לקראת הדיון המכריע בקבינט הקורונה על ההקלות ומעבר צפוי לשיטת הרמזור, ערים ומועצות מקומיות רבות נאבקות כדי להיכנס לתקופה החדשה במיקום משופר. האינטרס שלהן ברור: ערים אדומות צפויות להישאר תחת סגר והגבלות מחמירות. ערים צהובות וירוקות יוכלו להתחיל לנשום ולפנטז על חזרה, מסוימת, לנורמליות.

מדד הרמזור מורכב משלושה קריטריונים. מספר חולים חדשים ממוצע בשבוע, שיעור הגידול במספר החולים החדשים ואחוז בדיקות חיוביות מכלל הבדיקות. סיפור ההצלחה של הבוקר הוא חיפה. אחרי שהוגדרה כעיר אדומה היא הצליחה ממש היום (ה') לעבור לירוק. בעירייה מסבירים את השינוי בפעילות הסברתית מאומצת בשילוב עם קיום ההנחיות מצד רוב מוחלט של תושבי העיר. בין היתר הופקו חומרי הסברה ייעודיים לתושבי העיר הערבים והחרדים.

"גייסנו מאות מתושבי השכונות למיזם 'נאמני השכונות' שעברו הכשרה מקצועית", אומרת ראשת העיר עינת קליש רותם, "הקמנו מתחמי בדיקות קורונה ללא תשלום ולא הפנייה. יותר מ-4,200 איש נבדקו בתוך ימים. לדעתנו, מערך הבדיקות האפידמיולוגיות  הוכח ככלי היעיל ביותר בקטיעת שרשרת ההדבקה ולכן אנחנו נרחיב אותו. העיר חולקה לשישה חבלים שנותנים מענה ישיר לשכונות בהסברה, אכיפה ומתן סיוע לתושבים שנמצאים בבידוד בבתיהם".

גם החברה הערבית יכולה לטפוח לעצמה על השכם הבוקר. לאחר תקופה ארוכה, אין אף ישוב ערבי ברשימת הערים האדומות. "ההחלטה לעשות סגר לילי גרמה לביטול או הורדה משמעותית של החתונות. החתונות היו מקור הדבקה עיקרי ומשמעותי", מסביר איימן סייף, ראש מטה קורונה בחברה הערבית במגן ישראל. " כמו כן, עצם זה שאנשים התחילו להכיר מקרים אישיים ולהבין שהקורונה לא רחוקה מהם גרם להם להקפיד על הכללים. מספר הנפטרים עלה משמעותית בגל השני ועברנו למעלה מ-300 נפטרים".

סייף מציין את פעילות ההסברה שנעשה בישובים הערבים והגברת האכיפה המשטרתית בשילוב עם האחריות שניתנה לראשי הרשויות המקומיות. עם זאת, הוא חושש שההישג יוביל לשאננות. " הנתונים נפיצים ויכולים להתהפך ברגע עם נחזור להתקהלויות וחתונות ולכן מבחינתי לדחות את האירועים לשנה הבאה".

ללמוד מאשקלון

עיר נוספת שכנראה תיהנה מהקלות היא אשקלון. בתחילת ספטמבר היא הוכרזה כעיר אדומה, אבל ביציבות ובזהירות היא הולכת ומשפרת נתונים, וכעת היא מוגדרת עיר צהובה. "בהחלט יש מה ללמוד מעיריית אשקלון", אומר גורם בכיר המקורב לפרויקטור הקורונה רוני גמזו.

בעירייה מסבירים שמדובר בשילוב של אכיפה מוגברת (למעלה מ-1,500 דוחות חולקו על ידי הפיקוח העירוני) קמפיינים נרחבים של הסברה ברחבי העיר, בכל האמצעים מפליירים ועד תשדירים ברדיו תחת הכותרת "אשקלון אדומה או ירוקה – זה בידיים שלך". קמפיינים מיוחדים פנו אל הקהל החרדי ואל דוברי הרוסית בעיר.

מוקד קורונה נתן מענה לתושבים במשך שישה ימים בשבוע. חולים נשלחו למלונית ייעודית ועובדי העירייה הפכו לחוקרים אפידמיולוגיים שמבצעים עשרות חקירות מדי יום. גם כאן יזמה העירייה בדיקות מטעמה, ויותר מ-3,000 איש נבדקו.

