בשלוש השנים האחרונות הייתה ההשקעה בשווקים המתעוררים הבון-טון של עולם ההשקעות. רבים מהמשקיעים נהרו למדינות השווקים המתעוררים ובראשם למדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, סין והודו) על רקע הצמיחה החדה שנרשמו באותן המדינות שהלכו והדביקו את הפערים מול המדינות המפותחות.
הבורסות באותן המדינות רשמו עליות של עשרות אחוזים ואף יותר תוך זמן קצר, כאשר לחלק ניכר מהעליות היו אחראים המשקיעים הזרים שהזרימו כספים לבורסות.
כאשר החל משבר האשראי העולמי, נפלו בורסות השווקים המתעוררים כמו שאר שוקי העולם. יחד עם זאת נשמעו קולות אופטימיים (אז עוד היו כמה אנשים אופטימיים), שטענו כי השווקים המתעוררים יהיו מנוע הצמיחה העולמי, שיאזן את המיתון בארה"ב ובאירופה. אולם, ככל שהמשבר העולמי החריף, הבינו המשקיעים כי עם כל הכבוד לעוצמתן של סין והודו, הן עדיין לא מסוגלות לשאת על גבן את כלכלת העולם.
בימים האחרונים הוחרפו הירידות בשווקים המתעוררים. הבעיה בשווקים אלו היא שהמשקיעים הזרים רואים בהם פחות או יותר כמקשה אחת. ולכן, כאשר ישנן צרות במדינה אחת, מיד שאר השווקים המתעוררים נופלים ומאבדים את אמון המשקיעים. הפעם, המדינה הבעייתית התורנית היא ארגנטינה. המשבר הכלכלי החריף במדינה, שכלל את הלאמת קרנות הפנסיה, הביא כמובן לירידות חדות בבורסה המקומית, אך גרר אחריו ירידות חדות גם בשאר השווקים המתעוררים.
אולם מלבד ארגנטינה, נראה כי משקיעים רבים מחזירים את הכסף הביתה, בדרך כלל לארה"ב. העדות המרכזית לכך היא התחזקות הדולר, שעולה בצורה חדה זה כמה שבועות.
אז האם טרנד השווקים המתעוררים נגמר רשמית? בשוק ההון עדיין מסרבים להספיד אותם. "זה נכון שטרנד השווקים המתעוררים כבר אאוט בשנה האחרונה, אבל האטרקטיביות של השווקים האלה תחזור. כרגע השווקים האלה מגלמים מחירי קטסטרופה, בעקבות מנוסת הון אדירה לכיוון הדולר שמתחזק מול כל המטבעות בעולם", אומר ערן כהן, מנהל דסק חו"ל במגדל שוקי הון.
"סדר עולמי חדש"
"בסופו של יום, יש למעלה מ-3.5 מיליארד הודים וסינים שלא קוראים את הפייננשל טיימס והם לא יפסיקו לצרוך שתי מנות אורז ביום, בגלל שסיטיבנק נמצא בקשיים", אומר מנכ"ל רוטשילד קרנות נאמנות, דורון כהן.
דורון כהן אף מאמין, שבסופו של המשבר אנו עשויים לגלות כי השווקים המתעוררים חזקים יותר בסף המאזן העולמי. " כשנצא מהמשבר, ואין לי ספק שנצא, יהיה פה סדר עולמי חדש שבסופו נראה שכלכלות המערב עדיין יהיו כלכלות מובילות אבל נראה גם הצטמצמות פערים בין השווקים המתפתחים למפותחים", הוא אומר.
אז אילו שווקים עדיין נותרו אטרקטיביים בתקופה זו? למרות התרסקות המדדים בסין, שנפלו עשרות אחוזים מהשיא, ערן כהן עדיין מאמין בשוק הסיני. "מבין השווקים המתעוררים, אני חושב שהשוק הסיני אטרקטיבי. הסיבות לכך הן, כי מדובר במדינה עם עוצמה כלכלית שאינה ברת תחרות, לפחות לא בין השווקים המתפתחים. לסין גם יש עתודות מטבע, יחס חוב-תוצר גבוה, ומאזן תשלומים טוב. זה מקום שלא יהיו בו הפסדי מטבע משמעותיים", הוא אומר.
עוד מוסיף כהן, כי "הנפילה בשוק הסיני נבעה ממנוסת הון אדירה של הון זר מהמניות. אמנם החברות הגדולות עוד שומרות על מכפילים יחסית גבוהים של 8-9, אבל החברות הבינוניות ומטה נסחרות במכפיל של 3-4", הוא אומר.
"לסין למשל, יש עוצמה בלתי רגילה, כבר היום פרופסורים ומלומדים מדברים על כך שסין תהיה המעצמה הגדולה בעולם בעקבות ירידת כוחן של ארה"ב ואירופה", מוסיף דורון כהן.
דורון כהן מאמין גם בשוק ההודי. "ירידת מחירי הסחורות משחקת לטובת המשק ההודי. זהו משק שמאוד סבל מאינפלציה שהגיעה ל-12% שנתי, וכעת האינפלציה כבר יורדת וניתן להוריד ריבית ולעודד צמיחה", הוא אומר.
מעמד הביניים של ישראל
ישראל נמצאת זה זמן מה בתווך שבין מדינה מפותחת למתפתחת, כך שבעוד שווקים מתעוררים רבים סובלים מירידות חדות, השוק הישראלי שומר פחות או יותר על יציבות (הכל יחסי כמובן), והפיחות בשקל מתון יותר לעומת מטבעות אחרים בשווקים המתעוררים.
מלבד העובדה שהשוק הישראלי לא נחשב לשוק מתפתח קלאסי, הרי שגם משקלם של המשקיעים הזרים אינו גבוה כל כך כמו בשווקים אחרים. לכן, חזרתם הביתה של המשקיעים האמריקנים אינה כואבת כל כך. אז נכון שבתקופת הגאות, ישראל לא עלתה בצורה חדה במיוחד כמו חלק מהשווקים המתעוררים, אבל מפרספקטיבה של היום נראה שלפעמים עדיף לא להיות מעניין כל כך בעיני המשקיעים.
