איל פישמן, המנהל את פישמן רשתות שמחזיקה בחברות הקמעוניות שעדיין בבעלות המשפחה — מנסה להרחיק את החברות בניהולו מהקריסה הכלכלית של אביו, אליעזר פישמן. הבן טוען בתוקף כי אלה עסקים עצמאיים — אף שפישמן רשתות נמצאת בבעלות של אביו (55%) שלו עצמו ושל אחיותיו, ולמרות מעורבותו ארוכת השנים בעסקי החברה, שהתחילה כבר עם שחרורו מהצבא.
הוא מאשים את התקשורת וחלק מהבנקים, ובעיקר את לאומי, בחובות הענק בסך מיליארדי השקלים שהביאו את אביו אל סף הכרזתו כפושט רגל. זאת, לאחר שהבנקים דחו את מתווה הסדר החוב שגיבשה משפחת פישמן עם יוסי בנקל, המנהל המיוחד של נכסי פישמן, שבמסגרתו משפחת פישמן היתה אמורה להשיב לקופת הנושים בעוד כחמש שנים כ-260 מיליון שקל.
בשיחה עם TheMarker טוען איל פישמן כי "כל החברות בקבוצת פישמן היו תמיד במצב טוב. הבעיה מעולם לא נבעה מהחברות. מספיק לראות באילו סכומים מכרו את הנכסים — כל פעם עוד ועוד ועוד. לא היו כמעט חברות מפסידות. להום סנטר היו שנתיים גרועות ותיקנו אותן, אבל במשך כל השנים יותר מ–90% מהחברות בפישמן תמיד הרוויחו ותמיד העלו כסף בשביל להקטין חובות".
עם זאת, פישמן שוכח להזכיר את חברת הנדל"ן מירלנד ( 303.5 -2.07% ) , הפועלת ברוסיה ובאוקראינה, שעל ניהולה היה מופקד מטעם משפחת פישמן, ושבאחרונה השלימה הסדר חוב שכלל תספורת ביותר מ–500 מיליון שקל למחזיקי האג"ח הישראלים.
בתשובה לטענות שהבעיות הגיעו מלמעלה אומר פישמן: "הבעיה הגיעה בגלל TheMarker וההדלפה של בנק ישראל על הטורקים (פרשה שנחשפה ב–2006, לאחר שפישמן לקח פוזיציה כושלת על הלירה הטורקית שהובילה להפסדים של מאות מיליוני דולרים; מ"ר). אם בנק ישראל לא היה מדליף ל–TheMarker את הפוזיציה, ולא היינו צריכים לפתור אותה במצב בלתי־אפשרי כשכל העולם יודע עליה, לא היה פה נזק של 2 מיליארד שקל".
"הבנקים היו אתנו"
איל פישמן, 47, השתלב בעסקי אביו כבר אחרי הצבא, וכשהיה בן 25 הקים את רשת ציוד הספורט מגה ספורט, שנמכרה לפני כעשור למשפחת מולייב תמורת 21 מיליון שקל. כיום הוא מנהל את פישמן רשתות, שבבעלות אביו (55%), איל ואחיותיו, המחזיקים ביחד ב–45%.
פישמן רשתות כוללת בין השאר את הרשתות טויס אר אס, הפיראט האדום, זר פור יו ורשת ההלבשה סליו (celio), כמו גם 50% מביתילי ואיי.די דיזיין שבשותפות עם משפחת איתני. בנוסף, בשנתיים האחרונות איל פישמן מכהן כמנכ"ל הום סנטר, שפישמן רשתות מחזיקה ב–10% ממנה, בעוד ב–90% נוספים מחזיק אליעזר פישמן. המניות של אליעזר פישמן משועבדות לבנק הפועלים, במסגרת השעבודים שהבנק מחזיק כנגד חוב של אליעזר פישמן בסך 1.8 מיליארד שקל.
שמו של איל פישמן עלה באחרונה לכותרות גם בעקבות המחלוקת המשפטית סביב מי ימשיך להחזיק בווילה בסביון שבבעלותו ובבעלות אשתו יעל.
