עמוק בתוך הגל השני, ובעיצומן של סדרת הפגנות נגד הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, נראה שהמרחק בין הציבור לבין השלטון מעולם לא היה גדול יותר. על רקע התכנית הכלכלית החדשה והצהרות ניצחון של נתניהו שנועדו לשנות את הסחף בדעת הקהל, נראה כי האדם הפשוט לא בטוח שיש מי שיודע להתמודד עם המשבר העצום.
היום (ד') פרסם מכון הסקרים ״דיאלוג״ בפיקוחו של פרופ' קמיל פוקס סקר חדש הבודק את תחושות הציבור לנוכח מגפת הקורונה. השאלות דומות לאלו שנשאלו בסקרים קודמים בחודשים אפריל ומרץ בתאריכים 17-18.3, 23-24.3, 1.4 ו-23.4 ומציגות שינויים במצב הרוח, במצב הכלכלי ובתקוות לעתיד.
הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי ונדגמו בו 501 מרואיינים, גברים ונשים מעל גיל 18.
לא מאמינים
שרי הליכוד ונציגיו בכנסת ממשיכים להצהיר כי גורמים עלומים הם אלו שעומדים מאחורי המחאות ברחבי הארץ. אולם סקר mako-דיאלוג מראה שחוסר האמון בממשלה ובכל הגורמים שאמורים להילחם במגיפה נמצא בשפל. ייתכן והגיע הזמן להקשיב לציבור המוחה, במקום להילחם בו.
בהתאם, ובהשפעה ברורה של מספרים הנדבקים הגבוה מדי יום, חלה עלייה משמעותית בשיעור האנשים שחוששים מהידבקות בקורונה. כנראה שמספר החולים הקשה הנמוך מרשים אותם פחות.
מה כן צריך לעשות? בקרב המשיבים יש רוב להטלת מגבלות נוספות, אך בלי לסגור את המשק לגמרי, אולי מתוך תקווה שסגירה של מוסד כזה או אחר תרסן את המגיפה. לא פחות מ-28 אחוזים מוכנים לעבור שוב את החוויה של סגר כללי.
אחד הטענות החוזרות ונשנות של שרים ונציגים של משרד הבריאות היא שהאשמה על ההתפרצות המחודשת של הקורונה היא הציבור. מי שלא מקפיד על ההנחיות, לא יכול להתלונן. אלא שעל פי הסקר רוב מקומות העבודה מקפידים על הנהלים.
אגב, לידיעת הקורא יורם לס, בשאלת ההשוואה לנגיף השפעת יש רוב מוחלט שהקורונה מסוכנת יותר במידות שונות.
מפטרים את המבוגרים
הטיפול בקורונה הוא כמובן שילוב של ההתמודדות הבריאותית עם המחלה והשלכותיה והתמודדות עם התמוטטות של ענפים שלמים במשק. התכנית הכלכלית האחרונה שהוצגה על ידי נתניהו וכ"ץ ביקשה לשגר מענקים מהירים שירגיעו את הציבור, אולם בחלק מהמקרים התגלתה כמעט מדי, מאוחר מדי. לא בטוח שהיא תעזור למספר העולה של מפוטרי הקורונה, רובם בגילים מבוגרים.
שיעור העובדים כרגיל במשרד או בבית גבוה יותר ועומד על 76% מהמרואיינים (כאשר 60% עובדים במשרד ו- 16% עובדים בבית), כאשר שיעור העובדים שהוצאו לחל"ת ירד משמעותית ועומד על 13% , עם זאת שיעור המרואיינים שפוטרו בעקבות משבר הקורונה הוכפל ועומד על 10%. שיעור המפוטרים גבוה במיוחד בקרב גילאי 45-54 (15%), גילאי 65 + (22%) ודתיים (15%).
אולי הסימן המובהק לחוסר האמון בהתאוששות מתקרבת של המשק הוא העלייה בחשש של המשיבים לאבד את מקום עבודתם.
שיעור המרואיינים החוששים (מאוד חוששים + חוששים) לאבד את עבודתם בעקבות משבר הקורונה עלה משמעותית ועומד על 57%. שיעור החוששים לאבד את מקום עבודתם גבוה במיוחד בקרב: גברים, גילאי 25-34 , רווקים ורווקות, בעלי הכנסה מעט מעל הממוצע וכאלה שהוצאו לחל"ת (75%).
ומה קורה עם מצב הרוח הכללי? אל הממוצע של תחילת אפריל, עם ימי הסגר והתחושה שהמשק הולך ונסגר. רק 28 אחוזים מהמשיבים ציינו שמצב רוחם גבוה, לעומת 40 אחוזים בסקר הקודם.