בזמן שפרקליטות המדינה מגינה בבג"צ על החלטות שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל לטובת החקלאים, ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי בכירים במינהל עצמו מותחים עליהן ביקורת חריפה ביותר.
כזכור ביוני השנה החל בג"צ לדון במספר עתירות שהוגשו נגד החלטות 979 ו-1101 של המועצה, לפיהן יתאפשר לבעלי נחלות במגזר החקלאי להוון את חלקת המגורים תמורת מחיר של 3.75% מהקרקע, קבלת זכויות בנייה של 375 מ"ר, אפשרות לפצל את הנחלה ואפשרות להקים מבני תעסוקה ולהשכירם לאחרים.
האגודה לצדק חלוקתי, פורום 15 הערים הגדולות ועמותת אדם, טבע ודין עטרו לבג"ץ בטענה כי ההחלטות מעניקות למגזר החקלאי הטבות מפליגות ובלתי ראויות.
בחוות דעת שחיברה יהודית מורד, מנהלת אגף חוכרים במינהל, היא מותחת ביקורת חריפה על החלטה 979. "המגזר החקלאי", נכתב בה, "בעיקר חברי המושבים, נהנה מהטבה חסרת תקדים, הטבה שחוכר עירוני סטנדרטי לא זכה לה, והוא רשאי לפי שעה רק לחלום עליה". לדבריה, חקלאי שזכה ב-2.5 דונם במרכז הארץ זכה בהטבה מפליגה: "אין זו רק ביצת זהב אחת, אלא תרנגולת שעתידה לייצר מספר ביצי זהב".
מורד מציינת כי בשונה מהסדרים קודמים, לפי החלטה 979 החקלאי "לא חייב לעבד את אדמתו. הוא יכול להשתכר מחוץ לחקלאות ובנוסף, ליהנות מפירות הקרקע החקלאית. זאת, בהתעלם מהמטרה שלפיה נמסרה הקרקע: ייצור חקלאות ומגורים".
אדם שגר בישוב עירוני, היא מוסיפה, מעולם לא קיבל את "ההטבה המשמעותית שיש במגזר החקלאי - פרנסה. החקלאי קיבל מקרקעין עתירי שטח לייצור חקלאי אשר נועד לפרנסה וקיום מחקלאות והיום מקרקעין אלה משמשים בטוחה כלכלית כספית אקסקלוסיבית למגזר זה".
ביוני השנה פורסם ב"גלובס" כי האגודה לצדק חלוקתי טוענת שהמדינה מסתירה מבג"צ את חוות הדעת של מורד וכן חוות דעת שכתב ירון ביבי, היום מנכ"ל המינהל. כאמור לאחרונה השיגו באגודה את חוות הדעת.