פישמן טוען כי לציבור הלקוחות אין מה לדאוג לגבי המשך דרכן של החברות שבבעלות פישמן רשתות. "פישמן רשתות היא בבעלות משותפת של אבא שלי והילדים. עכשיו בואו ניקח כדוגמה את נוחי דנקנר. הוא פשט את הרגל? כן. אי.די.בי פשטה רגל לא בגלל נוחי דנקנר אלא בגלל הבעיות שהיו לאי.די.בי. אבל חברות הבת שלה — דיסקונט השקעות, שופרסל, סלקום, כל הנדל"ן שלה — קרה להן משהו? הן חברות טובות, הן מתנהלות, עשו עסקות באי.די.בי והחליפו בעלים באי.די.בי, וזה מה שקרה.
"מה שיקרה אצלנו זה שבנקל יבוא למכור את הרכוש של אבא שלי, והוא ימכור אותו. לחברות בפישמן רשתות יהיו שותפים ונצטרך להסתדר בינינו, אז יהיה לנו שותף אחר שלא קוראים לו אליעזר פישמן. אחרי זה השותפים יצטרכו להחליט אם מוכרים, אם משקיעים, אם מגדילים. זה כמו שאלונה בראון קנתה את מוניטין, היא לא קנתה את 'גלובס'. ולפני זה היא היתה שותפה במוניטין, ובמוניטין היו כל מיני פעילויות, וכשרצו למכור את 'גלובס' השופט אמר שלא ימכרו את 'גלובס' כי אין קשר לפעילות — אלא רק לחברה. פישמן רשתות עצמה היא חברה טובה, והחברות הבנות שלה ברובן טובות מאוד".
מה לגבי הום סנטר? היא עדיין סוחבת חובות גדולים.
"פישמן רשתות מחזיקה רק כ–10% מהום סנטר. השאר מוחזק בעץ של אבא שלי איפשהו, ובעקרון זה משועבד לבנק, לדעתי דרך איזה חוב של איזו חברה של אבא שלי. לפני שנתיים, כשכולם הצהירו שהום סנטר אמורה לפשוט את הרגל, ובאמת מצבה היה קשה. באתי לשלושת הבנקים ואמרתי להם שלפי דעתי היחיד שיכול להציל את החברה זה אני, אם אני נכנס באופן אישי לנהל אותה. באתי לשנה בהתנדבות, אמרתי להם שזאת התוכנית שתציל את הספקים ואתכם מחובות של 400 מיליון שקל. עשיתי תוכנית הבראה מאוד גדולה.
"הבנקים נתנו לי גב, ולשמחתי בנק לאומי לא היה שותף לחוב הזה. הבנקים לא סתם באו ונתנו לי כמו שאתם אוהבים לכתוב בעיתונים ש'נכנס פישמן ונתנו לו' — הם עשו ועדת בדיקה, לקחו חברה חיצונית שתבדוק את ההיתכנות של תוכנית ההבראה שלי, והם הלכו אתי ונתנו לי לעשות אותה.
"כיום בנק הפועלים מתקפל ויוצא עם הזנב בין הרגליים, במקום להתגאות שהוא הוביל את התהליך הזה והציל את החברה. הום סנטר עברה להיות רווחית, כבר הורידה 100 מיליון שקל מהחוב, באג"ח היה חוב של 100 מיליון שקל — וירדו כבר 50% מהחוב, והיא נראית מצוין. אבל אלה לא הדברים שמעניינים את העיתונאים. היום הום סנטר רווחית, אבל החוב שלה לא נמוך ויש לה עוד דרך ארוכה. הבנקים בצדק היו אתנו והצילו לעצמם במהלך מדהים חלק גדול מהחוב. כל הכבוד לבנק הפועלים על מה שהוא עשה שם. הוא הסתכל על המכלול ולא על התקשורת שרוצה לראות דברים מתפרקים".
גם אתה היית חלק מהתקשורת עד לפני רגע.
"בגלל זה אני יודע מה זה תקשורת. אף פעם לא אהבתי לדבר אתכם. ככל הנראה, אם הבנקים ימשיכו לעשות את מה שהם עשו לפני זה, הם יראו 100% ריקברי (החזר חוב שהופרש בעבר; מ"ר, עד"מ) מכל הכסף שלהם בהום סנטר, ועוד עודף, וזה לא כולל את הריביות היקרות שהם לקחו לאורך כל התקופה. אז אין סיבה שהום סנטר תלך לפשיטת רגל. יהיה מכרז על 90% מהמניות, ואני מאמין שהם יעשו את זה כשזה יהיה נכון. למניות היה 'נגטיב וליו' של 300–400 מיליון שקל לפני שנתיים".
