"לצמצם סיכון, להגדיל נזילות"
רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות נאמנות מנורה מבטחים
"ממליץ כרגע לצמצם רכיבי סיכון ולא לקנות משהו אחר אלא להגדיל נזילות. הסיבה היא שלמרות שיש הזדמנויות, מה ששולט זה הפחד, והולך ומתפתח פה גל של פדיונות.
"הציבור לא רוצה בורסה. אני רואה החרפה בירידות מעבר למה שמתבקש מהעולם, כי לגופים המוסדיים אין ברירה אלא למלא אחר רצון הלקוחות ולמכור את הסחורה. כל עוד המגמה נמשכת, עדיף ללקוחות לא למהר לקנות מחדש.
אני צופה שהירידות החדות תתמתנה ויהיה תיקון אבל המשבר בעיצומו ולא מעבר לשיאו.
"במניות, אני לא חושב שאני יכול להמליץ על מניה כלשהי שראויה לקניה בסנטימנט הנוכחי ששורר בשוק הישראלי. מחירים זולים, ומצב המשק טוב לא מספיקים - עם ישראל לא רוצה מניות. גם הזרים התחילו לממש מניות אצלנו, וגם המוסדיים שהיו מלאים במניות לא מסוגלים לעמוד בפרץ ולקנות כי הם כבר היו מלאים במניות מראש. זו לא תהיה טעות להקטין מניות.
"לגבי אג"ח קונצרניות, המפולת המשמעותית התרחבה והגיעה לאפיק הסולידי הזה ואפילו למדורגות. החששות בנושא התל בונד מוצדקות כי הוא משובץ בחברות פיננסים ונדל"ן ואלו שני ענפים שחוטפים גם בעולם ובארץ, החששות לחדלות פירעון בחלקם מוצדקים. אמנם, יש כבר הזדמנויות בתחום הזה, אבל לא כדאי להיכנס אליו באמצעות תעודות סל כי מקבלים את כל החבילה, צריך לעשות בונד-פיקינג.
"בעניין האג"ח ממשלתי - לולא הלחץ של הציבור והפדיונות שהוא מזרים לא הייתה סיבה שהאג"ח ייחבט ככה. פה בהחלט יש הזדמנויות לסולידיים באפיק השקלי שכרגע נראה מועדף. גם שוק המק"מים מספק ריבית ריאלית מספיק גבוהה - 4.25%-4.5%, ומשמש סוג של מקלט בטוח. במט"ח לא הייתי משקיע בגלל התנודתיות של האפיק".
"כרגע אני נגד השקעה בגילונים. מקובל לחשוב שהם בטוחים, אבל זה רק בתיאוריה. כשיש פדיונות הם בין הראשונים שהמוסדיים מוכרים ולכן כרגע יש עדיפות למק"מים על פני הגילונים. בשחרים ובגלילים כבר אפשר לקנות את שני האפיקים בגלל התשואות, אבל במ"חמים בינוניים ולא ארוכים.
"תיקון מהיר באג"ח הממשלתי"
שמיל קורצמן, מנכ"ל מגדל שוקי הון ניהול תיקים
"ללקוחות שלא מושקעים בשוק ההון אני ממליץ לא להיכנס לשוק, ולחכות שהמצב יתייצב כי אנחנו עדיין במהלך של התדרדרות, ולא יודעים איפה התחתית.
"לגבי אלה שבפנים, זאת כבר שאלה קשה יותר. בשוק המניות מומלץ לא לצאת, כי אם אחר כך יבוא תיקון חבל לפספס אותו. אפשר אולי לעבור למניות מעו"ף דפנסיביות יותר, של חברות צריכה שוטפת למשל.
"באג"ח, אנחנו רואים ביומים-שלושה האחרונים ירידות ניכרות גם באג"ח הממשלתי, שיורד בצורה ניכרת בשיעורים שלא רחוקים מהירידה של האג"ח הקונצרני. מומלץ, לכן, לבחון בימים הקרובים את ההתנהגות של האג"ח הממשלתיות הארוכות שירדו ללא הצדקה. אני חושב שהתיקון המהיר יהיה דווקא שם, ובאג"ח הקונצרני - שם המכירות נעשות במאסה והן הגיעו לתשואות גבוהות.
"אם לקוח מחזיק תיק של 100 אחוז, וזה כסף שאמור לשמש בזמן הקרוב, אז אני מציע לחתוך את ההפסד כבר עכשיו. אבל ללקוח עם אורך רוח, הניסיון מלמד שכדאי להמתין. השוק מחזיר את עצמו. ב-2002 היינו במדד 300 והגענו אחרי 5 שנים למדד מעל 1,200".
