נבלמה הרפורמה בחקלאות שיזמו משרדי האוצר והחקלאות, שעיקרה מעבר מתמיכה עקיפה בחקלאות, למשל דרך פיקוח מחירים ומכסי מגן על יבוא, לתמיכה ישירה. מקורות ממשלתיים העריכו בסוף השבוע כי הרפורמה לא תותנע מחדש בשנתיים הקרובות לפחות.

בשל הקפאת הרפורמה, יימשך התכנון במשקי החלב והביצים, והציבור ימשיך לשלם מיליארדי שקלים מיותרים ישירות במחירים גבוהים יחסית של מוצרי מזון, בעיקר מן החי. גם לתמיכה ישירה יש אמנם מחיר — אבל הוא שקוף יותר מעלותה של התמיכה העקיפה, מכיוון שהוא מתבטא בתקציב המדינה ולא בתוספת למחירי המוצרים שגודלה אינו ידוע. כמו כן, התמיכה הישירה אמורה להיות יעילה יותר מהעקיפה.

מקורות ממשלתיים אמרו בסוף השבוע כי עצירת הרפורמה מנוגדת להתחייבויות הממשלה לארגון הסחר העולמי לקדם אותה, ועלולות להיות לכך השלכות בצורת סנקציות על היצוא החקלאי. אמנם בממשלה מעריכים כי הסנקציות לא יופעלו מיד, אבל ישראל לא תוכל להתעלם מההתחייבות לעבור לתמיכה ישירה, בעיקר בשל היצוא החקלאי לאירופה.


התמיכה העקיפה עולה לציבור ביוקר

במדינות המפותחות נהוג לתמוך בחקלאים בעיקר כדי להבטיח אספקת מזון טרי ולשמור על שטחים פתוחים. עם זאת, בישראל התמיכה בחקלאות על פי רוב אינה תמיכה ישירה בחקלאים, כנהוג במדינות המפותחות, אלא נעשית בעקיפין — למשל באמצעות מכסים על יבוא מתחרה, ותכנון במשקי החלב והביצים, הכולל קביעת מכסות ומחירים מפוקחים.

בשנים האחרונות קבעו דו"חות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלה ופיתוח (OECD) כי אזרחי ישראל משלמים מיליארדי שקלים מיותרים בכל שנה במחירי מזון, בעיקר כזה שמקורו מהחי (כמו בשר, וחלב ומוצריו), בגלל התמיכה העקיפה.

על רקע זה יזמו בשנתיים האחרונות משרדי החקלאות והאוצר רפורמה כוללת, שעיקרה הפסקת התמיכה העקיפה. הכוונה היתה לעבור לתמיכות ישירות במגדלים, בכל ענף בנפרד, לפי צרכיו. המשמעות הכלכלית היא שהמדינה (ולא הצרכנים) תעניק תמיכה כספית ואחרת למגדלים, בתקווה להגביר את התחרות ולהוריד מחירים. אלא שהחקלאים הצליחו לבלום חלק מהרפורמה, ונראה כי משרדי החקלאות והממשלה הרימו ידיים בשלב זה.

בלימת הרפורמה נעשתה באמצעות תג מחיר גבוה שדרשו נציגי החקלאים תמורת שינוי שיטת התמיכות. במשרד האוצר הציעו, ככל הידוע, מענקים ישירים לחקלאים בסך 700–800 מיליון שקל בשנה, ובמשרד החקלאות ההערכות נעו בין 900 מליון שקל לכ-1.5-2 מיליארד שקל. עם זאת, נציגי החקלאים דרשו 2–5 מיליארד שקל — תלוי את מי שאלו ומתי.

עוד טענו החקלאים כי רפורמה דומה שנעשתה באירופה הובילה לקריסת הענף ביבשת. טענה זו נדחית על ידי נספחים מסחריים באירופה, שטוענים כי המשבר נבע מסיבות אחרות (ראו בהמשך).

התכנון בענף החלב מעוגן עד 2019

על רקע עמדת החקלאים התמקדו משרדי החקלאות והאוצר ברפורמה שנחתמה ב–2016 בשני ענפים בלבד — גידול הבקר והדגים. בענף הבקר, הושגו הבנות על הורדת מכסים (אם כי לא ביטולם המלא) תמורת פיצוי של עשרות מיליוני שקלים בשנה למגדלים. בד בבד הוסרו מכסים על יבוא גבינות, אם כי בכמויות מוגבלות במכסות, שיתרחבו בהדרגה.

בשורה התחתונה, משרד האוצר יעביר תמיכות ישירות למגדלי הבקר והדגים בכ–70 מיליון שקל בשנה, והמכס על יבוא בשר יירד לאפס על רוב היבוא ול–12% על מקצתו, ובדגים — יירד עד 12%. בנוסף, מגדלי הדגים יקבלו כ–77 מיליון שקל לשדרוג בריכות הדגים, כך שיעמדו בתקני סביבה. המענק אמור לכסות כ–60% מעלות השדרוג הצפויה.

מנגד, יישאר התכנון בענפי החלב והביצים. התכנון בענף החלב מעוגן עד 2019 בהסכם לוקר להתייעלות ברפתות. נראה כי הורדת המחירים אינה עונה לציפיות מההסכם, אך הממשלה מחויבת לא לשנות אותו באופן חד־צדדי.

