בני משפחות הנפטרים בהר מירון וארגונים חרדים, מתכננים להגיש תביעת נזיקין ורשלנית בסכום של כחצי מיליארד שקל. בנוסף, גם הפצועים שחלקם יישארו עם נכויות לכל החיים, מתכוונים להגיש תביעה שתהיה גבוהה יותר מחצי מיליארד שקל.

"בגלל שכל הגופים מתנערים מאשמתם לאירוע, וכל אחד זורק את זה על השני, חשוב לנו לגבות עדויות מעדי ראיה שהיו עדים לאסון מראשיתו ועד סופו. התביעה תעזור להורי משפחות הנפטרים והפצועים הרבים", הסביר גורם חרדי המעורה היטב בעניין. "המשפחות עסוקות באסון האישי שלהן. אנחנו פה לסייע להן כדי שיקבלו פיצויים מהמדינה, על המחדל שהוביל לאסון הכבד הזה. כל עדות של אנשים שהיו בזמן האסון חשובה".

בני המשפחות ומקורביהם, בסיוע אותם ארגונים, פנו לכמה עורכי דין בתחום וביקשו לגבש את התביעה נגד המדינה, מיד לאחר תום ימי האבל. בנוסף, פנו אותם ארגונים חרדים לכל מי שהשתתף בהילולה, בקריאה למסור עדויות על המחדלים שהיו בזמן האירוע, כדי שהדבר יסייע לגבש את הגשת התביעה בשם המשפחות.

"אסון הר מירון: לצורך גיבוש וביסוס נזיקין ופיצויים מחפשים עדי ראייה מתחילת ההתרחשות (כמו סגירת מעברים, או תפקוד לקוי של כוחות הביטחון וכדומה). עדויות אלו יהוו משקל להוכחת גרימת הנזק וישליך על הפיצוי המתבקש (הקלה ולו במעט על מאות המשפחות שאבדו חיים או שנפצעו באירוע)", לשון ההודעה שהופצה.

ההערכה שהתביעות של משפחות הנפטרים יוגשו במהלך החודשים הקרובים, וייתכן אף רק לאחר סיום חקירת מח"ש או וועדת חקירה שתמונה, דבר שיסייע בהגשת התביעות לגופים האחראים על האסון. תביעת האנשים שנפצעו תוגש בשלב מאוחר יותר לאחר שישיגו חוות דעת רפואיות על הנזקים והנכויות שנגרמו להם.

ההרוגים בהר מירון (צילום: ישי ירושלמי, בחדרי חרדים)
אסון הר מירון | צילום: ישי ירושלמי, בחדרי חרדים

מה הסיכויים שלהם לראות את הכסף?

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ ,מומחית לדיני נזיקין, ייצגה את סשה אלטרמן, הנפגעת הקשה ביותר באסון גשר המכביה, ועורך הדין דוד פייל, גם הוא מומחה לדיני נזיקין, בטוחים שגם הנפגעים וגם משפחות הנפטרים יפוצו. הערכות שנשמעו ביומיים האחרונים מדברות על פיצויים שיסתכמו בכמה מאות מיליוני שקלים.

הם מסתמכים בדבריהם על שני אסונות בעבר: אסוף פסטיבל ערד ואסון גשר המכביה. בעוד שההליך לקבלת הפיצויים באסון פסטיבל ערד נמשך כ-12 שנה, ההליך באסון גשר המכביה הסתיים לאחר כ-3 שנים. למשפחות 2 הרוגות אסון פסטיבל ערד ב-1995, נפסקו 5 מיליוני שקלים. הפיצוי ניתן על "כאב, סבל ואובדן השתכרות של ההרוגות וחלק מבני משפחותיהן".

את מי תובעים?