"עדיפות לאג"ח השקליות"
תמיר פורת, מנכ"ל ניהול השקעות כלל פיננסים:
"אין ספק שאנחנו בעין הסערה בענף הפיננסי בעיקר כתוצאה ממה שקורה בארה"ב. לא ברור שהרע מכל אחרינו. יתכן מאד שהכניסה היום לשוק המניות תתברר כאטרקטיבית בדיעבד, אבל אנחנו מעדיפים להיות בעמדה דפנסיבית בשוק המניות, ולהשקיע במניות תקשורת, כימיה ופרמצבטיקה, קמעונאות בסיסית ובכאלה המשתייכות לענפים צולחי משבר. זה נכון שבעוד תקופה נתסכל אחורה ונאמר שהפיננסים והנדל"ן היו הזדמנות, אבל אנחנו עדיין סלקטיביים לגבי ענפים אלה.
"לגבי האפיק הסולידי, זה אפיק שבגלל שבו המצב בישראל באופן כללי הוא טוב באופן השוואתי לחו"ל, זאת למרות שבישראל שיעורי הצמיחה יהיו נמוכים יותר בשנה הבאה. לכן ישנה נטייה לאפיק השקלי במח"מ בינוני עד ארוך. "למרות שבימים האחרונים כתוצאה מהמשבר העולמי, האג"ח הקונצרני נפגעו קשות - הפער מול הממשלתי נפתח והגיע לרמות שטרם ידענו כדוגמתן בשנים האחרונות.
"חלק ניכר מהאג"ח האלה הן של חברות טובות והצפי לגבי הפעילות שלהן הוא חיובי. לכן האג"ח הקונצרני עשוי להיות הזדמנות, ולכן משקיעים עם טווח בינוני-ארוך, יכולו לקצור שם בעתיד את הפירות.
"לגבי אג"ח מדינה, הוא נמצא היום ברמות סיכון נמוכות, ויש עדיפות לאג"ח השקליות - שחרים, גילונים ומק"מים, בגלל שהאינפלציה צפויה לרדת חזרה, וכתוצאה מכך כנראה שגם הריבית במשק תלך ותרד. ההמלצה שלנו היא לבנות תיק עם מח"מ בינוני-ארוך כשהרכיב השקלי עומד על 60% וצמודי המדד על 40%".
"סקטורים מומלצים: תקשורת ומזון"
שי ירון, מנכ"ל פסגות ני"ע
"אין ספק שבשוק יש פאניקה גדולה ומרבית הפעילים לא ראו דבר כזה בקריירה המקצועית שלהם. מי שיש לו אופק השקעה מעבר לשבועות הקרובים ואין לו התחייבויות קצרות טווח, כדאי לו להמתין שהתנודתיות תפחת ואז לקבל החלטות.
"כעיקרון, אם נצמדים לכללים הבסיסיים של פיזור השקעות, והשקעה במה שמבינים בו זה עדיין עובד, גם היום. למשל, אנשים ימשיכו לצרוך דברים בסיסיים, וישנן חברות שיספקו את זה. סקטורים שמומלצים בהקשר הזה הם תחום התקשורת - חברות כמו סלקום ופרטנר - קמעונאות ומזון. האטה עלולה אולי לפגוע בעסקים שלהם, אך המחיר של המניות האלה נפגע ללא פרופורציה.
"יש המון כסף טכני (תעודות סל, למשל) בשוק, והמון רצון להיפגש עם כסף, אבל כרגע כדאי בכל זאת לשמור על נזילות גבוהה מבעבר.
לגבי מט"ח, מי שאין לו התחייבות דולריות - שלא יחזיק דולר. עולם המטבעות הוא עולם שיש לנו לגביו יכולת חיזוי מאוד נמוכה.
"המקומות הבטוחים הם האג"ח הממשלתי והמק"מים, אבל אלו אחד המכשירים ש"מתנזלים" באמצעותם, ולא בטוח שבסופו של יום לא עדיף להשקיע באג"ח קונצרני של חברות גדולות עם מינוף נמוך".
"בארץ מאמינים בבנק יותר מבמדינה"
גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר-שחם:
"מה שאני אומר ללקוחות שלנו הוא שאגרות חוב ממשלתיות יותר בטוחות מפיקדונות בבנקים. זה המפלט שכל העולם רץ אליו. הריביות באג"ח הממשלתיות גבוהות מאוד, אפילו בטווח הבינוני. בארץ מאמינים בבנקים יותר מבמדינה ובגלל זה המעבר אצלנו הוא הפוך.
"מבחינת מי שכבר נמצא בשוק אני חושב שחבל לזרוק מניות של חברות איכותיות, כמו כי"ל, טבע, שופרסל, פז. חברות שיצטרכו את השירותים שלהם גם בעתיד. אם יש את אורך הרוח אני לא חושב זה הזמן למכור, שימכור רק מי שהוא בעל לב חלש שלא יכול להרשות לעצמו לחוות עוד הפסדים.