 הבית בו שהתה שרה גמליאל  (צילום: החדשות 12)
הבית בטבריה בו שהתה גילה גמליאל | צילום: החדשות 12

ראש העיר, תומר גלאם: ״אנחנו כעת עם ציון 5.1 ורואים ירידה נוספת בזכות מאמצים משולבים ובלתי מתפשרים של אכיפה, הסברה וביצוע בדיקות לקהל הרחב", אומר ראש העיר תומר גלאם. "כפי שאמרתי לראש הממשלה בשיחת זום - המפתח ליציאה ממשבר הקורונה נמצא בידיים של הרשויות והם רק צריכים להעניק לנו את הכלים כדי לעשות זאת. חשוב לזכור שהמעבר לעיר ירוקה או חלילה אדומה יכול להתרחש מהר מכפי שנדמה לנו. נמשיך עד שנגיע ליעד – אשקלון עיר ירוקה".

הפתעה נוספת נרשמה בצפון. רק לפני כשבועיים וחצי טבריה הייתה אדומה עם מספר שיא של כ-400 חולי קורונה פעילים, כולל הנדבקת המפורסמת מכולן - השרה גילה גמליאל, שהפרה את הנחיות הסגר. מאז החלה מגמת ירידה בתחלואה. נכון להבוקר כמות החולים עומדת על כ-250. מחר טבריה צפויה להפוך לעיר צהובה. 

בשיתוף עם פיקוד העורף, משרד הבריאות, קופות החולים והמשטרה העירייה מיפתה את מצב התחלואה בעיר והגיבה בהתאם למתרחש בכל שכונה. בשכונות החרדיות נעשתה פנייה יזומה לתושבים בשיתוף רבנים מובילים כדי שיקפידו על ההנחיות.

ירוחם נאבקת בגל שני

מנגד נמצאים הישובים שנאבקים לא לחזור אל הצבע האדום. העיר אור יהודה נמצאת כרגע ברשימה, אך נראה שהנתונים גבוליים ועד יום ראשון רמת התחלואה שם תרד - כך שהיא כבר לא תיכלל ברשימת הערים האדומות.

ירוחם נחשבת לסיפור הצלחה, אחרי שהצליחה להפוך לעיר ירוקה, אולם כעת היא חווה גל שני של נדבקים. על פי טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית, נכון לאתמול נמצאו 67 חולים חדשים בעיר.

"עיקר ההתפרצות הייתה במגזר החרדי. היינו שמונה ימים אדומים אך נערכנו מבעוד למועד התרחיש הזה ונקטנו בפעולות מנע, ואולי הפעולה החשובה ביותר לבדוק את כולם. נבדקו כ-600 אנשים, 75% מהקהילה".

המקרה של ירוחם מבהיר עד כמה תנודתי המעבר בין ירוק לאדום. בין 10 ל-18 בספטמבר הוגדרה העיר עיר אדומה. ב-21 בספטמבר היא חזרה לרשימת הערים הירוקות. בין 3 ל-10 באוקטובר שוב נחשבה לעיר אדומה, וכעת היא במגמת שיפור.

ראש המועצה המקומית ירוחם טל אוחנה (צילום: מועצה מקומית ירוחם)
ראש המועצה המקומית ירוחם טל אוחנה ומפקד פיקוד העורף אורי גורדין | צילום: מועצה מקומית ירוחם

אוחנה מטילה את האחריות על חזרתם של בני הישיבות ללימודים. "לצערנו ככל הנראה אותם חברים שנמצאו חולים בעצם חוזרים לכאן שהם חולים. יש מאפיינים ייחודים לקהילה הזו. הרצון לקיים את החג יחד גרם לכך שיש עוד הדבקות של יתר בני המשפחה ולכן קפצנו להיות אדומים. ברחוב אחד של ק"מ הדבר הזה משפיע על הנתונים".

אוחנה מודה שהיא לא יכולה להבטיח שהעיר לא תחזור להיות אדומה. "אבל אפשר לחיות חיים מלאים לצד הנגיף ויש מערך תחקור שמשתפר מעת לעת. למרות הכל אנחנו מקיימים כבר פעילות סדירה בעיר הן של לימודים והן בגנים. כיתות א'-ב' חזרו ללימודים בקבוצות של חמישה תלמידים כל פעם. תוך שמירה על הכללים, מדריכים של המתנס או מורים מבתי הספר שמתנדבים לעשות את זה וגם הורים. מכיוון שהתחלואה מרוכזת ברחוב אחד, אין טעם למנוע כל עוד זה בטווח 1,000 מטר מהבית אין בעיה לקיים פעילות ומשרד הבריאות אישר לנו".