מחלוקת בקרב מגבשי תוכנית ההאצה. כמה מהבכירים בצוותי האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מבקשים להפעיל מיד או בקרוב מאוד שלב נוסף בתוכנית להאצת המשק: מתן ערבויות מדינה ישירות לעידוד גופים חוץ-בנקאיים למתן אשראי חדש לעסקים במשק.
פעילות זו תהיה מקבילה לפרק הבנקאות בתוכנית ההאצה שכבר אושרה, הקובעת העמדת ערבות מדינה בסך 6 מיליארד שקל לגיוס הון למערכת הבנקאית לצורכי הרחבת היצע האשראי במשק. ההערכה היא שסכום הכסף שיידרש לערבות המדינה למערכת החוץ-בנקאית, שבשנים האחרונות העמידה את מחצית כמות האשראי למשק, יהיה דומה לזה שיועד למערכת הבנקאית.
המטרה היא לסייע להאצת פעילות משקית חדשה גם באמצעות אשראי חוץ-בנקאי חדש, שמצוי גם הוא בקיפאון הנובע מהפסדים וחרדה. המתנגדים, בעיקר במשרד האוצר, טוענים כי המערכת החוץ-בנקאית כבר קיבלה טיפול בתוכנית ההאצה המקורית, באמצעות העמדת 5 מיליארד שקל לשם הקמת קרנות משותפות לגופים המוסדיים ולמדינה שיטפלו באשראי החוץ-בנקאי ומחזורו. לעמדתם, המכרז להקמת קרנות משותפות ייצא לדרך בעוד כשבועיים והקרנות יתחילו לפעול לקראת סוף הרבעון הראשון של השנה הקרובה, ויש להמתין ולראות את התוצאות.
חבל על הזמן
לעומתם, טוענים התומכים ביישום השלב הבא של תוכנית ההאצה ובהעמדת אשראי חדש שוטף נוסף באמצעות הגופים החוץ-בנקאיים, שהסכום שנקבע, 5 מיליארד שקלים, גם אם ימונף פי 2-3, לא יספיק גם לטיפול במחזור ולטיפול באג"ח הקונצרני שהגיע מועד פירעונו וגם למתן אשראי חדש לצורך הקמת תשתית לפיתוח עסקים הנדרשים ומצליחים לפעול בזמן השפל.
יותר מזה, אומרים התומכים, הביורוקרטיה והמהלכים המתחייבים בחוק עד להפעלת הקרנות המשותפות ועד שאלה יתחילו בעבודה מעשית ידרשו זמן ארוך, עד כי הסיוע הממשי של הקרנות יגיע אולי לקראת סוף השנה הבאה.
לדבריהם, חבל על הזמן וחבל להמתין עד שהמצב יהיה חמור בהרבה, שהרי אז הסיוע יהיה יקר בהרבה. ובכל מקרה, המנדט של הקרנות המשותפות, כפי שבא לידי ביטוי בהודעת האוצר והממשלה ובאישור ועדת הכספים, איננו מאפשר טיפול בחברה שאיננה בקשיים, שאין לה אג"ח קונצרני למחזור, שלא צריכה הסדר מיוחד, אלא, לדוגמה, "רק" אשראי רגיל לשם קו ייצור חדש.
בתגובה אומרים המתנגדים שאפשר לשקול להרחיב את מנדט הקרנות המשותפות ולקבוע בתנאי ההפעלה שלמנהלי הקרנות יותר גם להעניק אשראי חדש על פי שיקול דעתם. אלא שהרחבת המנדט, גם אם אכן תגיע, היא טכנית בלבד ולא מכוסה בכסף, שכן אין כוונה להגדיל את חלקה של המדינה בתוכנית.
העמדה התחזקה
עמדתם של התומכים בשלב הבא של תוכנית ההאצה התחזקה באחרונה נוכח עמדתם המוצהרת של בנקאים, הטוענים שלא ישתמשו בהצעת המדינה לסיוע למתן אשראי, וכן נוכח העובדה שהבנקאים מקשיחים את עמדתם בכל הנוגע למתן אשראי ולמחיר האשראי. עובדה זו מצאה ביטוי אתמול בדבריו של הנגיד, סטנלי פישר, לפיהם "הבנקים לא תרגמו את הורדות הריבית במשק בעלויות האשראי שהם מעמידים".
בעוד כשלושה שבועות מתכוון האוצר לפרסם את מלוא תנאי ההצטרפות המוצעים לבנקים שיבחרו לקבל ערבות מדינה לצורך הרחבת האשראי. המתנגדים להשמת כספים נוספים לעידוד אשראי חוץ-בנקאי טוענים כי אף שמרבית הבנקאים מדברים נגד הפרק הבנקאי בתוכנית, הרי בעצם ימים אלה מתנהלים דיונים-ויכוחים בין משרד החשב הכללי באוצר לנציגים, חלקם לא רשמיים, של הבנקים, המתמקחים על תנאי התוכנית ועל הבטחת עצמאות לבנקאים. במסגרת זו יש דרישה, בין היתר, לאסור על התערבות בשכרם של המנהלים ושכר עובדי הבנקים, שמקבלים, על פי הסכמי עבר, תוספת של כ-5% לשכרם בכל שנה. לכן יש להמתין ולראות מה יקרה. התומכים, כאמור, אומרים שאסור לאבד עוד זמן ובמקביל להמתנה לצעדי הבנקים יש לתגבר במישרין את האשראי החוץ-בנקאי.