"באג"חים קונצרנים יש סוגים שונים, זה תחום רחב מאוד. מחברות חזקות כמו חברת חשמל , פרטנר, סלקום שופרסל ועוד חברות שהסיכויים שלהן להחזיר את החוב קטן מאוד. חלק מהקונצרנים הגיעו לנקודה מעניינת מאוד. במקומות שהספרדים עדיין לא רחבים מספיק יש מצב ששווה למכור.
"הבעיה בנושא של הבנקים היא אי הוודאות. על פניו, לפי מה שרואים בדו"חות הכספיים, הבנקים נראים קנייה מאוד מעניינת, והציפייה היא להמשך רווחיות נאה גם בשנתיים הקרובות. מה שאנחנו לא יודעים זה את היקף החובות המסופקים. אנחנו לא יודעים כמה הבנקים פגיעים להאטה בארץ, וגם להפתעות מעבר לים".
"לעבור לאג"ח קונצרניות"
זאב מילבאואר, מנכ"ל באי.בי.אי שירותי בורסה
"לגבי משקיעים לטווח קצר שרוצים להיכנס להרוויח ולברוח, לא הייתי מציע להם לעשות את היום, כי התנהלות המסחר היומית פשוט לא מאפשרת את זה.
מי שבא לטווחים יותר ארוכים, או מי שכבר היום יושב במניות כמו טבע וכי"ל, אז אלו חברות טובות שיצאו מהמשבר ולכן כדאי להישאר איתן.
"בשוק הישראלי, יש התייחסות לתשואות ברמה היומית, ויש אנומליה שמקורה בהתנהלות המוסדיים מול קרנות נאמנות, שהם גופים שטווח הראיה שלהם קצר מקופות גמל. מי שיושב באג"ח של חברות עם דירוגים גבוהים, בקרנות נאמנות, בתל-בונד למיניהם צריך להישאר שם.
"באג"ח הממשלתי קורה בדיוק מה שקורה בעולם, יש ביקוש לנכסים ממשלתיים שהמשקיעים מאמינים שהם לא בסכנת דיפולט. מי שנמצא באג"ח מדינה שיישאר - הן הגיעו לתשואות די נמוכות רק כי היה חוסר ביטחון בנכסים של חברות.
"בשורה התחתונה, אני הייתי עובר מאג"ח ממשלתי לקונצרני. צריך לקחת בחשבון, גם אם אתה שונא סיכון, שהתשואות של האג"ח הממשלתי מלמדות שלא בטוח שהן לא ימשיכו לרדת. לעומת זאת, אג"ח קונצרני ברמות האלה כבר מעניינות כי יש בהן פרמיה נכונה על הסיכון שאתה לוקח. 30% מהתיק הייתי מפנה לקונצרני".
"מי שיקנה הפועלים - לא יצטער"
גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס
"יש פה פאניקה מטורפת כרגע. מבנה המערכת הפיננסית עובר שינוי ורמת הפחד היא גבוהה מאוד. רואים את זה במחירי אג"ח הקונצרניות, שאנשים זורקים אותן מכל הבא ליד. העיקר להנזיל את התיקים בלי לדעת מה הם מוכרים.
"רמת הסיכון בשווקים היא גבוהה, וקשה מאוד לדעת מה יהיה. אנחנו רואים את הממשל והבנקים המרכזיים מנסים לעשות כל מה שהם יכולים. היום השווקים באירופה יציבים וגם נראה שארה"ב מתחילה בסדר. בארץ הצטברו הרבה פידיונות.
"כשזורקים תיק השקעות המכירות הן לא מכירות ספציפיות, זו בעיית מאקרו. התרגום של הרבה לקוחות זה תמכור לי את כל התיק, לא יכול לשאת הפסדים.
אותו צונאמי שכולם פחדו ממנו, הגיע. יורים גם בחברות תזרימיות עם כסף בקופה, בלי שום סיבה.
"הציבור צריך להבין שכל תנועה בפאניקה זו תנועה מסוכנת. מה שכן, נוצרות הרבה הזדמנויות. למשל, באגרות החוב הקונצרניות, חברות מדורגות במח"מ עד שלוש שנים. אגרות של בנק הפועלים לשנה וחצי בתשואות של 5.5%, חברות הסלולר. האג"חים של דיסקונט השקעות נזרקו ל-8% ומעלה בלי שום הצדקה.
"לאור תשואות אגרות החוב אין כמעט מה לחפש במניות, אבל אני חושב שמי שיקנה היום את בנק הפועלים, למשל, שנסחר ב-0.63 על ההון העצמי שלו, יגלה בעוד זמן לא ארוך שזאת לא הייתה טעות".
