דשא (צילום: stock_xchng)
דשא סינתטי לא נראה תמיד כמו פלסטיק | צילום: stock_xchng

הדשא של השכן, גדל הסיכוי, ירוק יותר וטבעי הרבה פחות. הוראות השעה שנכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר, ושעשויות לשמש זרז לא קטן למעבר לתחליפי גינון מלאכותיים, אוסרות עד למאי הקרוב על השקיית גינות ציבוריות ופרטיות שגודלן מעל 50 מ"ר - ומעלות את הכדאיות שבמעבר לחלופות סינתטיות. למעשה, כיום ניתן בגינות גדולות להשתמש בטפטפות רק כשהן מגובות במערכת הכוללת מד מים, קוצבי זמן השקיה או קוצבי מים שמסוגלים לספק כמות מים שונה לקבוצות צמחים שונות - כשפורעי החוק צפויים להיקנס ב-250 שקל לאדם אלף שקל לתאגיד. הנה כמה דברים שכדאי לדעת מראש, בטרם פנייה לאפיק החסכוני.

1. גם לבעלי גינות קטנות

גם בעלי הגינות הקטנות, שהם מרבית הצרכנים הפרטיים, נאלצים להתמודד מאז אוגוסט האחרון עם החמרה רצינית בתנאים: במסגרת תוכנית החירום של רשות המים בוטלה ההוזלה שניתנה בתעריפי המים להשקיית גינות נוי פרטיות, ויקרה את התשלום הלכה למעשה בעשרות אחוזים. אם בעבר היה התעריף מחולק לשלוש רמות שהגבוהה בהם עומדת על 7.65 שקל לקוב מים, כשלצורך השקיית גינה ניתנה הקצבה בתעריף של כארבעה שקלים מעבר לכמות צריכה מסוימת לשימוש ביתי, בוטל התעריף המוזל והועלה לרף הגבוה.

2. ירוק עד

"צריכת המים היא אחד השיקולים המרכזיים במעבר לדשא סינתטי, אך לא היחיד", אומר שמעון חמו, מנכ"ל "פשוט ירוק". "דשא מלאכותי לא נזקק לכיסוח, דישון או ריסוס. הוא לא מצמיח עשבים שוטים ואינו מהווה כר לגידול של נמלים וחרקים אחרים. הדשא המלאכותי שומר על מרקם אחיד ומונע את המראה המביך של קרחות או פינות יבשות. בימי גשם הדשא המלאכותי מנוקז במהירות ללא בוץ מעצבן שנדבק לרגליים. הוא גם לא נתון לסכנת קפיאה בימי קרה וכפור, כפי שהיו בחורף האחרון. ניקיון הדשא המלאכותי נעשה בדרך פשוטה וקלה בעזרת צינור מים או מפוח".

בענף מודעים לחסם הפסיכולוגי הכבד שעומד בפני בעלי גינות, החוששים להכניס תחליפים מלאכותיים במקום גידולים של ממש. "דווקא מבחינה פסיכולוגית אני רואה יתרון גדול בזה שהכול תמיד ירוק מול העיניים", אומר ישי, אחראי תפעול ב"דויטש טכנולוגיות דשא ויבוא בע"מ", "במיוחד בתקופות בהן הכל מתייבש מסביב". אבל, מדגישים בענף, אם בגנים הבהאיים בחיפה הסכימו לעבור חלקית לדשא סינתטי - אולי גם לצרכן הקטן הרעיון לא רע בכלל.

3. צפוף זה טוב

"בניגוד למה שרבים מהלקוחות חושבים", אומר חמו, "גובה הדשא אינו הפרמטר העיקרי להערכת איכותו של הדשא. מה שחשוב יותר היא הצפיפות - ככל שהדשא צפוף יותר הוא עמיד יותר ונראה טבעי יותר". הצפיפות, הוא מסביר, נמדדת במספר תפרים למ"ר, כשצפיפות גבוהה תנוע בין 160 ל-200 תפרים למ"ר ומרווח אידיאלי בין התפרים יהיה מה שנקרא "שלוש שמיניות" - כסנטימטר בפועל. "הדרך הכי טובה לדעת מה הצפיפות", מוסיף חמו, "היא על פי המשקל למטר רבוע, שצריך לנוע בין שניים לשלושה ק"ג".

