משרד האוצר יכולים להסתכל קדימה בתקווה: מדד מחירי הדירות של מאי-יוני ירד ב-0.3%, והמדד המסכם של "מחירי דירות בבעלות", מורה, כי גם העסקות הממוצעות שבוצעו ברבעון השני של השנה, היו ברמות נמוכות יותר מאלה שבוצעו ברבעון הראשון. ירידת המחירים הקודמת שנרשמה היתה באוגוסט-ספטמבר 2015.

האם מבצעי מחיר למשתכן, שצברו תאוצה במהלך הרבעון השני, עושים את שלהם ומשפיעים על מחירי הדירות? או אולי ההדרה המתמשכת של משקיעים מהשוק משפיעה אף היא על תנודות מחירי הדירות? לא ניתן לפרש את הירידה הזו, מה עוד שדומות לה נרשמו גם בשנים שעברו, אולם בסופו של דבר הן הומרו מהר מאוד בעליות מחירים מחודשות.

ב-2014, נרשמו ירידות מחירים במשך 3 חודשים, בעקבות הציפיות שנרשמו ליישום חוק מע"מ 0, ואולם הסוף ידוע. מכל מקום, קצב עליית המחירים השנתי ירד ל-6.9%, יחסית לחודש הקודם בשנה שעברה.

עוד ב-mako כסף:

 

מחיר דירה ממוצעת שנרכשה בישראל ברבעון השני של השנה, הגיע ל-1.427 מיליון שקל, ירידה של 1.3% יחסית לרבעון הראשון של השנה ועלייה של 2.4% יחסית לרבעון השני של 2015. כך מעלה סקר דירות בבעלות דיירים. מדובר בסקר שמבטא מחירי עסקות ממוצעות שבוצעו בערים הגדולות ובמחוזות שונים, לפי גודלי חדרים, אולם ללא כל עיבודים סטטיסטיים והתחשבות בגודלי מדגם, שנערכים בעת עריכת מדד מחירי הדירות. כתוצאה מזה הממצאים הם גולמיים, ואינם משקפים באופן מהימן תנודות מחירים.

האזור שבו נרשמו עליות המחירים הגדולות ביותר ברמת העסקות הן ברמה השנתית והן ברמה הרבעונית היה הקריות של חיפה, ששם נמכרו דירות ברבעון השני של השנה ב-1.02 מיליון שקל בממוצע, עלייה של 6.6% יחסית לרבעון הראשון של השנה ושל 16.3% יחסית לרבעון השני של 2015; בחיפה הסמוכה נרשמו עליות מחירים נאות גם כן, ברמה רבעונית של 3.3% ושנתית של 7.8% ל-1.15 מיליון שקל, מחיר עסקה ממוצעת על דירה שנסגרה ברבעון השני של השנה.

תל אביב רשמה אף היא עליות ברמת העסקות הממוצעת שבוצעו בה, ברמה של 1.9% מהרבעון הראשון של השנה ושל 10.4% מאז הרבעון השני של שנה שעברה. מחיר עסקה ממוצעת על דירה בתל אביב הגיע ל-2.73 מיליון שקל, ברבעון השני של 2016.

בירושלים, לעומת זאת, נרשמו ירידות מחירים ממוצעים של עסקות שבוצעו בה, ב-0.2% מהרבעון הראשון של השנה ושל 3.1% מהרבעון השניט של שנה שעברה. מחיר דירה מוצעת שנרכשה בבירה ברבעון השני של השנה הגיע ל-1.84 מיליון שקל.

הסיכומים הללו אינם רלוונטיים, כמובן, לדיונים המתנהלים סביב חוק ההסדרים ותחיקת הנדל"ן החדשה, הכוללת בין היתר את חוק ריבוי הנכסים (שמטיל מיסוי חדש על בעלי 3 דירות ומעלה), אולם סקר מחירי שכר דירה שנמצא אף הוא בסיכון הרבעוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יכול להוסיף חומר לוויכוחים המושמעים אלה, האם הטלת מס על בעלי דירות מרובות, תגרום בהכרח לעליות מחירים.

על פי הסקר, שרבים מבקרים אותו על מהימנותו, דמי שכירות ממוצעים על דירה בישראל הגיעו ברבעון השני של השנה ל-3,711 שקל בחודש, ירידה של 0.1% יחסית לרבעון הראשון של השנה ושל חצי אחוז יחסית לרבעון השני של שנה שעברה; זאת, בשעה שבסוף אותו רבעון הוקפץ מס הרכישה למשקיעים מרף מינימלי של 5% ל-8%.

על פי הסקר, מחירי השכירות בתל אביב ירדו בין הרבעון הראשון לשני השנה ב-0.4% ובלא פחות מ-2% בשנה האחרונה, לרמה ממוצעת של 5,511 שקל בחודש; בירושלים נרשמה ירידה גם כן של 0.4% ברמה רבעונית ושל 1.1% ברמה שנתית לממוצע של 4,068 שקל.

רוצים לקנות דירה חדשה? היכנסו לכאן בונים

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
"התואר הראשון לא רלוונטי"
השיעור שפלוג נתנה לנתניהו