שבוע אחרי המהומות ביפו, עיריית תל אביב משיקה בפעם הראשונה תכנית דיור בר השגה המיועדות לערביי העיר. הדירות יבנו בבניין חדש ברחוב מיכלאנג'לו, סמוך לתחנת הרכבת הקלה שתבנה בשדרות ירושלים.
על פי התוכנית יבנו 32 יחידות דיור על פני שטח של 900 מ"ר, ברובן דירות 3 חדרים בגודל ממוצע של 65 מ"ר וארבעה דירות גן. עלות כל דירה תהיה נמוכה בכ-30 אחוזים ממחיר השוק באזור, ותעמוד על כ-1.5 מיליון שקלים.
במסגרת אישור התכנית, מועצת העיר תל אביב-יפו קבעה שישה קריטריונים למועמדים. על הקונים להיות תושבי יפו, ומוצא ערבי- בן העדה המוסלמית או הנוצרית. קריטריונים נוספים יהיו על בסיס מבחן הכנסה חודשית, בעלות על דירה, הון עצמי והחובה להיות עם ילד אחד לפחות. הרוכשים יקבעו על בסיס הגרלה.
"הפרויקט נותן מענה לייחודיות הקיימת ביפו ולצורך להעניק פתרון לבני המקום לאור ההתחדשות העירונית ועליית המחירים באזור. אני שמח שמשפחות ערביות צעירות יקבלו את הזכות לרכוש דירה משלהם בלב האזור המתחדש של יפו", אמר אלי גינזברג, מנכ"ל החברה העירונית עזרה ובצרון שתנהל את הפרויקט.
"בשנים האחרונות, על רקע מצוקת דיור הולכת וגוברת ומחירי שוק הולכים ומאמירים, העירייה עוסקת באינטנסיביות ביצירת תשתית חוקית ועירונית לקיום מיזמי דיור ייעודיים לאוכלוסייה הערבית ביפו ואנחנו שמחים שהסנונית הראשונה יוצאת סוף סוף לדרך", הוסיף ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי.
במקרה או שלא, הפרויקט יצא לדרך שבוע אחרי המהומות שהיו ביפו, שפרצו אחרי ששני תושבים בשנות ה-30 לחייהם הכו ותקפו את הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת "שירת משה" בעיר - לאחר שהתעניין ברכישת דירה באזור.
למרות הכיוון החיובי מדובר בטיפה בים. ביפו מתגוררים כ-23,000 ערבים שסובלים ממצוקת דיור קשה. מרבית הנכסים שבבעלות ערבים מוגדרים כ"דירה מוגנת" בבעלות עמידר, ומי שמתגורר בהם מוגדרים כפולשים או שצריכים להחזיר את הדירות למדינה, שמצדה הגדירה את הנכסים כ"נכסי נפקדים". הערכה כי ישנו מחסור של כ-600 עד 800 דירות הנדרשות באופן מידי ואף מעבר לזה.
עוד מכשול שהפרויקט יאלץ להתגבר עליו הוא מכשול משפטי, משום שבית המשפט העליון פסק בעבר כי ישנו איסור על אפליה במתן שירותים ומוצרים, ובכלל זה דירות.