4. מגוון ומרקם

אבל לא רק הצפיפות מבדילה בין סוגי הדגמים ומשפיעה על האיכות ועל המחיר - פרמטרים נוספים הנלקחים בחשבון הם הגובה, כמובן - מ-27 ס"מ לדשא (או 7 ס"מ במרבדים בסיסיים) ועד 60 מ"מ; גווני הדשא - סוגי ירוק שונים, אחיד או שילוב של כמה דגמים, כדי להקנות מראה אחיד-פחות וטבעי-יותר לדשא (אפילו סיבים לבנים-צהובים מוספים מלמטה כחלק מהעניין); צורת הסיבים (גבוהים, מסתלסלים, נמוכים וצפופים וכד'), מרקם הדשא ורכותו - נמדדת במונח "דטקס", כשהנורמה עומדת על 8,800 וככל שהמדד עולה התוצר רך וקטיפתי יותר; בסוג המילוי (עם/בלי, חול/גומי) ועוד.

5. מ-8,000 שקל ל-40 מ"ר

חישוב העלות הכוללת של "שתילת" דשא סינתטי מורכב ממה שנראה: אין מדובר רק במחיר הדשא למ"ר, שנע לרוב בין 80 ל-130 שקל (ועבור מוצרי הדגל היוקרתיים יכול לנסוק גם ל-250 שקל ויותר). לכל מטר רבוע יש להוסיף את מחיר ההתקנה, שמשתנה בין הדבקה שאינה ישירות על אדמה, בדומה לגגות ומרפסות (כ-15 שקל) להתקנה בשטח הגינה (20-30 שקל) ועשויה להיות יקרה יותר בהתאם לתנאי השטח (כגון שיפוע או במקרה של שימוש במנוף להובלת שקי חול, הוצאה של אדמה לצורך יישור פני השטח ופינויה לאתר פסולת. כאשר כוללת ההתקנה עקירת דשא קיים, התעריף כמובן עולה. התקנה עצמית של הדשא הסינתטי תוזיל בעלויות, אולם כדאי לקחת בחשבון שהתקנה מקצועית מטעם צוות החברה, במיוחד בשטחים מורכבים דוגמת גינות וחצרות, תוכל להבטיח תוצאה סופית אופטימלית ולמנוע מחלוקות בעניין האחריות.

נוסף לכל אלה נגבה פעמים רבות מחיר נפרד עבור עזרים כמו חול או חומרי מילוי - מה שעשוי להסתכם במאות בודדות של שקלים לגינה כולה - וגם ההובלה עצמה עשויה לגבות מחיר. ולא לשכוח לבדוק שמדובר במספרים הנכונים: גם בענף הזה, לא אחת, יש מי שנוקב למרבה הצער במחיר "ללא מע"מ".

בכמה מסתכם הכול, בסופו של דבר? בין 8,000 ל-15 אלף שקל לגינה ממוצעת (של 40 מ'ר), על פי ההערכות. בחברות מסוימות יציעו לשירותכם מחשבונים שיקלו על החישוב הכולל מראש, על פי הנתונים המבוקשים.

6. חיסכון לא רק במים

בתוך כמה זמן מכסה ההשקעה את עצמה, ועלות ההתקנה משתווה לחיסכון בעלויות הטיפול? כשנתיים-שלוש, מעריכים בכל החברות בהן ניסינו לברר את הסוגיה. זאת בחישוב מוערך של הוצאות המים עבור דשא אמיתי, והוצאות גינון נוספות שעשויות להידרש מסביב. "השיקול הכלכלי לא נעדר מהתקנת דשא סינתטי", אומר דרור עוזרי, מנכ"ל חברת "דשא עוז", "והעלויות הכרוכות בהתקנתו מחזירות עצמן במהרה בזכות החיסכון בהוצאות התחזוקה. צריך לזכור שהדשא הסינתטי שומר על מראה ירוק, אחיד ומטופח כל השנה ומראהו הרענן תורם לתדמית אסתטית של הבית - וגם של עסקים".

