כנס למציאת עבודה לפליטים מאוקראינה (צילום: התאחדות התעשיינים)
כנס למציאת עבודה לפליטים מאוקראינה | צילום: התאחדות התעשיינים

קטרינה מושקוביץ, בת 44, הייתה אחת העולות שהגיעו אתמול לכנס תעסוקה מיוחד פליטים מאוקראינה, רגע אחרי שברחה מתופת הלחימה, בעוד בעלה נשאר להילחם בחזית.

"אני כלכלנית, מנהלת חשבונות וגם צלמת באוקראינה ועד המלחמה חייתי חיים נורמאליים ושקטים. כשפוטין איים, קיווינו כולנו שהפלישה לא תתקיים, אבל אחרי שהרוסים נכנסו ספגתי את ההפצצות שבוע עד שבסוף נשברתי", היא מספרת בעצב.

"לקחתי את האוטו ונסעתי עד הגבול עם פולין. כל העיר שלי עכשיו הרוסה לחלוטין מההפצצות של הרוסים, זה פשוט נורא. גם נפלה פצצה גדולה ממש 100 מטר ממני ואני מרגישה שניצלתי בנס, אחרי שהייתי פסע מהמוות. הבית שלי בינתיים שרד, אבל אני לא יודעת מה אני אראה כשאני אחזור".

העיר חרקוב לפני המלחמה (צילום: קטרינה מושקוביץ)
העיר חרקוב לפני המלחמה | צילום: קטרינה מושקוביץ

המעסיקים המשוועים לעובדים

לא פחות מ- 30 פליטים מאוקראינה הגיעו השבוע לכנס תעסוקה ייחודי בעפולה, שהתקיים במסגרת תוכנית החירום "תעשייה מעודדת עלייה", שנוסדה על ידי התאחדות התעשיינים וארגון אופק ישראלי (החברה הלאומית לעידוד עלייה- מבית הסוכנות היהודית) על מנת להעניק לעולים עתיד מקצועי חדש.

כל הפליטים, שהגיעו לכנס באוטובוס מיוחד שאורגן עבורם מהדירות הזמניות בהן הם גרים, ברחו מתופת הלחימה ונמלטו מבתיהם בעקבות ההתקפה הרוסית. חלקם היו קרובים למוות וחזו בזוועות המלחמה. חלקם איבדו את כל רכושם, וכל מה שיש להם הנו המעט שהצליחו להביא איתם לארץ. כעת הכנס אמור לתת להם הזדמנות להתחלה חדשה בארץ, כשהם משאירים את אימת המלחמה הרחק מאחור, עם קריירה חדשה בתעשייה הישראלית.

כנס למציאת עבודה לפליטים מאוקראינה (צילום: התאחדות התעשיינים)
קטרינה מושקוביץ (מימין) בכנס למציאת עבודה לפליטים מאוקראינה | צילום: התאחדות התעשיינים

בין 30 החברות התעשייתיות אשר הציעו עבודה לעולים החדשים ניתן למצוא את MDT טכנולוגיות, טירת צבי, טלדור, פזקר, אמיקוטיוב, ג'וליבר, דיקם עין חרוד, דשן הצפון, טלדור, מקס סטוק, ניצני העמק, פולירז ועוד.

את העולים הנרגשים קיבל ראש עיריית עפולה, אברהם אלקבץ ומנהלת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, אורית רמון, אשר בירכו את העולים והבטיחו להם כי יעשו כל אשר ניתן על מנת להקל עליהם להשתלב בשוק העבודה המקומי. :זהו כנס חשוב מאוד. מצד אחד העולים שרובם הגיעו לאחרונה מאוקראינה ומצד השני המעסיקים המשוועים לעובדים״, אמר.

אורית רמון (צילום: התאחדות התעשיינים)
מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים, אורית רמון | צילום: התאחדות התעשיינים

"המטרה שלנו בתוכנית 'תעשייה מעודדת עלייה' אשר יזמה התאחדות התעשיינים היא ליצור עוגן לעולים החדשים באמצעות תעסוקה והכשרות, ובאמצעות סביבה תומכת ומתאימה, אשר יובילו להתפתחות אישית ותעסוקתית איכותית", הסכימה מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים, אורית רמון, שקישרה בין העולים לבין החברות בצפון..

 כולם מחזרים אחרי העובדים מאוקראינה

מי ששמח במיוחד על הכנס היה יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ונשיא קבוצת מר, מריאן כהן, שבטוח כי מדובר בהזדמנות גדולה. ״כבר טרום האירועים במזרח אירופה, בגלל משבר כוח האדם, דיברנו על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה בחו"ל עשרות אלפי עובדים, ובניהם אוקראינה", אמר.

מריאן כהן, יו״ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים (צילום: התאחדות התעשיינים)
מריאן כהן, יו״ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים | צילום: התאחדות התעשיינים

הוא סיפר כי באוקראינה עבדו כ- 25 אלף עובדים לפני המלחמה, וכשהתחילה המלחמה פנו אליהם כדי להוציא אותם אבל הם לא רצו לעזוב. "כשהמלחמה פרצה, כבר היה קשה להוציא אותם", הוא מספר. כעת יש לנו חלון הזדמנויות לייבא עובדים שכל כך חסרים לנו- וכך גם נעשה מעשה נכון וגם מעשה הומניטארי. רוב העובדים האוקראינים לא יהודים, והנטייה שלהם היא ללכת למדינות מערביות כמו גרמניה ובריטניה".

"לצערי אני יכול להרגיע את כל אלו שחוששים שיהיו פה מיליוני פליטים שיתדפקו על דלתות ישראל- רוב הפליטים לא מעוניינים בישראל, במיוחד אלו מההייטק. כולם מחזרים אחריהם ויש להם המון אפשרויות לקבל ויזה ואשרת עבודה בהמון מדינות נחשקות ורק אנחנו אומרים להם 'לא'. כעת הצלחנו לשנות את הגישה בישראל למגמה חיובית יותר כלפי אותם עובדים, ואני מקווה שנצליח להביא את חלקם לארץ".

קטרינה מושקוביץ (צילום: באדיבות המצולמת)
קטרינה מושקוביץ | צילום: באדיבות המצולמת

בינתיים מושקוביץ עדיין מתלבטת. "אני רבע יהודייה מצב סבא שלי שהיה יהודי, ויש לי משפחה גדולה פה בארץ ואני מאוד אוהבת את ישראל, הייתי פה 9 פעמים בעבר ולכן נראה לי שכן- נראה לי שארצה למצוא פה עבודה ולהישאר. אני אוהבת מאוד את החום, השמש והים, ולכן לא נראה לי שאני כבר אחזור לאוקראינה. הבעיה היא אבל שקשה לי לקבל החלטות כשהכל כל כך לא יציב. בעלי עדיין נלחם ואני דואגת לו. הוא גם לא יכול להגיע לפה עדיין כי אסרו על כל הגברים בגיל הלחימה לצאת מהמדינה".