבוע את הצד של הקבלן".

עוד לדברי זיו, היתה התנהלותה של החברה מול הרוכשים הרבה פחות נעימה מזו של הקבלן עצמו. "הקבלן ועורך דינו לפחות הגיבו לטענות שלנו. אמנם לא אהבתי את התשובות שלהם, אבל היתה תקשורת. במקרה של י.ת.ב, או שלא התקבלה כל תשובה, או שהתשובות היו בסגנון "כי כך הוחלט", או "זה החוזה ואין שינויים".

בעלי החברה היזמית, שמגר ואקנין, אישר כי המחירים אשר הוצגו לזוכים בכנס הרוכשים אכן היו נמוכים מהמחירים בפועל, ללא הצמדה למדד תשומות הבניה שכבר עלה עד לאותה הנקודה בקרוב ל-2%. עם זאת, לדבריו מדובר היה בהנחיה של משרד השיכון וחברת י.ת.ב. "אנחנו פעלנו לפי ההנחיות שלהם. עם זאת ציינתי כי למחיר המוצג יש להוסיף הצמדה למדד תשומות הבניה מאוקטובר 2015".

עניין ההצמדה למדד יכול לעורר לא מעט אי הבנה בקרב הרוכשים ב"מחיר למשתכן", שכן במקרים רגילים בהם רוכשים דירה מקבלן, ההצמדה מתחילה ביום החתימה על החוזה. ב"מחיר למשתכן", ההצמדה מתחילה הרבה לפני החתימה על החוזה (במקרה הזה כשנה וחצי). לפיכך, ההנחה האמיתית על הדירה נמוכה יותר מהחישובים ההתחלתיים.

את הטענה בדבר חוסר הדיור בשטח הדירות דחה ואקנין על הסף ואמר כי ההפך הוא הנכון, והשטח הצפוי להיבנות בפועל הולך להיות גדול במקצת מהשטח שהוצג לרוכשים בתכניות. את ההפרש בין השטח שהוצג לרוכשים וזה שמצוין בתכנית המצורפת להיתר הבנייה, הסביר ואקנין בכך שחישוב שטח לצורך רישוי שונה מחישוב למטרת מכר, שכן בעוד שהראשונה אינה כוללת את שטח הקירות, השנייה כוללת אותו.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון אינו מכיר את הטענות שהועלו בכתבה, אך מעודד זכאים לפנות למשרד בכל תלונה על מנת שנוכל לבדוק אותה לעומק. המשרד יבחן את הטענות שהועלו ובמידה והטענות יתבררו כנכונות, והייתה התנהלות לקויה הרי היא תטופל. כמו כן, זוכה אשר פעל על פי מצג שווא או הטעייה, משרד הבינוי והשיכון יאפשר לו לחזור בו מהחלטתו ללא סנקציות או קנסות. "אף על פי כן, יצוין כי משרד הבינוי והשיכון אינו יכול לשנות את תנאי המכרז. ההצמדה למדד תשומות הבנייה הינה זכותו של הקבלן והמפרט אושר בהתאם למפרט המופיע במכרז".

בחברת י.ת.ב. סירבו להגיב לטענות.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
כחלון: הכסף של עסקת מובילאיי שייך לציבור
הבהלה לצפון: גם דליה יוזמת תחנת כוח ליד חדרה