זהו סיפורה של ניצולת שואה שעלתה לארץ בשנת 1995. בשל גילה ומצב בריאותה, היא פנתה, בשפתה, למשרד הקליטה בבקשה לדיור ציבורי.
ממשרד הקליטה אכן התקבל מכתב המסביר לקשישה כיצד היא תוכל לנצל את זכאותה לדיור ציבורי. אז איפה כאן הבעיה? המכתב היה בעברית – למרות שהאישה פנתה למשרד ברוסית ויידעה בפנייתה שאינה דוברת עברית.
במשרד הקליטה טענו להגנתם כי כך נכתב בהוראות התקשי"ר: "...על מכתב המתקבל מן הארץ ושפתו לועזית, יש לענות בעברית". זאת בניגוד להחלטת ממשלה משנת 2003, הקובעת כי משרדי ממשלה יספקו מידע לאזרח "בעברית וערבית, ובשפות נוספות במידת הצורך".
גם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז דן בסוגיה. "במדינה כישראל הקולטת עלייה והכוללת מיעוטים, יש חשיבות רבה בקשר של רשויות השלטון עם אוכלוסיות ששליטתן בשפה העברית היא חלקית או אפסית", קבע מזוז.
בסופו של התהליך זכתה האישה לממש את זכותה, בזכות התערבות של ארגון "אמון הציבור".
"ישראל במהותה היא מדינה קולטת עלייה", אמרה גלית אבישי, מנכ"ל הארגון, והוסיפה: "בחישוב גס, מדובר על עשרות אלפי אנשים בישראל, מרביתם מבוגרים, המתקשים אפילו בדיבור בסיסי בעברית. הדבר מחייב היערכות מיוחדת מצד המדינה – מה שנכון שבעתיים כאשר מדובר במשרד הקליטה, שמעצם הגדרתו אמור לטפל באוכלוסיות אלה".
מהמשרד לקליטת עלייה נמסר בתגובה: "קליטתם המיטבית של העולים, חדשים וותיקים, היא יעדו המרכזי והעיקרי של משרד הקליטה ולאור זאת פותחה מדיניות מתן שירות מקצועית ואישית לכל עולה, אשר מענה בשפות הוא אבן יסוד בה. המענה בשפות אף מסייע למשרד לעודד עולים לממש זכאותם לסיוע שמעמידה לרשותם המדינה".
בנוסף נמסר: "ע"פ הוראות מבקר המדינה חל איסור על משרדי הממשלה לפרסם מענה רשמי מטעמם בשפות שאינן השפות רשמיות ולפיכך הועברה התשובה לגב' בעברית. יחד עם זאת, משרדנו מעמיד לרשות העולים מערך משלים ורחב היקף לקבלת מידע ומענה בכל השפות, והמידע מצוי לרווחתם ולשימושם במגוון רחב של ערוצים, לרבות יועצי קליטה אישיים, אתר אינטרנט הכולל מידע בשש שפות שונות ומתן מענה בשפות לפניות המתקבלות באמצעותו, שלל פרסומי מידע וחוברות המופקים במאות אלפי עותקים, מרכז מידע טלפוני המספק מענה בשפות 24 שעות ביממה ועוד".
"למעשה, משרד הקליטה הוא המשרד היחיד המספק מידע ומענה לעולים בכל השפות.
אנו קוראים לכלל העולים להיעזר בכלים שמעמיד לרשותם המשרד ונשמח לסייע בכל פנייה".