אל מסעדת "האנוי הסינית" בבאר שבע הגיעה בסוף השבוע האחרון בת אל בוגנים בעקבות חוות הדעת המפרגנות בפייסבוק. "ראיתי שכל חוות הדעת היו מאוד מפרגנות. אמרתי לעצמי ולאריאל בן זוגי שאם כולם מבסוטים וטוב להם, למה שלי לא יהיה טוב. בוא ננסה, נהנה ונאכל סושי". 

אלא שהחוויה לא הייתה חיובית, בלשון המעטה, ובת אל חזרה אל דף הפייסבוק, כדי לגלות אם מישהו חשב כמוה. כשלא מצאה כאלה, החליטה לכתוב את דעתה. "כתבתי שהדג של הסושי היה מסריח, והרול היה מטוגן קשות, השירות לא היה טוב. אף אחד לא התעניין למה הצלחת שלי נשארה שלמה והמחיר לא מוצדק", היא אומרת.

לדבריה, בזמן שהותה במסעדה היא לא התלוננה בפני הצוות על איכות האוכל. "היחס של העובדת מההתחלה שהגענו היה לא נעים בכלל", היא מספרת. "כשהגענו בצהריים המקום היה ריק. המלצרית עמדה בדלפק וישבנו בשולחן מולה. ברגע שהרחתי את האוכל הרחקתי את הצלחת ממני. גם לאחר מכן שקמתי ושילמתי והצלחת הייתה מלאה. היא לא טרחה לוודא מה קורה".  

מסעדות אחרות היו בוחרות לנסות לפצות, או אולי להגיב בעוקצנות. "האנוי הסינית" בחרה לשלוף את התותח המשפטי. "באותו יום פנה אלי עורך דין מטעמם ושלח לי מכתב התראה לפני נקיטת אמצעים משפטיים דרך הפייסבוק. אני בהתחלה הייתי בשוק. למחרת בבוקר ישר מחקתי את חוות הדעת שלי. כתבתי לו שמחקתי את התגובה וחבל שבית העסק לא יודע לקבל דעות שליליות כמו שהם מקבלים דעות חיוביות".

בת אל מודה שהמכתב הצליח להפחיד אותה, אבל עדיין לא מבינה למה בית העסק מתנהל מולה באופן כזה. "אני חושבת שחשוב להביע את דעתי, ובעל עסק צריך לדעת לקבל ביקורת שלילית ובונה כשם שהוא מקבל ביקורת חיובית. לא כתבתי על מנת להשמיץ את בית העסק אלא על מנת לאזן את התמונה".

עורך הדין מוטי יוסף, המייצג את מסעדת "האנוי", חושב אחרת. "לא יעלה על הדעת שלקוח, שלכאורה אינו מרוצה, תחת פניה אל בית העסק ימלא פיו מים וירוץ אל דפי הפייסבוק ויכפישו מתוך כוונת זדון להרע", מסר ל-mako בתגובה לדברים. "לו הייתה הלקוחה פונה למרשתי בטרוניה כלשהי, הייתה זוכה למענה מיידי ולשביעות רצונה.

"מרשתי הקימה עסק לתפארת, יחודי לעיר באר שבע, מתוך אהבה לאכול וכשתודעת שירות מעולה הינה ערך עליון בעיניה, ועל כך יעידו קהל לקוחותיה הרב, ביניהם אני. לקוח, באשר הוא, צריך להבין שלמילים יש כח. לא ניתן 'להוציא להורג' בכיכר השוק הפייסבוקית. אף בית עסק, ביניהם מרשתי, לא תבליג על ניסיון פגיעה והכפשה. חופש הביטוי אינו חופש השיסוי. מרשתי מתעתדת להגיש תביעה כנגד הלקוחה בעילה של לשון הרע."

ביקורת לגיטימית

האם כל מסעדה יכולה לגרור לבית המשפט כל לקוח שיעז להתלונן על האוכל או על השירות?  עורך הדין גיא אורן ממשרד עורכי דין אורן-קליין, מומחה בלשון הרע, מסביר שזה לא כל כך פשוט.

"סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנת תום לב על אדם המביע דעה או ביקורת כלפי יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי", הוא אומר.

לדברי אורן, על פניו נראה מה שכתבה בת אל נחשב כביקורת לגיטימית על המנה אותה הזמינה, שנחשבת "היצירה הפומבית".

"בכל הכבוד, לא התרשמתי שהדברים נכתבו בלשון משתלחת או מרחיקת לכת, אלא בדרך מעט ציורית אך לא יותר מכך", הוא אומר. "ציפייתם הברורה של מנהלי המסעדה היא שהציבור יקרא בדף הפייסבוק העסקי ביקורות טובות על מנות קולינאריות טעימות ואווירה או שירות טובים שמסעדתם מספקת, אך זו אינה יכולה לעצור כאן, שכן ישנה ציפייה דומה לציבור ללמוד אם לקוחות חוו חוויות שליליות עת ביקורם במסעדה. על פניו נראה כי מטרת הפרסום הייתה הדדית - ליידע את המסעדה היכן יש לשפר את המנה הקולינרית או איכות השירות, ובד בבד ליידע את הציבור בדבר הביקורת לגבי אותה מנה".

בת אל בוגנים (צילום: אלבום פרטי)
בת אל בוגנים. "חשוב להביע את דעתי" | צילום: אלבום פרטי

אורן מסביר שבתי משפט פסקו לא פעם כי "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח". כלומר, ביקורת על מנות קולינריות הינה כולה בתחום הטעם האישי והסובייקטיבי ולכן לא ניתן לשקול את האמור בה במונחי אמת או שקר.

"באופן כללי, ספק אם תקיפה משפטית שכזו תשיג למסעדה את המענה לו היא משוועת לשיימינג, שכן לרוב תקיפה משפטית אף גוררת שיימינג נוסף ובחלק גדול מהמקרים הפיצוי הכספי שנפסק, אם בכלל נפסק לא שווה את הפרסום השלילי שנוצר למסעדה בעקבות התקיפה המשפטית", אומר אורן.