המשבר הכלכלי הביא לגל פיטורים גדול, ובתנאי מיתון לא פשוט למצוא עבודה חדשה. החיפוש אחר מקורות הכנסה לתקופת הביניים רבים שוקלים להיעזר בכספי הפיצויים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל.
זה לא כדאי, אבל אם אין מוצא אחר - כדאי לעשות זאת בצורה מושכלת, כדי לפגוע כמה שפחות בחיסכון הפנסיוני. בעזרת גיא אילוז, מנהל תחום עסקים במנורה מבטחים, בנינו את סדרי העדיפויות המומלצים למפוטרים שרוצים להיעזר בכספי החיסכון הפיננסי.
יש מספר פרמטרים בהם צריך להתחשב בהחלטה: אלמנט המיסוי, נכסים פיננסיים נוספים שעומדים לרשות העובד, הצרכים בשבילם הוא זקוק לכסף וסוג התוכנית הפנסיונית שלו. אילוז ממליץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני לפני קבלת ההחלטות. אנחנו נתמקד בעיקר בהיבט המיסויי.
עדיפות גבוהה מאוד: משיכת כספי הפיצויים
האפשרות הראשונה היא משיכת כספי הפיצויים בעת הצורך. נסייג: כל משיכה של כספי הפיצויים מהקופה פוגעת בסך החיסכון הפנסיוני (ראו מסגרת), ולכן איננה מומלצת - אלא אם כן אין אפשרות אחרת.
משיכת כספי הפיצויים מתאפשרת כאשר העמית מסיים את עבודתו ומקום העבודה משחרר את כספי הפיצויים לשימושו. הוא יכול, כמובן, לבחור להשתמש בכספי הפיצויים או להשאירם בקופה, אם אינו זקוק להם.
כספי הפיצויים פטורים ממס עד לגובה של 10,980 שקל לכל שנת עבודה. כלומר מי שהשתכר סכום גבוה יותר יתבקש לשלם מס על החלק היחסי שמעל גובה התקרה (קיימים גם מקלטי מס, אך לא נדון בהם כעת). מנגד, מדגיש אילוז, אם העמית לא יעבוד תקופה ארוכה וזוהי הכנסתו היחידה, נטל המס עליו קטן.
עוד לפני שניגשים לפדות את כספי הפיצויים, ממליץ אילוז לבדוק האם ישנם כספי פיצויים ממעסיקים קודמים אותם העמית לא משך. במידה וכן, כדאי לבדוק את האפשרות למשוך אותם לפני שניגשים לכספי הפיצויים הנוכחיים, מפני שייתכן שבקופה יש פיצויים שכבר פטורים ממס.
עדיפות גבוהה: נטילת הלוואה מהקופה
אחת הדרכים הפשוטות ביותר אך גם היקרות ביותר בשל גובה הריבית היא נטילת הלוואה מקופת הגמל (כולל קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים). נטילת ההלוואה פשוטה: כל מה שצריך לעשות הוא לפנות לסוכן הביטוח שמטפל בתיק הפנסיוני, ולהוכיח עמידה בשני תנאים: ותק של שלוש שנים לפחות בקופה ושסכום ההלוואה לא עולה על 50% מהסכום שהעמית צבר בקופה.
יש גם מגבלה על הקופה עצמה: היא אינה יכולה להקצות יותר מ-10% מתיק הנכסים הכולל שלה להלוואות לעמיתים, שנחשבות לאפיק השקעה מבחינת הקופה. חשוב להדגיש שרוב הקופות רחוקות מאוד מלהתקרב לרף של המגבלה, כי נטילת הלוואות על חשבון הצבירה בקופות הגמל איננה פופולרית.
את ההלוואה ניתן לקבל בשתי צורות: הלוואה רגילה בה העמית ישלם קרן וריבית מספר פעמים לאורך תקופת ההלוואה, בדומה להלוואות בנקאיות; והלוואת גרייס בה העמית יחזיר את הקרן רק בסוף תקופת ההלוואה, ואילו הריבית מנוכה מראש מסכום ההלוואה. הלוואת גרייס מיועדת ללווים שצופים שיוכלו להחזיר את הקרן בתום תקופת ההלוואה, ולכן אינה מתאימה לרוב הציבור.
עדיפות בינונית: משיכת קרן ההשתלמות
קרן השתלמות היא למעשה חיסכון לטווח בינוני, שטומן בחובו יתרון מס משמעותי. זו למעשה קרן השקעות סגורה לתקופה של שש שנים. בסופן הופכת הקרן לנזילה, וכספי העמיתים פטורים ממס. משיכת הכספים מקרן ההשתלמות לפני תום שש שנים מחייבת את העמית בתשלום מס שולי.