זו אחת השאלות המהותיות. על פי דו"ח משרד מבקר המדינה, שמתח ביקורת על ניהול המתחם והתריע על בטיחותו, דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה בנוגע למתחם קבר רשב"י אינה יכולה להישאר בעינה. המבקר המליץ על שיתוף פעולה בין שורת גופים האחראים על המתחם: משרד התיירות, משרד המדע, התרבות והספורט, משרדי המשפטים והבריאות, המועצה האזורית מרום הגליל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הממונה על המקומות הקדושים, מע"ץ והמשטרה.

גליה זלצר-ליפשיץ (צילום: אלון הדר, יחסי ציבור)
עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ | צילום: אלון הדר, יחסי ציבור

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ: "בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע באופן חד משמעי, אולם לפחות לכאורה נראה כי כל אחד מהגופים הנזכרים בדו"ח מבקר המדינה נושא באשם, בשיעור זה או אחר. עם זאת הנושאת באחריות בראש וראשונה היא משטרת ישראל אשר אמורה לתת אישור לקונסטרוקציות ולווסת את מספר המגיעים למתחם, כמו גם המרכז לפיתוח המקומות הקדושים שפועל תחת המשרד לשירותי דת, ומתוקצב מדי שנה עבור אירועי ההילולה ועבור תחזוקה שוטפת של המתחם".

לדבריה, כשמתייחסים לתביעה נגד גופים כמו "המשטרה", או משרד הדתות, מדובר בעצם בתביעה נגד "המדינה".

לדברי עו"ד פייל, ניתן לתבוע את כול הגופים יחד, כשכל אחד יישא בחלק יחסי בפיצוי. עוד מדגיש עו"ד וייל, כי ניתן לנהל את כל התביעות יחד, ולא כל משפחה תצטרך לנהל את התביעה שלה לחוד.

נתניהו ואמיר אוחנה בהר מירון
נתניהו ואמיר אוחנה בהר מירון

האם ניתן לתבוע שרים בממשלה?

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ: "למרות ששר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הודיע כי הוא לוקח את כל האחריות לאסון שהתרחש במירון, סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, 1951 קובע כי חבר כנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל הצבעה, הבעת דעה או מעשה שעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. לכן התביעה לא תהיה אישית נגד שר כזה או אחר".

איך נקבע גובה הפיצוי?

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ: "בית המשפט העליון קבע קריטריון אחיד, יציב וסולידי לפיו הפיצוי יתבסס השכר הממוצע במשק לחודש כפול שנות ההשתכרות שנמנעו. לכך זכאים, למשל, יורשים שהמפרנס הראשי שלהם נהרג, משפחות שהיו תלויות בפרנסתן בילדיהם, כולל בעתיד, קטין, או מבוגר שתימנע ממנו השתכרות בשנים שלאחר הפגיעה".

בתוך כמה זמן יוכלו הנפגעים/המשפחות לקבל את הפיצויים, והאם צריך להמתין לתוצאות ההליך הפלילי?

עו"ד דוד פייל: "המשפחות יכולות כבר בשבועות הקרובים להגיש תביעה נזיקית כנגד כלל המעורבים. בית המשפט יידרש לקבוע את מידת האחריות התורמת של כל גורם לקרות האירוע".

עורך הדין דוד פייל (צילום: רן כליף)
עו"ד דוד פייל | צילום: רן כליף

"יש לקחת בחשבון כי המשפחות יידרשו להוכיח כי הגורמים השונים התרשלו, וכתוצאה מכך נגרם הנזק. מדובר על מהלך מורכב שמצריך הסתייעות בחוות דעת שונות, מה שצפוי לעלות סכום בלתי מבוטל. מנגד, המשפחות יכולות להמתין עד לקבלת ההחלטות של ועדת החקירה שתקום ועד לסיום ההליך הפלילי כנגד הנאשמים ככל שיהיו כאלה. הבעיה במקרה הזה היא משך הזמן שהדבר יצריך – בתרחיש כזה, סביר להניח כי הבירור יארך מספר שנים ורק בסופו הם יוכלו להתבסס עליו ולהגיש תביעה".

