בביטוח הלאומי מתקשים להכיל את הזעם של שחרורו המוקדם של אחד מבני משפחה שהונה את המוסד במיליוני שקלים, בניגוד לדעת הפרקליטות וועדת השחרורים.
במסגרת ההונאה, ארבעה בני משפחה, שזכו לתואר "הראיסים" חברו למנהל חשבונות ויצרו קומבינה להונות את הביטוח הלאומי. הראיסים מכרו למנהל החשבונות מאות שמות ופרטים למנהל החשבונות למנהל חברה גדולה, ואלה הנפיקו עבורם תלושי משכורות פיקטיביים.
כעבור זמן קצר הוגשו מאות בקשות של "העובדים" מטעם החברה ללשכת התעסוקה בנצרת לקבלת דמי אבטלה, כשהחברה מנפקת עבורם מכתבי פיטורים. הראיסים שסייעו להנפיק התלושים הפיקטיביים קיבלו עבור כל תלוש 350 שקל.
במסגרת ההונאה הזו הצליחה הרשת להוציא מביטוח לאומי ומרשויות המס כ-12.5 מיליון שקלים. הראיסים גרפו לכיסם כשני מיליון שקלים ממכירת תלושי השכר.
הקומבינה הזו פעלה במשך שמונה שנים עד שהביטוח הלאומי והמשטרה חשפו אותה והביאו למעצרם של 15 מעורבים בפרשה, בהם הראיסים. הפרקליטות במחוז צפון הגישה נגד הראיסים והמעורבים האחרים כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בנצרת בגין עבירות זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד.
במהלך המשפט הראיסים הגיעו להסדר טיעון עם התביעה ונגזרו עליהם עונשים שנעו בין חצי שנה בעבודות שירות לשלוש שנות מאסר והם שילמו קנס של כ-400 אלף שקל.
א', אחד הראיסים החל לרצות את עונשו, אבל באחרונה הוא הגיש באמצעות עורכות הדין חן מאירי ואלינה כרסנטי בקשה לוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר לקיצור עונשם. זו דחתה על הסף הבקשה.
עורכות הדין מאירי וכרסנטי הגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה שהחלטת וועדת השחרורים הייתה שגויה וכי מדובר באסיר ללא עבירות משמעת בכלא שהשתתף בסדנאות טיפול והוכנה עבורו תכנית שיקום.
הפרקליטות התנגדה בתוקף ודרשה שלא להתערב בהחלטת ועדת השחרורים. שופטי בית המשפט המחוזי חשבו אחרת והחליטו לשחרר את א' שישה חודשים לפני הזמן בנימוק שלא נשקפת ממנו סכנה מיוחדת.
גם ד', אחד המעורבים בפרשה וקשור לראיסים שוחרר לאחר שעונשו קוצר בשמונה חודשים.
גורם בביטוח הלאומי זעם על ההחלטה לקצר בעונשם של המעורבים בעוקץ: "זו סטירת לחי לפנים של רשויות המדינה ומעודד אנשים לעקוץ את קופת המדינה".