את קרן ההשתלמות כדאי לפתוח, במקרה הצורך, רק אם עברו שש שנים מפתיחתה, כדי ליהנות מהפטור ממס. לכן היא אמצעי טוב במיוחד למי שזקוקים למזומנים באופן מיידי.
עם זאת, אם טרם עברו שש שנים, האטרקטיביות בפתיחתה שואפת לאפס, ולדברי אילוז, האופציה מידרדרת למטה בסולם העדיפויות. אילוז ממליץ להמתין עד שיחלפו שש שנים, למרות שבניגוד למשיכת כספים מקופת הגמל (אופציה אליה נגיע בהמשך) - המשיכה מקרן השתלמות אינה פוגעת בחיסכון הפנסיוני.
עדיפות נמוכה: משיכת כספים מקופה"ג או מפוליסות הוניות
אם כל האפשרויות הקודמות אינן כדאיות או רלבנטיות, האופציה הבאה היא משיכת כספים מקופת הגמל או מפוליסת ביטוח המנהלים ההונית. מי ששוקל ברצינות את האפשרות הזו צריך לבחון היטב את כל ההיבטים, בעיקר את שיקולי המס והאלמנטים הביטוחיים.
אילוז מציין כי על פי תקנות מס הכנסה, כל הכספים שנצברו בקופות ההוניות עד לדצמבר 2004 - ובהנחה שהעמית אינו מועסק במשך שישה חודשים לפחות - ניתנים למשיכה ופטורים ממס. הכספים שנצברו בקופה החל מינואר 2005, לעומת זאת, חייבים במס - מינימום 35%.
לכן מומלץ לעמיתים למשוך בראש ובראשונה את הכסף שנצברו בקופת הגמל עד דצמבר 2004. חשוב להודיע על כך באופן ברור למנהל הקופה, כדי לא לשלם מס על כספים אלו. יש לציין שלמרות הפטור ממס, הוא לא חל על הרווחים שנצברו בקופה והיו חייבים במס רווחי הון של 15%.
ההיבט השני הוא האלמנט הביטוחי, שקיים בפוליסות ההוניות. אילוז מדגיש כי על העמית לוודא היטב מהן ההשלכות של משיכת כספים מהפוליסה על הביטוח שמעוגן בה, כולל השינויים בגובה הפרמיה אותה יצטרך לשלם למנהל הפוליסה לאחר הפעולה.
עדיפות נמוכה מאוד: תוכניות מניבות קצבה
האופציה הזו היא מבחינת אילוז מפלט אחרון בהחלט. לשבור רק במקרה הצורך. בתוכניות המניבות קצבה עם הגיע העמית לגיל פרישה - כלומר קרן פנסיה או פוליסה קצבתית, יש שני אלמנטים שחשוב לבחון: הקנס של המבטח על משיכת כספים מהקופה (תקף גם לתוכנית הונית), ואלמנט המס, כמובן.
בעבר הוטל על העמיתים בחלק מהפוליסות תשלום קנס על משיכת כספים מהקופה בטרם הגיעם לגיל פרישה. לכן, מומלץ לבחון את כדאיות משיכת הכספים מול נטילת הלוואה או משיכת כספים ממקור אחר. ייתכן שהריבית בהלוואה תהיה נמוכה משמעותית מקנס היציאה, ולכן כדאי יותר לקחת הלוואה ולא למשוך כסף מהתוכניות הללו.
מבחינת מיסוי, מסביר אילוז, עד דצמבר 1999 כל הכסף שנצבר בתוכניות הקצבתיות לא היה חייב במס, ולכן כדאי לגשת אליו קודם כל. סכומים שנצברו החל משנת 2000 חייבים במס שולי (לא פחות מ-35%), ולכן לא כדאי למשוך אותם.
בפוליסות מניבות קצבה בחברות הביטוח, מציין אילוז גורם נוסף שחשוב לקחת בחשבון: האפשרות לאבד את מקדם הקצבה של העמית. מקדם הקצבה הוא המכנה בו מחלקים את סכום הכסף שצבר העמית עד הגיעו לגיל פרישה, כדי לקבל את גובה הקצבה החודשית.
בשנים האחרונות הוגדל מקדם הקצבה לרעת החוסכים הגברים מ-167 ל-200. לכן, לעמיתים שנהנים ממקדם קצבה נמוך יותר מומלץ למשוך רק חלק מהכסף, כדי לא לפגוע במקדם הקצבה שלהם בעתיד (משיכת כל כספי הצבירה משמעה סגירת הקופה ואובדן התנאים לעתיד, ר"ב).