השיחות מול ענף הלול (גידול עוף למאכל ולהטלת ביצים) במצב קשה יותר. שם כלל לא הגיעו להתחלה של רפורמה מוסכמת. כתנאי להתייעלות ולשדרוג לולים כך שיעמדו בדרישות סביבה וצער בעלי חיים, המגדלים דורשים מענקים גם ללולים קטנים, שאינם צפויים לשפר את היעילות בענף. המגדלים בענף נחשבים לבעלי כוח פוליטי, והממשלה נזהרת מנקיטת צעדים בתחום ללא הסכמתם.

בענף שוררת התנגדות מוחלטת לביטול התכנון, הקובע מכסות גידול ביצים ואת מחירי הביצים בפיקוח. יתר על כן, בשבועות הקרובים צפוי מאבק חדש בין המגדלים למשרד האוצר על הארכת חוק הגליל, שקובע כי מגדלי עופות באזור קו העימות יקבלו תמיכה ממשלתית ייחודית.

מוצרי חלב בסופר (צילום: אילן אסייג, TheMarker)
מוצרי חלב בסופר | צילום: אילן אסייג, TheMarker

באירופה המשבר לא נבע מהרפורמה

החקלאים ביססו את התנגדותם לרפורמה, בין היתר, על הטענה שהחקלאות תקרוס כתוצאה ממנה, כפי שקרה לטענתם לחקלאים אירופים בעקבות רפורמה דומה שעברה באיחוד האירופי. עם זאת, לטענת נספחים מסחריים באירופה, הקשיים שאליהם נקלעה החקלאות ביבשת אינם נובעים מהרפורמה, אלא ממלחמת הסחר עם רוסיה והיצוא הטורקי לאירופה.

הנספח המסחרי של משרד הכלכלה והתעשייה למוסדות האיחוד האירופי, גל מורן, אמר כי החקלאות באירופה נמצאת בעיצומו של המעבר מתמיכה ביצוא לתמיכה בחקלאי, ובמסגרתו מנסים באיחוד האירופי לעודד חדשנות ויעילות באמצעות התמיכה הישירה. "אמנם החקלאות די במשבר, אבל האיחוד האירופי פועל לצאת ממנו מחוזק", אמר מורן. "המשבר לא נגרם מהרפורמה, אלא מכך שתוך כדי הפעלת הרפורמה נסגר השוק הרוסי, שהיה הגדול ביותר לתוצרת טרייה ומעובדת מאירופה, פרט לארה"ב. בנוסף, כשהטורקים נתקלו בבעיה ברוסיה הם הציפו את השווקים באירופה, שכבר היו מוצפים בתוצרת אירופית".

האירופים יישמו עד כה מחצית מהרפורמה המתוכננת, שהשלמתה מתוכננת ל–2020. חבילת הסיוע הנוכחית, שהתחילה ב–2014, מסתכמת בעשרות מיליארדי יורו. גרמניה לדוגמה, תומכת במגזר החקלאי במסגרת הרפורמה ב–44 מיליארד יורו ב–2013–2020, אמר דורון אברהמי, הנספח המסחרי בגרמניה. לדבריו, המגזר מעסיק 1.4% מהמועסקים בגרמניה, ויש לו כוח פוליטי.

התנאים לקבלת התמיכה הישירה כוללים התייעלות והפחתת פליטות ופסולת. הרפורמה של האיחוד מעודדת גם גידולים אורגניים, והשוק האורגני בגרמניה הוא הגדול ביותר באירופה. כתוצאה מהרפורמה, בין השאר, מחירי מוצרי מזון מעובדים בגרמניה הם תחרותיים, אך מנגד, מחירי הירקות והפירות גבוהים מעט.

בבריטניה, התמיכה הממוצעת לחקלאי מהממשלה ב–2016 היתה כ–30 אלף ליש"ט, אמר נתן צרור, הנספח המסחרי בלונדון. כמחצית מהסבסוד הגיע מתקציב האיחוד האירופי, ועם ההתנתקות המתוכננת של בריטניה ממנו (ברקזיט), מתעוררת שאלה בדבר המקורות למימון הרפורמה. היעד הבריטי הוא שמירה על הנתח המקומי בייצור המזון הטרי ברמה של 60%.

גם לארה"ב מנגנוני תמיכה בחקלאים, אומרת הנספחת המסחרית בוושינגטון, ענת כץ. לדבריה, המנגנונים משמשים לתמיכה בחקלאים, בין השאר באמצעות ביטוח — אבל אין כמעט הגנה וסיוע ישירים לגידול פירות וירקות. קיימות שורה של תוכניות שתכליתן ביטוח חקלאים מפני פגעי מזג האוויר וירידה במחירים, בעיקר לסחורות (commodities), כגון תירס, סויה, חיטה, אורז ובוטנים. מבקרי השיטה אומרים שזה תמריץ שלילי, כיוון שישנם חקלאים שמראש נוטעים בקרקע ובתנאים לא מתאימים, בידיעה שאם ייכשלו יכוסו בביטוח.

בארה"ב נהוגה הגנה מירידת מחירים גם למגדלי עופות ולמגדלי בקר לחלב ולבשר. לדוגמה, אם יש ייצור עודף של חלב, ומחיריהם של מוצרי החלב יורדים מתחת למחיר מינימלי שנקבע, הממשלה הפדרלית מתחייבת לקנות את תוצרת החלב עד לתיקון המחיר. את המוצרים שהיא קונה, היא מחלקת לנזקקים. מנגנון זה מביא לכך שגם אם מחלבה התייעלה, ומחיר מוצרי החלב ירד — החקלאי אמנם לא נפגע, אבל הציבור אינו נהנה מירידה במחירים מעבר לרף שהממשלה קבעה.