כמה מרוויחים בוגרי תואר ראשון בכל מקצוע?

בוגרי תואר ראשון בישראל מרוויחים בממוצע 13,900 שקלים: בוגרי מקצועות ההנדסה והמחשבים מרוויחים הכי הרבה, בעוד שבוגרי מקצועות החינוך והאמנות מרוויחים הכי מעט - כך על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2019 שפורסמו היום (חמישי). עוד נמצא כי אמנם השכלה גבוהה נקשרת בצמצום פערי תעסוקה בין נשים לגברים, אך לא בצמצום פערי השכר.

במהלך העשור האחרון, כ-50 אלף סטודנטים סיימו בכל שנה את לימודי התואר הראשון בישראל, וכמעט חצי מיליון סטודנטים וסטודנטיות (497.4 אלף) סיימו את לימודי התואר הראשון בכל התקופה. בחינת נתוני התעסוקה והשכר של בוגרים אלו מראה כי לרכישת השכלה אקדמית יש השפעה על שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, גובה השכר החודשי ושיעור העלייה בשכר, בשנים שלאחר קבלת התואר.

מתוך 497.4 אלף בוגרי תואר ראשון שסיימו את לימודי התואר הראשון בעשור של תש"ע-תשע"ט, כ-83% השתתפו בכוח העבודה בשנת 2019 (412.3 אלף). שיעור זה היה גדול ב-19.5% משיעור ההשתתפות של כלל האוכלוסייה בכוח העבודה.

מתוך 412.3 אלף מקבלי התואר הראשון בשנים תש"ע-תשע"ט שהשתתפו בכוח העבודה ב-2019, 72% היו בוגרי מדעי החברה והרוח, 21% היו בוגרי תחומי המדע והטכנולוגיה (STEM), ו-6% היו בוגרי מדעי הרפואה. זאת על אף שהמשכורות הממוצעות של בוגרי מדעי הרפואה, המדע והטכנולוגיה, גבוהות מאלו של בוגרי מדעי הרוח והחברה.

השכר הממוצע לפי מקצוע

השכר החודשי הממוצע של כלל בוגרי התואר הראשון (כאמור 13,900 שקלים) היה גבוה ב-29% מהשכר החודשי הממוצע במשק לשנה זו (10,800 שקלים). רמות השכר החודשי הממוצע הגבוהות ביותר, החל משנת קבלת התואר הראשון ועד תשע שנים לאחר קבלתו, היו של בוגרי התחומים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (מ-17,000 עד 31,400 שקלים), והנדסה ואדריכלות (מ-13,600 ועד 26,700 שקלים). השכר החודשי הממוצע של אלו שלמדו רפואה התקרב לרמות השכר הגבוהות תשע שנים לאחר קבלת התואר (25,700 שקלים).

רמות השכר החודשי הממוצע הנמוכות ביותר, החל משנת קבלת התואר הראשון ועד תשע שנים לאחר מכן, היו של בוגרי התחומים חינוך והכשרה להוראה; אמנות, אומנויות ואמנות שימושית; שפות ולימודים רגיונליים. בשנת קבלת התואר עמד השכר החודשי הממוצע של בוגרי תחומים אלו על 6,800 -7,300 שקלים, ותשע שנים לאחר קבלת התואר הגיע השכר ל-12,800-11,800 שקלים.

עם העלייה במספר השנים מקבלת התואר הן השכר החודשי הממוצע והן השכר החודשי החציוני של בוגרים היו גבוהים יותר. השכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון תשע שנים לאחר קבלת התואר היה גבוה פי 1.8 מהשכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון בשנת קבלת התואר (17,900 שקלים לעומת 9,600 שקלים, בהתאמה). יחס דומה נצפה בהבדלים בשכר החציוני בשנת קבלת התואר ולאחר תשע שנים (7,200 שקלים לעומת 12,100 שקלים, בהתאמה).

