אחד הדברים הכי מבלבלים כשמתחילה שנה אזרחית חדשה הוא הצורך להתרגל לכתוב אותה בתאריך – על צ'קים, מסמכים רשמיים, מכתבים וכן הלאה. אבל עם תחילת השנה הנוכחית, 2020, זה גם הפך לדבר חשוב במיוחד.
בטח גם אתם קיבלתם בימים האחרונים בווטסאפ הודעה שמזהירה אתכם, ובצדק, מלרשום בקיצור את השנה החדשה בכל תאריך שאתם מציינים על צ'קים ומסמכים רשמיים. כלומר, רצוי שלא לרשום 30.01.20 או ה-30 בינואר 20 במקום 30.01.2020. למה? כי במקרה כזה אפשר לזייף בקלות את תאריך המסמך על ידי תוספת הספרות 19 או 18 למשל, כך שתוקף המסמך ישתנה לגמרי, ובמקרים רבים אף לא יהיה תקף כלל.
ובכן, זה נכון, וכדי להבין באילו מקרים צריך לציין את התאריך המלא נעזרנו ברו"ח עופר אלקלעי, מומחה למניעת מעילות והונאות ממשרד אלקלעי מונרוב ושות' ובעו"ד אילנית דרמר רונן:
1. צ'קים דחויים
כשרושמים צ'ק רגיל, אין כמעט בעיה לציין את התאריך בקיצור, כי תוקפו של כל צ'ק הוא מקסימום 6 חודשים. כלומר, אם רשמתם 2 בינואר 20, ומישהו יוסיף את הספרות 19 ויהפוך את השנה ל-2019, הוא לא יוכל להשתמש בצ'ק הזה, כך שמבחינתו זה גול עצמי.
הבעיה היא משמעותית בצ'קים דחויים – אם למשל אתם נותנים צ'ק דחוי לסוף השנה ורושמים בו 31 בדצמבר 20, אפשר לזייף את התאריך על ידי הוספת הספרות 19 כך שהשנה המצוינת תהיה 2019, ואפשר יהיה לפדות את הצ'ק שלכם באופן מידי.
2. חוזים, מסמכים רשמיים
חתמתם על הסכם לקבלת אופציה לרכישת דירה במחיר מסוים בסוף 2020 למשל, ועל ההסכם כתוב רק שנת 20? אם האדם שחתמתם איתו את ההסכם רמאי, הוא עלול לשנות את השנה ל-2019 ואז לומר לכם שלא מימשתם את האופציה בזמן ואיבדתם אותה. "נכון שיש שני צדדים להסכם, אבל לא תמיד למקבל האופציה יש את המסמך המקורי", מציין רו"ח אלקלעי.
הצורך ברישום התאריך המלא נכון לכל מסמך או עסקה שבהם אתם מקבלים זכויות כלשהן עד תאריך מסוים, בשנה הקרובה, או בשנים הקרובות, כמו צוואה, הסכם שכירות וכן הלאה.