השבוע התוודענו לכך ששתי עובדות במעון ראש הממשלה נחקרו במשטרה בחשד שמסרו עדות שקר לטובת שרה נתניהו בתביעה שהגישה נגדה שירה רבן, עובדת המעון לשעבר. משטרת ישראל מסרה כי היא חוקרת חשד לעדויות ולתצהירים שקריים שנמסרו במסגרת התביעה האזרחית, וכי החקירה מתנהלת באישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובליווי ובפיקוח של פרקליטות המדינה.

לכאורה, מדובר בצעד מתבקש כשעולה חשד לעדות שקר בהליך משפטי. ואולם, הנתונים מצביעים באופן חד משמעי על כך שמדובר בצעד נדיר במיוחד: מאז 2014 הוגשו בממוצע 2.6 כתבי אישום בשנה נגד נותני עדויות שקר, בעוד שבמערכת נפתחים 850,000 תיקים בשנה.

כאשר אדם מגיש הצהרה לבית המשפט, הוא מתחייב לומר את האמת ורק את האמת, אחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק – אך המציאות מצביעה על מגמה אחרת. אין צורך להתייחס לטענות המועלות בפרשה האחרונה, מכאן ומכאן, על מנת לברך על הזרקור שהופנה כעת לתופעת עדויות השקר והוציא לאור תחושה שעורכי דין רבים שותפים לה, לפיה מערכת המשפט הישראלית מעודדת מתן עדויות שקר והשימוש בעבירה זו בספר החוקים נברר בקפידה (שלא לומר בפינצטה עדינה במיוחד).

מספר התיקים נגד צדדים שהעידו עדות שקר הוא אפסי. הן בערכאות האזרחיות (בתי הדין לעבודה, בתי המשפט למשפחה, בתי דין רבניים ובתי המשפט האזרחיים – שלום ומחוזי) והן בערכאות הפליליות, השופטים מעדיפים להעלים עין מהתופעה של עדים המשקרים במצח נחושה, ולפטור אותם בנזיפה רפה בנוגע ל"מהימנותו של העד".

עומר בללי
עו"ד עומר בללי. מספר התיקים נגד צדדים שהעידו עדות שקר הוא אפסי

שופט היושב בדין, ורואה כי צד בהליך משקר תחת תצהיר או מבצע עבירה פלילית אחרת, אמור לדווח על כך לרשויות. ברור מאליו שסעיף עדות השקר נועד להרתיע אנשים מביצוע עבירה שהופכת את מלאכת המשפט למלאכה קשה עד בלתי אפשרית.

חוסר השימוש בסעיף זה גורר מצב שבו התופעה נמשכת והצהרות שקר מוגשות חדשות לבקרים. המערכת לא מטפלת כראוי באותם שקרנים הפוגעים בהליכים. התופעה, אגב, נפוצה במיוחד דווקא בעדויות של שוטרים: במקרה של שוטר המעיד נגד אזרח, ברוב הכמעט מוחלט של המקרים עדותו תועדף על פני עדותו של האזרח. כדי שבית המשפט יקבע שהשוטר אינו דובר אמת, יצטרך לקרות נס. ולא, זה לא בגלל שהשוטרים תמיד אומרים אמת.

הסיבות להתעלמות מעדויות שקריות במפגיע הן מגוונות. מצד אחד, למשל במקרים של שוטרים המשקרים בעדותם, ישנה  הרגשה שהמערכת מגוננת עליהם ועל עצמה.  אם למשל יהיו מספר מקרים בהם ייכתב על שוטר שהוא שיקר, הוא יאבד את אמינותו ולמעשה יהיה קושי להמשיך ולהסתמך על עבודתו.

במקרים של אזרחים המשקרים בבית המשפט, ניתן להעריך שלעיתים המערכת מרחמת עליהם ולעיתים הסתיימו ההליכים והמערכת לא רואה טעם לייצר הליכים נוספים (לבירור האשמה בעדות השקר). עורכי דין רבים יעידו כי התחושה, לעיתים, היא שלשופטים פשוט לא אכפת.

עו"ד ארתור שני (צילום: מקס מורון)
עו"ד ארתור שני. הסיבות להתעלמות מעדויות שקריות במפגיע הן מגוונות | צילום: מקס מורון

אין ספק כי הגברת האכיפה על עדויות שקר ושיבושי הליכים תעשה טוב למערכת אכיפת החוק והמשפט, ואולי הפרשה החדשה תוביל סוף סוף לשינוי בעניין זה. שינוי זה תועלתו כפולה: הן בהרתעת עדים שקרנים בפוטנציה, ובהמשך לכך, צימצום במספרם של הליכים משפטיים ובהיקף הסכסוכים. המעורבים בהליכים יפסיקו לעשות שימוש בהליכי וטענות סרק, אם הם ידעו שלשקרים יש השלכות.

עו"ד ארתור שני עוסק בדיני משפחה גירושים וירושה; עו"ד עומר בללי עוסק בתחום בפלילי וצווארון לבן