עו"ד ליפשיץ-זלצר: "מניסיוני אנו מצויים בשלב מוקדם מדי. עיתוי הגשת התביעה חשוב. באסון גשר המכבייה, עם פרסום המסקנות והליקויים ועם הרשעת הגורמים המעורבים בפלילים, המסלול לפיצוי היה מהיר יותר. את התביעה הגשנו לבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 1999 ובשנת 2001 התיק כבר הסתיים בהסדר פשרה בגובה מיליוני דולרים".

כמה כסף יעלה למשפחות לתבוע את האחראים? מי יסייע להם במימון?

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ: " באסון גשר המכבייה המדינה הקימה בשלב מוקדם יחסית קרן הלוואות לנפגעים, לשם סיוע מידי בהוצאות נדרשות מיידיות, בעיקר רפואיות. כמובן שאם המדינה תנהג בצורה דומה גם באסון זה שהוכר כאסון לאומי, הדבר יקל על הנפגעים ומשפחות ההרוגים. ראוי שכך ייעשה גם במקרה זה".

עו"ד פייל: "המדינה לא יכולה להפקיר את הנפגעים ומשפחותיהם, ולסמוך על כך שיתכן ולחלקם יש ביטוח כזה או אחר. המדינה יכולה וצריכה לקבוע מנגנון תשלום ולשלם פיצוי מוסכם לנפגעים, במתכונת של 'על החשבון', שיועבר אליהם כבר בעת הקרובה לכיסוי הוצאות מחיה וטיפולים רפואיים עד לסיום ההליכים המשפטיים".

יונתן רובין בן ה-4 קורא קדיש על אביו (צילום: החדשות 12)
יונתן רובין בן ה-4 קורא קדיש על אביו | צילום: החדשות 12

חברת הביטוח איילון ביטחה את אירוע ההילולה. האם היא תוכל להתמודד עם היקף פיצויים של מאות מיליוני שקלים?

עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ: "הכיסוי הביטוחי של חברת אילון הסתכם ב-18 מיליון שקלים. היות ולפחות לכאורה מדובר גם על אחריות המשטרה, כלומר המדינה, יש להניח שהתובעים לא ימצאו עצמם מול שוקת שבורה. באסון גשר המכביה בית המשפט הציע הסדר לפיו המדינה תקבל על עצמה את האחריות לפצות את הנפגעים במקרה וסכומי הביטוח לא יספיקו".

מלבד הפצועים, נכחו בזירת האסון עוד מאות משתתפים שחוו טראומה קשה מאוד. האם גם הם זכאים לקבל פיצוי?

עו"ד פייל: "נזק מוגדר כנזק גוף או נזק נפשי. לכן גם נפגעי הנפש, בדומה לאלו שנפגעו פיזית, זכאים לקבל פיצוי, בכפוף להוכחת הנזק. אין הכרח כי הנפגע שהה בדיוק במוקד האירוע, אלא ניתן להניח שגם כאלו ששהו בסמוך, ונחשפו לזוועה, עשויים לפתח פוסט טראומה. גובה הפיצוי שישולם להם, תלוי בגובה הנזק הנפשי יגרם להם ובמשמעות הכלכלית של אותו נזק".

האם גם משפחות ההרוגים והפצועים זכאיות לפיצוי על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם בעקבות החרדה והאימה אליה נקלעו?

עו"ד פייל: "בהלכת בית המשפט העליון הידועה בשם הלכת אלסוחה, נקבע שאדם אשר נגרמה לו נכות נפשית עקב חשיפה לפגיעה או מוות של קרוב בתאונת דרכים, יהא זכאי לפיצוי. אולם הפיצוי ישולם רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה או לכאלו שקיימו קשר קרוב וחריג עם הנפטר. מכוח הלכה זו, ניתן להניח כי גם קרובי המשפחה שחוו תופת נפשית בעקבות צפייה בפציעת או מותו של יקיריהם – זכאים לקבל פיצוי.