אחת מההשפעות החיוביות המעטות של הקורונה היתה הירידה במספר תאונות הדרכים, אך השחרור ההדרגתי של המשק הוביל לעלייה במספרן. לפי ענף הרכב באיגוד השמאים בישראל, בין ה-20.4 ל-5.5 חלה עלייה של 25% במספר התאונות בהשוואה לתקופה שבין ה-20.3 ל-5.4.

מדי שנה נפתחים כ-350 אלף תיקי תאונות חדשים בממוצע, אך בעקבות הקורונה נרשמה ירידה חדה שהובילה לפתיחתם של 2,100 תיקים בלבד בין ה-20.3 ל-5.4. יחד עם זאת, העלייה בשבועיים האחרונים הובילה לפתיחה של כ-2,650 תיקים חדשים. הנתונים מתייחסים לכל תאונות הדרכים, כולל אלה שלא הובילו לפציעה של מעורבים אלא רק לנזק ברכוש.

בכל תאונת דרכים בה ניזוק רכב שמבוטח בביטוח מקיף, המבוטח נדרש לפנות לשמאי על מנת שיעריך את גובה הנזק שנגרם. אם בתאונה מעורב רכב נוסף, בעל הרכב הנפגע נדרש גם להציג דו"ח שמאי למבטחת הרכב הפוגע.

גם באיגוד המוסכים מדווחים על עלייה משמעותית במספר הרכבים שהוכנסו לתיקוני פחחות בשבועיים האחרונים. "העליה בהחלט מורגשת", אומר יו"ר האיגוד חיים לוי, "גם בכל הנוגע למספר הרכבים שמוכנסים למוסך לצורך ביצוע טיפולים שוטפים והכנתם למבחן הרישוי השנתי".

"פגיעה נוספת בנפגעי התאונות"

בעקבות השבתת בתי המשפט, הדיונים באלפי תיקי תאונות הדרכים הוקפאו. עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מסביר כי מדובר בפגיעה נוספת בנפגעי התאונות, שלא יכולים לדרוש מחברות הביטוח תשלום פיצויים. "הדיונים באותם התיקים צפויים להתחדש בעתיד הקרוב, אך בשל הלחץ בו נתונה המערכת ייתכנו עיכובים נוספים".

עו
עו"ד אסף ורשה | צילום: ספורט 5

לדבריו, במקרים רבים של תאונות שנגרמו מרשלנות, בעל הרכב הניזוק לא פנה לחברת הביטוח שלו, אלא דרש לקבל את הכסף ממבטחת הרכב הפוגע והעביר במקביל צ'ק דחוי למוסך. זאת, בתקווה שיפוצה עד לפירעון ההמחאה. "הנחת העבודה, לפיה מגיפת הקורונה תשבית את פעילות המשק ואת חברות הביטוח לזמן רב, גרמה לבעלי המוסכים להפקיד את ההמחאות לפני שהמבוטחים פוצו", מסביר עו"ד ורשה. "בעקבות זאת, הנפגע שהמחאתו נפרעה נאלץ לפנות לחברה המבטחת שלהם, לשלם השתתפות עצמית ולקבל את הפיצוי – על אף שהתאונה נגרמה מרשלנות של נהג אחר. יש לכך השלכות כלכליות בלתי מבוטלות. הפעלת הפוליסה משמעה התייקרות עתידית של פרמיית הביטוח, לעיתים בשיעורים ניכרים".

לפי עו"ד ורשה, הירידה הדרסטית במספר תאונות הדרכים סייעה למדינה לחסוך עשרות מיליוני שקלים: המדינה "משלמת" על הפגיעה בתפוקה ונאלצת לפצות את הנפגע ואת משפחתו כבר בשלב הפינוי ועד לשיקום ולקצבאות. "הנזק לקופת המדינה מכל פצוע קל מתחיל ב-150 אלף שקלים. כשמדובר בתאונה קשה, הסכומים חוצים בקלות את רף 4 מיליון השקלים".