עבור לא מעט לקוחות, יש להזכיר, דווקא זמן הטיפול (השקיה, כיסוח, ניקוי) הוא אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה. עיקר הצמיחה בהנחת דשא סינתטי, מספרים בענף, נרשמת בקרב משפחות צעירות בגילאי 30-40 שהעבודה והטיפול בילדים גוזלים את זמנם ואין להם פנאי להקדיש לטיפוח הדשא.

7. תוחלת חיים של 5 שנים

לרוב ניתנת האחריות לתקופה של כחמש שנים (ובמקרים אחרים, עד שמונה שנים). מטבע הדברים, בפועל היא נדרשת לרוב מהשנה החמישית והלאה. "שום דשא לא מחזיק שמונה שנים כמו שצריך", מודה חמו, "החל מהשנה השלישית הוא מתחיל לדהות ולהתפורר, גם אם השינויים לא מיידיים. דשא סינתטי יכול להחזיק גם 15 שנה, אבל האיכות הולכת ונפגמת".

לרוב ניתנת האחריות לקריעה של המרבד ולאיבוד צבע ברמה מסוימת. הרמה המכרעת נקבעת בהתאם לסולם צבעים קיים (בדומה לזה הקיים בטמבוריות): כאשר הגוון נחלש במספר דרגות מסוים, זכאי הלקוח למימוש האחריות.

8. איכות ותחרות

ממטרה (צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL)
בוטלה ההוזלה שניתנה בתעריפי המים להשקיית גינות נוי פרטיות | צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL

רשתות "עשה זאת בעצמך" מול חברות ייעודיות: לא מעט תחרות קיימת היום בין חברות שונות המתקינות דשא סינתטי. בקרב העוסקים בענף קיימת לא מעט עוינות כלפי רשתות ה"עשה זאת בעצמך" ש"מוציאות שם רע לדשא הסינתטי". "כדי להוזיל עלויות ולשבור את השוק הרשתות מביאות את הדגמים הזולים ביותר, שנראים רע יחסית להיצע הקיים בשוק היום", אומר גורם בענף. "הלקוחות מגיעים להתרשמות ראשונית בחנות הקרובה לביתם, ואחר כך אני צריך לשכנע אותם בעמל רב שיבואו לראות דגמים איכותיים, ושדשא סינתטי לא נראה תמיד כמו פלסטיק אלא יכול להיות קרוב יותר לדבר האמיתי. וזה במקרה הטוב, כשהם לא ירדו מהרעיון מיד אחרי הביקור בחנות".

9. הפן האקולוגי

עד 2007 נעשה שימוש בעיקר בתוספת גומי מצמיגים גרוסים כדי להפוך את הדשא רך. אלא שלאחרונה גילו שעם הזמן המילוי הזה פולט כימיקלים. הייתה גם כתבה ב-CNN שעשתה לא מעט מהומה בנושא, ובתגובה מיהרו לפתח דגמים שבהם משתמשים כתחליף בסיבי ניילון פנימיים ויקרים יותר שמייצבים את הסיבים ונותנים רכות טבעית. חברות וצרכנים נוטים יותר לדגמים האלה.

10. לא אטרקטיבי לחיות

חיות מחמד, ממהרים המומחים להרגיע, אינן נמשכות לדשא מלאכותי ואינן נוהגות להתיר בו מזכרות לא נעימות - וגם כלבים לרוב אינטליגנטיים מספיק כדי לא לחפור בדשא ללא אדמה מתחתיו. *