נראה כי כבר כולם השלימו עם העובדה שהמשק הישראלי יצטרף להאטה, אם לא למיתון, ברבעונים הקרובים. עונת דוחות הרבעון השלישי, שנפתחה לפני כשבועיים, צפויה להיות חלשה והרבעונים הבאים עלולים להיות אף גרועים יותר.
אחד התחומים אשר בדרך-כלל נפגע בתקופות של מיתון הוא חלוקת הדיבידנדים. ראשית, בתקופות של האטה רווחי החברות יורדים ולכן הן יכולות לחלק פחות דיבידנדים. בנוסף, הביטוי "המזומן הוא המלך" רלוונטי במיוחד בזמני מיתון, וחברות רבות מעדיפות לשמור את המזומנים בבית, כדי לצלוח יותר בקלות את התקופה הקשה.
כך לדוגמא, ב-2002 שהייתה שנת מיתון, תשואת הדיבידנד בבורסה בתל-אביב עמדה על 1.2% בלבד. לעומת זאת, ב-2007 שהייתה שנה טובה למשק, תשואת הדיבידנד כבר עמדה על 3.8%.
אולם למרות שהמיתון כבר נראה בפתח חלק מהחברות עדיין ממשיכות לחלק דיבידנדים בהיקפים נאים, כשלעיתים הם אף גדולים יותר מהרווח הרבעוני. כמו למשל דלק רכב , המשתייכת לקבוצת דלק , שפרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי והודיעה על חלוקת דיבידנד בגובה של 195 מיליון שקל, זאת בעוד שהרווח הרבעוני עמד על 193 מיליון שקל.
דוגמא נוספת היא חברת סלקום , המשתייכת לקונצרן אי.די.בי . החברה הודיעה בשבוע שעבר על חלוקת דיבידנד שמן בגובה של 300 מיליון שקל, בעוד שהרווח הנקי שלה עמד על 239 מיליון שקל. לא נתפלא אם גם פרות מזומנים נוספות, כמו כי"ל המשתייכת לחברה לישראל , יודיעו על דיבידנד נדיב עם פרסום דוחות הרבעון השלישי.
הגורם המרכזי לנדיבות החברות בחלוקת דיבידנדים קשור, במקרים רבים, לבעל השליטה. אין זה סוד שהתקופה הנוכחית היא מאתגרת למדי עבור בעלי השליטה של חברות רבות, ביניהן חברות האחזקה ולעיתים אף עבור בעלי השליטה עצמם.
"חלוקת הדיבידנד מחלישה את מחזיקי החוב של החברה"
אם בתקופת גאות מקור ההכנסות של חברות האחזקה היה מימושים והנפקות, הרי שכיום שוק ההנפקות התייבש, ומקור הרווחים המרכזי הוא רווחי החברות בנות והדיבידנדים. במקביל, חברות האחזקה ולעיתים גם בעלי השליטה שלהן התמנפו, לפעמים יותר מדי, בשנות הגאות האחרונות.
בחלק מהמקרים, הביטחונות בקבלת האשראי היו המניות של בעלי השליטה. שווי המניות התכווץ במידה ניכרת במשבר האחרון, ולכן בעלי השליטה נאלצים בימים אלו לשפר את הביטחונות. חלק מחברות האחזקה, שלא לומר בעלי השליטה עצמם, זקוקים בימים אלו למזומנים. לכן הם מנצלים את פרות המזומנים של החברות שבבעלותם עד כמה שניתן.
כך לדוגמא, שעיה בוימלגרין זקוק ללא מעט מזומנים כדי לממן את המינוף הגבוה שלקחה החברה האם, בוימלגרין קפיטל, שבשליטתו. נזכיר כי היקף החוב של בוימלגרין קפיטל עומד על מיליארדי שקלים. זאת בעוד ההון העצמי של החברה הוא כחצי מיליארד שקל מתוך מאזן של 8.3 מיליארד.
לבוימלגרין קפיטל אין מקורות הכנסה מפעילות שוטפת ולכן הפתרון הוא חלוקת דיבידנד אגרסיבית של החברה הבת, אזורים . בוימלגרין קפיטל כבר פרסמה תחזית, לפיה היא מצפה לקבל מאזורים בשנה הבאה דיבידנדים בגובה של 38.3 מיליון שקל וסכום דומה בשנת 2010. אזורים חילקה השנה, עד כה, דיבידנד בגובה של 100 מיליון שקל ולא מן הנמנע שתחלק דיבידנד נוסף בהמשך. האם בתקופה בה שוק הנדל"ן צפוי להיכנס להאטה נכון לבצע חלוקה אגרסיבית כזו של דיבידנדים?
בימים כתיקונם, חלוקת דיבידנד נתפסת בשוק ההון כמהלך איכותי, המניב החזר למחזיקי המניות בעבור השקעותיהם. בנוסף לכך, הצעד מעיד על איתנות פיננסית של החברה, שעומדת בקריטריונים לחלוקת דיבידנד. אולם אין זה טריוויאלי לבצע חלוקות נדיבות בתקופה שכזו.
"חלוקת הדיבידנד מחלישה את מחזיקי החוב של החברה", אומר גורם בשוק ההון. "לבעלי החוב נשארים פחות נכסים ובטחונות, ולכן אם בעלי עניין ישאבו מהחברות כספים בהיקף גדול מדי, זה יכול במקרים מסוימים אפילו לערער את היציבות של החברות", מוסיף אותו גורם.
"כמחזיקי מניות בחברה אנו מרוצים מחלוקת דיבידנדים גבוהה, במיוחד בתקופות שכאלו", אומר אחד המשקיעים המוסדיים. "היום אני מעדיף להיפגש עם המזומן, בייחוד בתקופה שכזו בה יש פדיונות שצריך לממן אותם, והדיבידנד הוא אחד המקורות לכך", הוא מוסיף.
"חלוקת הדיבידנד מיטיבה עם מחזיקי המניות בחברה האם, ועם מחזיקי האג"ח שלה, אשר נהנים מהגדלת המזומנים. עבור רוב המשקיעים המוסדיים, האחזקה בחברות האם גדולה יותר מאשר בחברות הבנות, ולכן יותר חשוב לנו שישתפר מצבן של חברות האם", מוסיף המוסדי.
בשורה התחתונה, למרות הציפייה כי היקף הדיבידנדים יקטן בתקופה הקרובה, הרי שחברות רבות צפויות לחלק את המקסימום המותר להן על-פי החוק. המשבר הנוכחי שכבר שבר מספר אקסיומות שובר אקסיומה נוספת, הפעם בתחום הדיבידנדים. מסתבר שבמשבר הנוכחי מצוקת הנזילות חזקה יותר מאשר ההאטה במשק.
