שתי שכנות שכינו את שכנותיהן בשמו גנאי ישלמו לשכנות הפגועות פיצוי מצטבר של 54 אלף שקל.
במקרה הראשון ג', תושבת תל אביב, עולה חדשה מאוקראינה אם חד הורית לילד בן תשע, רק רצתה לבצע את תפקידה כחברת ועד בבניין בו היא מתגוררת. לפני כארבע שנים במסגרת תפקידה פנתה לדיירים באחת הדירות וביקשה מהם לשלם 1,000 שקל עבור איטום ושיפוץ הגג.
אלא שהדיירים לא אהבו את הדרישה והחלו לקלל אותה. שכנתה של ג' אמרה עליה: "זונה רוסיה, רוסיה מסריחה".
ג' הגישה תביעה נגד שכנתה לבית משפט השלום בתל אביב. היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל. להגנת טענה השכנה כי ג' היא זו שקללה ראשונה, והיא רק החזירה לה באותה המטבע. השופטת הבכירה, רונית פינצ'וק אלט ציינה בפסק הדין, כי השכנים הפיצו נגד ג' קריאות גנאי גזעניות בשטחים ציבוריים. השופטת פסקה כי השכנה תשלם ל-ג' פיצויים בסכום של 35 אלף שקל.
במקרה אחר, ח', גם היא תושבת תל אביב, הגישה תביעה נגד שכנתה לבית משפט השלום בעיר לאחר שזו כינתה אותה "פרסיה מסריחה". בין ח' לשכנתה התגלע סכסוך בנוגע לחנייה בשטח הבניין המשותף.
ועד הבניין עשתה מידי חצי שנה הגרלה בה אחד הדיירים זכה בשימוש בחנייה. ח', הרשתה לאחת השכנות לחנות בחנייה, אולם אחת השכנות לא אהבה את המעשה. השכנה הפיצה בתיבות הדואר מכתבה השמצות ומשפילות תחת הכותרת: "הפרסייה המסריחה, מתאים לה לחזור לחומייני ולא מתאים לה לגור בבית שלנו".
ד' הגישה תביעת לשון הרע נגד השכנה לבית משפט השלום בעיר על סכום של 100 אלף שקל. לדבריה, היא ביקשה מהשכנה להתנצל על דבריה אבל זו איימה להטיל עליה כישופים ולגרום לה למחלות.
השכנה טענה בכתב ההגנה כי היה מדובר בסכסוך על חנייה ודבריה נאמרו בעידנא דריתחא ובתום לב וכי היא התנצלה כמה פעמים.
השופט אילן דפדי כי לא נגרם לתובעת נזק כלכלי אבל יחד עם זאת חלק מהפרסומים יש בהם משום לשון הרע ופסק לה פיצוי של 18,500 שקל.