בנק דיסקונט (צילום: עודד קרני)
דיסקונט. לוקחים אותך אישית? | צילום: עודד קרני

לבית המשפט המחוזי בת"א הוגשו ביום חמישי ארבע בקשת לאשר תביעות ייצוגיות נגד בנק דיסקונט בהיקף של 194 מיליון שקל, בטענה להטעיית לקוחות. התביעות הוגשו על-ידי שני לקוחות הבנק, יצחק פינקלשטיין ועדי קסטנבאום, באמצעות עו"ד איל גולדנברג.
בתביעה הראשונה על סך כ-115.5 מיליון שקל, נטען כי הבנק אינו מציין מה גובה הטבת הריבית המובטחת ללקוחות המשקיעים באמצעות האינטרנט בפיקדונות תקופתיים המתחדשים באופן אוטומטי, ובמועד החידוש הראשון ההטבה מתבטלת (0.6% במקום 0.95%).

בתביעה השנייה על סך 67.5 מיליון שקל, נטען כי הבנק גובה החל מדצמבר 2006 עמלות בגין קניית/מכירת יחידות השתתפות בקרנות נאמנות שונות. זאת, למרות שהבטיח פטור מעמלה ללקוחות שקנו/מכרו יחידות אלו באמצעות הבנק לפני דצמבר 2006.

בתביעה השלישית על סך כ-11 מיליון שקל, נטען כי הבנק חייב לקוחות בדמי ניהול כפולים בגין מכירה רעיונית של ני"ע שהחזיקו בדצמבר 2005. מכירה רעיונית משמעותה שנייר הערך נחשב כאילו נמכר ונרכש חזרה באותו הרגע, כך שיבוצע חישוב מס רווח הון לפי מועד ה"מכירה". לטענת התובע, במקום למכור את נייר הערך של הלקוח ולרוכשו באותו רגע, פעל הבנק אחרת: הבנק "רכש" אותה כמות של ני"ע ומכר באותו רגע את הכמות המקורית, וכך לשבריר שנייה החזיק הלקוח כמות כפולה, בגינה חויב בדמי ניהול עודפים.

בתביעה הרביעית על סך 9.72 מיליון שקל, נטען כי הבנק אינו מעניק הנחה על עמלת קנייה/מכירה, שהובטחה ללקוחות שרכשו/מכרו ני"ע ערך באמצעות האינטרנט. נטען כי הבנק מבטיח הנחה של 33% מהתעריף הרגיל של העמלה, ואולם הוא מחיל בכל מקרה את תעריף המינימום, כך שמי שמבצע עסקה שהעמלה בגינה נמוכה מסך השווה ל-150% מעמלת המינימום - אינו מקבל את ההנחה שהובטחה.