התשואה לוותק בעבודה משתנה בין תחומי לימוד שונים: שיעור השינוי השנתי בשכר הגבוה ביותר, בין השנה התשיעית לקבלת התואר לשנה הראשונה, אפיין את שכרם של בוגרי תחום הרפואה (24.4%), המדעים הביולוגיים והחקלאות וכן את תחומי המדעים הפיזיקליים (10.6% ו-10.2%, בהתאמה). לעומת זאת, שיעורי השינוי השנתי בשכר הנמוכים ביותר היו במקצועות עזר רפואיים (4.2%), מדעי הרוח הכלליים (4.6%) וכן חינוך והכשרה להוראה (4.9%).

פערים אלו היו גבוהים יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים (פי 1.9 ופי 1.7, בהתאמה). כלומר, פערי השכר בין גברים לנשים מתרחבים עם הוותק מפי 1.33 בשנת קבלת התואר ל-1.46 תשע שנים לאחר קבלת התואר.

נשים וגברים

לימודים אקדמיים נמצאו קשורים לשיעורי תעסוקה גבוהים במיוחד בקרב נשים. יחד עם זאת, הן רמות השכר ההתחלתיות והן שיעורי העלייה בשכר של נשים בוגרות תואר ראשון היו נמוכים משמעותית בהשוואה לאלו של גברים.

בקרב בוגרי תואר ראשון, שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בשנת 2019 היה גבוה משיעור הגברים ב-6.4% – 88.6% לעומת 82.2%, בהתאמה. לעומת זאת, בקרב אוכלוסיות שלא רכשו השכלה גבוהה, אחוז הנשים המועסקות היה נמוך משמעותית מזה של גברים, ושיעור ההשתתפות של כלל הנשים בכוח העבודה, נמוך משמעותית מזה של כלל הגברים (59.6% לעומת 67.6% בהתאמה).

אך שיעורי התעסוקה לא מעידים על רמות השכר: בקרב בוגרי כל תחומי הלימוד, ללא יוצא מן הכלל, נצפו פערי שכר בין גברים לנשים, לרעת נשים, כבר מהשנה הראשונה לאחר קבלת התואר, אז נעו פערי השכר בין 18% ל-37%. השכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות תואר ראשון בכלל תחומי הלימוד, תשע שנים לאחר סיום לימודיהן, עמד על 13,700 שקלים, כ-58% מהשכר החודשי הממוצע של גברים - 23,800 שקלים.

פערי השכר בין גברים לנשים נצפו בכל התחומים: בשנה הראשונה לקבלת התואר פערי השכר בין גברים לנשים נעו בין 18% בקרב בוגרי הנדסה ואדריכלות לבין 31%-37% בקרב בוגרי מדעי הרוח הכלליים, עסקים ומדעי הניהול ומדעי החברה.

בקרב בוגרי רוב התחומים, פערי השכר בין גברים לנשים עלו ככל שגדל מספר השנים מקבלת התואר. 9 שנים מקבלת התואר פערי השכר בין נשים לגברים הגיעו ל-47% בקרב בוגרי המשפטים. פערים אלו נעו בין 29% ל-39% בקרב בוגרי שאר התחומים – להוציא שני תחומים: רפואה ומדעי החברה. בקרב בוגרי רפואה הצטמצם מעט פער השכר מ-24% בשנת קבלת התואר ל-15% תשע שנים לאחר מכן, ובקרב בוגרי מדעי החברה – מ-31% ל-27%, בהתאמה.

תשע שנים לאחר קבלת התואר, השכר של בוגרות תואר ראשון היה נמוך מהממוצע (17,700 שקלים) ברוב תחומי הלימוד, פרט למתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב, רפואה, והנדסה ואדריכלות. השכר של גברים היה גבוה מהממוצע, פרט לתחומים: חינוך והכשרה להוראה, שפות ספרויות ולימודים רגיונליים וכן אמנות, אומנויות ואמנות שימושית.

בתחומי הלימוד מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב והנדסה ואדריכלות, שמזוהים עם רמות השכר החודשי הממוצע הגבוהות ביותר, שיעור הנשים עמד על 27%-35%. לעומת זאת, בתחום החינוך וההכשרה להוראה, שמזוהה עם רמות השכר הנמוכות ביותר, ובתחום מקצועות עזר רפואיים, שיעור הנשים היה הגבוה ביותר והגיע ל-82%-87%.