המפלגה הבולטת בשריפת הקולות שלה בבחירות הנוכחיות היא הכלכלית החדשה של פרופ' ירון זליכה. נכון לעכשיו היא זכתה ל-0.78% מהקולות, כלומר 30,032 מצביעים. זליכה לא עבר את אחוז החסימה באף אחד מהסקרים ובכל זאת התעקש לרוץ עד הסוף וטען שיהיה הפתעת הבחירות. זה לא קרה.

נציין שמפלגות שלא מקבלות לפחות 1% מקולות הבוחרים לא זכאיות למימון מפלגות מהמדינה, וזליכה העמיד ערבות אישית של 1.6 מיליון שקל למפלגתו וכפי שזה נראה כרגע הכסף לא יוחזר לו.

לנוכח הנתונים העגומים, פרופ' ירון זליכה אמר אמש שהם "מכבדים את החלטת הבוחר ומביעים צער על הפקרת גורלו הכלכלי והחברתי בידי אותו מנגנון מושחת של הון שלטון. תם הקרב הנוכחי, אך המערכה לא הסתיימה. המפלגה הכלכלית תיערך לקרב הבא. הביזה של ההון שלטון במשק הישראלי לא תיארך עוד שנים רבות. לא לנצח תסיפו להרוס את חלומם של מרבית צעירנו לרכוש דירה. לא לנצח יוסיפו שליש מהמשפחות בישראל להילחם מדי חודש על סגירת החודש. תהנו לכם, הברונים והשודדים אך אל תטעו, הביזה הזו עוד תסתיים".

פרט לזליכה, המפלגה הבאה שהגיעה לעשרות אלפי מצביעים היא מפלגת "רפא - רק בריאות" בראשות דוקטור אריה אבני, מתנגד חיסונים ידוע שלאחרונה נשלל ממנו רישיונו לעסוק ברפואה בשל אמירותיו על הקורונה. המפלגה זכתה ל-15 אלף מצביעים.

בין המפלגות הקטנות שהצליחו לעשות כותרות בצורה כזאת או אחרת מפלגתה של רננה לריסה טרימבובלר-עמיר, ששם מפלגתה המקורי היה "משפט צדק לרפורמה במערכת המשפט ולשחרור יגאל עמיר" (אך ועדת הבחירות הכריחה אותה להוריד את חלקו האחרון של השם), קיבלה 610 קולות, ומפלגת הפיראטים גרפה 850 קולות.

סך הכול עד כה, ויש לזכור שזה מספר שעתיד לגדול כאשר יגיעו תוצאות האמת, כולל מפלגתם של זליכה וד"ר אבני, נזרקו לפח 56,683 קולות שהגיעו מהצבעות ל-26 מפלגות. המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הקטן ביותר היא מפלגת "דמוקרטית - חירות, שוויון וערבות הדדית", שפרשה בכלל מהבחירות, אך בכל זאת זכתה ל-26 הצבעות.

פרופסור ירון זליכה (צילום: N12)
ירון זליכה, ארכיון | צילום: N12

הקולות נשרפים לרוב בצד ימין 

מאז העלאת אחוז החסימה ל-1.5% במערכת הבחירות של 1992, נשרפו ברוב מערכות הבחירות יותר מ-100 אלף קולות. עם זאת, מערכת הבחירות הקודמת, של 2020, התאפיינה במספרים הנמוכים ביותר של התופעה, והמפלגה היחידה ששרפה קולות בעשרות אלפים הייתה מפלגתו של איתמר בן גביר, עוצמה יהודית, לה הצביעו 0.42% (19,402 קולות), ובסך הכול נזרקו לפח רק 36,901 קולות.

שנה קודם לכן, לעומת זאת, בסבב הבחירות הראשון בתחילת 2019, שריפת הקולות הייתה משמעותית והגיעה למספר הגבוה ביותר עד כה בארץ - 366,016 קולות שהלכו לפח.

עיקר הקולות הגיע מהצד הימני של המפה: ימינה של נפתלי בנט ואיילת שקד הפתיעה רבים לאחר שלא הצליחה להיכנס לכנסת. הם אומנם היו במרחק אלפים ספורים מלהיכנס, אך בסופו של דבר 138,598 המצביעים שלהם מצאו את עצמם ללא נציגיהם בכנסת.

מאחוריהם נמצאת מפלגת זהות של פייגלין, שלה הייתה נוכחות חזקה בסקרים של אז, אך סיימה עם 2.74% מהקולות (118 אלף קולות), ומפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס אספה 74,701 מצביעים.

הבחירות לספטמבר 2019 התאפיינו במספר "ממוצע" של שריפת קולות, כאשר שורף הקולות העיקרי היה שוב בן גביר, אך הפעם במספר משמעותי בהרבה: הוא הצליח להשיג 1.88% מהקולות, כלומר 83,609 קולות - מה שלא הספיק לו כדי להגיע אל הכנסת. חוץ ממנו, מפלגת "צומת" שרפה עוד 14 אלף קולות. סך הכול נזרקו 126,704 קולות.

בבחירות של 2015, הראשונות מאז שהעלו את אחוז החסימה ל-3.25%, המפלגה הגדולה ביותר שמצאה את עצמה מתחת לאחוז החסימה הייתה "יחד" של אלי ישי, שלה הצביעו 125 אלף אנשים - רחוק ב-0.28% מאחוז החסימה. בסך הכול באותה מערכת בחירות הלכו לפח 189,517 קולות - כ-4.5% מהקולות הכשרים.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס