האם המתווה המתגבש לניהול מערך הכשרות יפתור את בעיות המונופול של הרבנות בתחום? מבקרים סבורים כי גם המתווה החדש בעייתי, מכיוון שהוא משאיר את הכוח בידי הרבנות, אינו מביא את בשורת התחרות בתחום — ואינו מאפשר אלטרנטיבה אמיתית שעשויה להוריד את עלויות השגחת הכשרות.

במתווה החדש שמגבשים בימים אלה משרד האוצר והרבנות הראשית והגיע לידי TheMarker, מוצעים כמה עקרונות לניהול מערך ההשגחה והפיקוח על הכשרות. בין היתר, נקבע כי הרבנות הראשית תפרסם מכרז לבחירת 3–5 חברות להספקת שירותי השגחה על כשרות, כאשר כל חברה תופקד על אזור גיאוגרפי אחר.

החברות או העמותות שייבחרו יקבלו רישיון שיאפשר להן להפעיל את המערך, והן אלה שיעסיקו משגיחי כשרות ויקיימו בקרה על נוכחותם בהתאם לנוהלי הכשרות. בנוסף, יוקם מאגר משגיחים ארצי בהתאם לתנאי סף שייקבעו.

בכל רשות מקומית ייבחרו משגיחים מתוך המאגר, והבחירה תיעשה באמצעות ועדה שבה יהיו שותפים הרב המקומי, מנהל מחלקת הכשרות ובעל הרישיון. בעל הרישיון הוא שיהיה מופקד על נוכחות משגיחי הכשרות בבתי העסק, על גביית האגרה שנועדה לממן את שירותי ההשגחה על הכשרות ועל עריכת השתלמויות.

מתווה זה, אם יתקבל, עלול לסתום את הגולל על ניסיונות לפתוח את מערך הכשרות לגופים נוספים, ובהם הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו), שבימים אלה מונחת על שולחן הכנסת.

נושא הכשרות בישראל הוא אחד מהנושאים הרגישים והבעייתיים ביותר. מבחינה היסטורית, הענף נשלט על ידי הרבנות הראשית, והוא אחד האחראים על יוקר המחיה בכל הנוגע למזון בישראל. דו"ח שחיבר רו"ח יורם אברמזון לבקשת משרד האוצר ב–2015 מצא כי העלות של דרישות הכשרות של הרבנות הראשית מענף המזון היא כ–4 מיליארד שקל בשנה. לפי הדו"ח של אברמזון, היעדר תחרות באישורי כשרות יוצר מונופול, שעלותו למשק כ–600 מיליון שקל בשנה.

 

 

דו"ח אחר, של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מצא כי ההוצאה על השגחת כשרות לשנה עבור בית עסק נעה בין 7,700 שקל עבור הפעלת דוכן לממכר מזון — ועד 297 מיליון שקל למפעל גדול. עלויות גבוהות אלה משולמות כאגרה לרבנות ועבור שכרם של משגיחי הכשרות — ואינן כוללות הוצאות שנובעות מהצורך לקיים את דיני הכשרות. אלה מגולגלות בסופו של דבר לצרכנים.

ואולם חרף העלויות הגבוהות, לפי ההערכות, המתווה החדש אינו בא לייעל את המערך מבחינה כלכלית, ולכן ככל הנראה השוק ימשיך לספוג את העלות הגבוהה.

"המועצות הדתיות מעלימות עין"

מלבד העלויות הכבדות שכרוכות בהשגחת כשרות בישראל, בעיות רבות נוספות הצוגו בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2017, שהתפרסם תחת הכותרת "הפיקוח על כשרות המזון בישראל". בין הליקויים הרבים והחמורים שמצא מבקר המדינה בתחום הכשרות, בדו"ח עלו טענות על תשלומים מופרזים הנדרשים מבתי העסק; דיווחי שכר כוזבים של המשגיחים — היוצרים מצב שבו בתי העסק משלמים עבור ההשגחה, אך היא מתבצעת באופן חלקי; דרישות משתנות מעיר לעיר בנוגע לתנאי הכשרות ולגביית התשלום; והעלמת העין של המועצות הדתיות מכל המחדלים. עוד נכתב בדו"ח כי כל המחדלים האלה גורמים לכך שעל הציבור "מוטל נטל כלכלי עודף המתבטא בהעלאה מיותרת של יוקר המחיה". באיגוד המסעדות מחזקים את דברי המבקר, וטענו לא פעם כי השליטה של הרבנות בתחום הכשרות מהווה "מונופול דורסני".

 

דו"ח המבקר מ–2017 פסק כי לנוכח הממצאים החמורים בכל הנוגע לפעולות המועצות הדתיות בתחום הכשרות, "ראוי ונכון שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות".

דו"ח זה הוא הדו"ח השני של המבקר בנושא מערך הכשרות. הדו"ח הראשון התפרסם ב–2009 — והליקויים שצוינו בו לא תוקנו עד היום. גם תחקירים עיתונאיים ומחקרים עצמאיים רבים שפורסמו בנושא במרוצת השנים, הצביעו על כך שהכשלים במערכת הכשרות הממלכתית מעלים ספק בדבר איכות עבודתם של המשגיחים.

בדיקת כשרות (צילום: Rubin Salvadori, פלאש 90)
בדיקת כשרות | צילום: Rubin Salvadori, פלאש 90

לכל אלה הצטרפה במאי 2017 פסיקה של בג"ץ, שקבעה כי יש צורך להפריד בין משגיח למושגח. בג"ץ הטיל על המדינה להקים צוות היגוי שתפקידו לקיים מערך חדש שישגיח ויפקח על הכשרות. על פי הפסיקה, המערך החדש צריך להיות מוכן עד סוף יוני 2018, כך שלכל המאוחר יחל בעבדותו המלאה עד 1 בספטמבר 2018.

פסיקה זו טילטלה את המערכת, והרבנות נאלצה להידרש לדו"ח מקיף שיטפל בכל כשלי מערך הכשרות. הגופים הממשלתיים החלו במציאת פתרונות — וכך נולד המתווה החדש שגיבשו משרד האוצר והרבנות הראשית, ואמור להציג פתרון לבעיות הרבות שעלו עד כה. ואכן, המתווה אמנם נועד לפרק את היחס בין המשגיח למושגח, ולייעל ולשפר את שוק הכשרות — אבל אין לו כל נגיעה לעלויות הגבוהות והוא אינו מטפל בהן.

"הרבנות עושה ככל שעולה על רוחה"

למרות חלוקת רישיונות השגחה ל–5–3 חברות פרטיות, תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה, טוען כי המתווה החדש אינו פותר את בעיות התחרותיות בתחום: "על פי המתווה החדש, תאגיד אחד יקבל את ההשגחה בכל אזור, כך שהוא יהווה מונופול אזורי. לא זו בלבד שמדובר כאן על היעדר תחרותיות, אלא שיש גם חשש שמהלך כזה יחזק את גופי הכשרות הפרטיים החרדיים — החזקים ממילא — ולא יאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק".

לטענתו, המתווה גם אינו פותר את בעיית חוסר האחידות בטיב ההשגחה בין עיר לעיר ואת העובדה שההשגחה מהווה עול נוסף על עסקים: "זהו מתווה בעייתי. הוא אמנם פותר את בעיית המשגיחים לכאורה בצורה של תאגידים בחמישה אזורים, אך כל תאגיד יהיה עדיין כפוף לרב המקומי. ומה עשינו בזה? כל רבנות תעניק את תעודת הכשרות שלה באופן לא אחיד, ומונופול התאגידים יבצע את השיבוץ של המשגיחים ויעסיק אותם. זו לא באמת פתיחה של התחרות".

יו"ר איגוד המסעדנים, שי ברמן, מוסיף כי "כל מתווה שיסגור את השוק וישאיר את הרבנות בלעדית לכל מה שקשור בנושא הכשרות יהיה מס שפתיים לבג"ץ. כל רפורמה שתשאיר את הרבנות בלעדית בנושא הכשרות תקבע את המצב הנוכחי — שבו הרבנות עושה ככל העולה על רוחה. תעשיית המסעדות היא תעשייה שנמצאת בקשיים שרק גוברים והולכים — והרבנות היא אחד הרגולטורים שמקשים עלינו ומעמיסים עלינו דרישות לא סבירות במחירים שאנחנו לא יכולים לשלם".

 

ח"כ רחל עזריה  (צילום: יוסי אלוני, באדיבות מגזין נשים)
ח כ רחל עזריה | צילום: יוסי אלוני, באדיבות מגזין נשים

תנועת נאמני תורה, ארגון רבני צהר וח"כ עזריה גיבשו מתווה מקביל, שאותו הגישה עזריה כהצעת חוק. המטרה המוצהרת של הצעת החוק היא לקדם פלורליזם בפן ההלכתי, שיאפשר לקבל כשרות לא רק דרך הרבנות הראשית. בין היתר, החוק מנסה להסדיר את מעמדם של הבד"צים ולהבטיח את התייעלות מערך הכשרות הממלכתי — באמצעות מינוי ממונה על הכשרות שיהיה אמון על מתן רישיונות לתאגידים פרטיים המעוניינים לתת תעודות הכשר. בהצעת החוק נכתב כי "הרבנות הראשית תהפוך מגוף נותן כשרות לגוף רגולטורי, כמקובל בענפים אחרים במשק. בכך, מונופול הכשרות, שמהווה נטל כלכלי על ציבור הצרכנים ועל בעלי העסקים, יוסר — והמדינה, באמצעות הרבנות, תבטיח את טיב הכשרות על ידי פיקוח על גופי הכשרות הפרטיים".

הצעת החוק של עזריה מבקשת כי תאגידי כשרות יוכלו לספק שירותים מחמירים מותאמים לכל אוכלוסייה שתחפוץ בשירותים אלה, על בסיס ההנחיות ההלכתיות המקובלות במדינת ישראל ובלי לפגוע בצביון היהודי של המדינה. בדרך זו, פותחת הצעת החוק את הפתח לכניסה רשמית של ארגונים נוספים, כמו צהר, לתחום.

כבר לפני ארבעה חודשים הודיע ארגון צהר על כניסתו לתחום מתן כשרות למסעדות. תעודת הכשרות שמנפיק ארגון צהר היא חלופית לזו של הרבנות הראשית, ומתאפשרת במסגרת המגבלות שקבע בג"ץ, שלפיהן רק לרבנות הראשית מותר להשתמש במלים הנגזרות מהשורש כ.ש.ר בהקשר זה. ואולם בארגון צהר אומרים כי "הרבנות צריכה להיות הרגולטור שקובע כללים, ומאפשר לגופים אחרים להתחרות ביניהם על השירות".

רבני צהר מבקשים להוריד את עלויות הכשרות לעסקים, כך שהעלויות החודשיות יהיו 700 שקל לדוכן; 1,050 שקל עבור מסעדה בשרית קטנה; 900 שקל למסעדה חלבית קטנה; 1,700 שקל למסעדה בשרית גדולה; 1,350 שקל למסעדה חלבית גדולה. לפי מחירון צהר, כשרות מהדרין תעלה 900 שקל לדוכן, ו–2,860–1,100 שקל למסעדה בשרית גדולה. היעד העסקי של צהר הוא להגיע ל–1,200 מסעדות — שהן 10% מהשוק — בתוך שלוש שנים. יעד נוסף של הארגון הוא שלפחות 50% מהמסעדות שעליהן ישגיחו הן כאלה שכיום פועלות ללא תעודת כשרות.

פרנק סבור כי המתווה החדש של הרבנות והאוצר סוגר לחלוטין את האופציה לגופים כמו ארגון צהר: "מי שיזכו במכרז במתווה החדש יהיו בהכרח גופים גדולים, ולא ארגון כמו רבני צהר שרק התחילו לעבוד. התוכנית האלטרנטיבית של עזריה תגרום לרבנות להפסיד את הכוח שלה — וכמובן שהיא מעדיפה להמשיך להיות מונופול הלכתי. לכן הם ברבנות מנסים לטרפד את התוכנית".

עזריה מוסיפה כי ״הגיע הזמן להפריט את מערך הכשרות. כל ניסיון של הרבנות לחזק את המונופול שלה פוגע ביוקר המחיה של אזרחי ישראל. הצעת החוק שלי מפרקת את המונופול של הרבנות על מערך הכשרות בישראל, ומקלה על בעלי העסקים להחזיק תעודה כזו. כיום עסקים מעוניינים בכשרות, אך אינם מוכנים להיכנע לסחטנות של הרבנות, וההצלחה של מערך הכשרות של צהר מוכיח זאת״.


ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המתווה נמצא עדיין בדיונים בין משרדי הממשלה. עם זאת, נבהיר כי פסק הדין שבמסגרתו נדרשה המדינה לגבש מתווה לשוק הכשרות נוגע בסוגיית היחסים שבין משגיח למושגח. בהתאם לכך, פעילות הממשלה בנושא נועדה להתמקדות במערך יחסים זה, ובמתן פתרון למורכבות שעליה הצביע בית המשפט. עוד יובהר כי אין בפעילות בנושא כל כוונה לייצר חקיקה שתצמצם את התחולה של פסיקות אחרות של בג"ץ בתחום הכשרות".

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "צוות ההיגוי שהוקם כדי לבחון את מערך הכשרות קיים ישיבות רבות עם כלל הגורמים הרלוונטיים ועם משרד האוצר, למציאת המתווה המיטבי להעסקת משגיחי הכשרות והפרדת יחסי המשגיח־מושגח (עובד־מעביד) בין בית העסק לבין המשגיח. כל זאת מתוך ראייה אחראית כלפי הציבור צורך הכשרות וכדי לא לייקר את עלויות הכשרות — ובלי לפגוע באיכות הכשרות. בימים אלה עסוקים ברבנות בגיבוש השלבים הסופיים של המתווה, ושכיואשרו הם יפורסמו. צוות ההיגוי לא עסק בפתיחת תחרות בין גופי הכשרות, וגופי הכשרות הפרטיים (בד"צים) אינם גורמים רלוונטיים במתווה הכשרות המגובש. צוות ההיגוי עוסק במציאת הפתרון המיטבי של העסקת משגיחי הכשרות שלא באמצעות העסקה ישירה של המשגיח בבית העסק, בהתאם לפסיקת בית המשפט. בנוסף, בהתאם להמלצות נקבעו נוהלי כשרות אחידים שיחייבו את כל רבני הערים לפעול על פיהם".

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il

 

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:

אף שכבר התחילה למכור כרטיסים - אל על דוחה את פתיחת הקו לסן פרנסיסקו

משרד הבריאות נגד סיגריית ג'ול: הצגתה כאמצעי לגמילה מעישון - "הטעייה אסורה