ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום ירושלים (צילום: חדשות 2)
סטנלי לא מרוצה מהתכנית. נתניהו | צילום: חדשות 2

אחרי שתיקה ממושכת חושף נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ובצורה רשמית, את עמדתו לגבי עיקרי התוכנית הכלכלית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. במחקר מקיף של חטיבת המחקר של הבנק, הנחשב כגוף המחקר החזק במשק, נכתב כי "ריבוי הצעדים החד-פעמיים הנכללים בתקציבי 2009 ו-2010, בעיקר בתחום המיסוי, צבר התחייבויות הממשלה להוצאות נרחבות אחרי 2010 במסגרת הסכמים ותוכניות רב-שנתיות וההחלטה להפחית משמעותית את שיעורי המס בשנים 2011-2016, יוצרים ספק לגבי יכולת הממשלה לחזור לתוואי פוחת של יחס חוב-תוצר אחרי 2010".

בבנק ישראל מסבירים היום כי בהצעתו הכלכלית של נתניהו יש בעיה כפולה: האחת, תוכניתו של נתניהו להמשך הפחתת מס הכנסה עד 2016 על חברות (18% בלבד) ויחידים (39% בלבד). בבנק ישראל מביעים שוב התנגדות נחרצת להחלטת ראש הממשלה לגבי המשך תוכנית הפחתות המס וכותבים כי "ספק זה מתעצם בשל התוכנית להפחתת המס הישיר עליה החליטה הממשלה לשנים 2011-2016, שצפויה להקטין משמעותית את הכנסות המדינה".

חישוב נזקים

בבנק ישראל אף חישבו את הנזקים שייגרמו בעקבות המשך הפחתות המס וטוענים כי "ככל שיתקדם יישומה (של תוכנית הפחתות המס, א.פ.), כך תגדל תרומתה להרחבת הגירעון. יישום מלא של התוכנית יגדיל את יחס החוב לתוצר בכנקודת אחוז מדי שנה (כ-87% ב-2016 לעומת 78% היום)".

בבנק ישראל לא מסתפקים בכך וכותבים עוד כי "יישום מלא אף ימנע מיחס החוב לתוצר לרדת בשנים שאחרי השלמתה (אחרי 2016, א.פ.), בעוד שבלעדיה, אותו תוואי הוצאות יאפשר ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר". נזכיר כי בעיני בנק ישראל, הנגיד, משרד האוצר וחברות הדירוג, יחס חוב-תוצר מהווה הפרמטר העיקרי לאיתנות פיסקלית. "המשך הפחתות במס אינן אפשריות", סיכם בכיר בבנק ישראל.

"פער ניכר"

הבעיה השנייה עם תוכנית נתניהו היא כי היקף ההתחייבויות הרב-שנתיות לא מאפשר לקבוע כי אחרי 2010 שיעור הגידול בתקציב יחזור ל-1.7% (ב-2009 וב-2010 שיעור זה עומד על יותר מ-3%). "זה פשוט לא יקרה. גם אם הממשלה תחליט לבצע מחצית מהרפורמות שהיא מתכננת, הגידול בתקציב אחרי 2010 לא יעמוד על 1.7%. ראינו כבר מה קרה השנה כשהיתה פריצה גבוהה מ-1.7%", הוסיף הגורם. "קיים פער ניכר בין ההתחייבויות הרב-שנתיות של הממשלה אחרי 2010, על בסיס החלטותיה הספציפיות על צעדי מדיניות בתחומי פעילותה השונים, לבין תקרות הגירעון והגידול בהוצאה שקבעה", נכתב.