למה שאתה לא תקנה את הום סנטר?
"אילו היה לי כסף הייתי קונה, אבל כרגע אני גם כך לא חושב שזה הזמן למכור את הום סנטר, כי הנכסים לעומת החובות היו במינוס של 300 מיליון שקל לפני שנתיים, וכיום זה מגיע בערך לאפס. אז אין ספק שהנכס הזה יהיה שווה לבנק הפועלים, שמחזיק במניות האלה, כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים בתוך שנה־שנתיים.
"בנק הפועלים טיפל פה בצורה יוצאת דופן בחוב שלו, והציל מאות מיליונים, ולשמחתנו לא התנהג כמו שטופל הנכס של חברת כלכלית, שבנק לאומי עשה נזק של 900 מיליון שקל לכל המערכת". איל פישמן מתכוון לכך שלאומי התחיל ב–2015 בהליך מימוש של שעבוד על 40% מחברת הנדל"ן כלכלית ירושלים — הנכס הטוב ביותר שהיה בשליטת פישמן, שמניותיו נמכרו בסוף בכ–200 מיליון שקל".
מה לגבי הרווחיות של טויס אר אס והפיראט האדום?
"החברה הבת של פישמן רשתות שמחזיקה בטויס אר אס והפיראט האדום היא מאוד רווחית. רשת מצליחה מאוד. המחזור של טויס אר אס לבד הוא כ–230 מיליון שקל. המחזור של הפיראט האדום הוא כ–200 מיליון שקל, אבל בניגוד לטויס אר אס, בפיראט האדום כל הסניפים מלבד שניים מנוהלים בזכיינות. לכן אנחנו לא סופרים את המחזור שלהם, אלא רק את העמלות שאנחנו מקבלים. בניגוד לתפישה, טויס אר אס היא רשת הצעצועים הכי זולה כיום בשוק.
"המהפכה שעשיתי בחמש השנים הקודמות כללה הורדת מחירים משמעותית, אבל מכיוון שהחנויות מסודרות יפה ומחזיקות צעצועים איכותיים, היא נתפשת כרשת יקרה, אף שבמותגים היא הכי זולה. אני לא מדבר על לקנות ג'אנק ב–4.9 שקלים שאין אצלנו. טויס אר אס מייבאת הכל בעצמה ולא עובדת דרך ספקים מקומיים. 75% מהקניות שלה זה קניות ישירות".
כמה אבא שלך מחזיק בחברת האחזקות שמחזיקה בפישמן רשתות?
"אין לי מושג. אני לא סופר מניות".
כנראה כשיש הרבה נכסים לא זוכרים אפילו מה יש.
"זה לא עניין אותי בעבר".
זר פור יו וסליו הן רווחיות?
"חלקן כן וחלקן פחות. בוא נאמר שמה שאחת מרוויחה השנייה מפסידה, ואני אשאיר את זה לדמיון שלך".
סביר שמי שמפסידה זאת סליו, כי תחום האופנה סובל.
"את כנראה מכירה את העבודה".
מה המחזורים של סליו וזר פור יו?
"סכומים קטנים, אלה לא רשתות גדולות. לסליו יש 30 חנויות בסך הכל, והפרחים זה ענף קטן, פשוט מכירים את החברה כי עשינו עבודה טובה, אף שאתם חושבים שאנחנו מנהלים גרועים. המחזור שלהן הוא פחות מ–100 מיליון שקל כל אחת. לסליו יש גם פעילות נוספת קטנה עם שתי חנויות של מותג ההלבשה התחתונה etam. בניגוד למה שבנקל כתב בהודעות שלו, את מגה ספורט מכרנו למולייב כבר לפני עשור. את אקססורייז לונדון אשתי ואני מכרנו לפני שנתיים".
מה לגבי ביתילי ואיידיזיין (בשותפות של פישמן רשתות ומשפחת איתני)?
"הן חברות סבירות, הן עושות את שלהן. אין לי תלונות, אבל תמיד אפשר טוב יותר. אני מאמין שהן מרוויחות יותר מ–TheMarker".
אתה תמשיך לנהל את החברה?
"לפי דעתי אני עושה את עבודתי מצוין, אבל לחברות יש דירקטוריון, ואם הדירקטוריון לא ירצה אותי כמנכ"ל — אני לא אהיה מנכ"ל".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
גלאון: "חותכים בבשר החי של הפנסיות"
התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים
