הבלשים יצאו אל הבניין, מצוידים בצו משופט. אלא שבמקום לדפוק על דלת דירה מספר שתיים, שבה התגוררה החשודה, הם דפקו על דלת דירה מספרת אחת, שבה מתגוררים בני הזוג שריקי וארבעת ילדיהם.
אחד הבלשים דפק על הדלת, אך זו לא נפתחה, אף שנשמעו קולות מתוך הדירה. בסופו של דבר החליט הבלש לפרוץ פנימה, וגרם נזק לדלת ולמשקוף. רק שיחה עם אחד מבני המשפחה, ילד בן 10 שהיה לבדו בבית, הבהירה לבלשים שטעו בכתובת. אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
"הבן שלי היה לבד בבית", מסבירה זהבית שריקי, "הוא היה במקלחת ולא שמע אותם. השוטרים העיפו את הדלת וקפצו עליו. עד היום הוא בחרדות מזה. איך יחידת עילית טועה בכתובת? בושה איך שהם התנהגו. אחרי כל הנזק רצו לפצות אותי רק ב-600 שקל".
בני הזוג שריקי תבעו את המשטרה בבית המשפט לתביעות קטנות באילת, ודרשו ממנה פיצוי של 29 אלף שקל על הנזק שנגרם לדירה. המשטרה הגישה כתב הגנה בו הודתה בפריצה לדירה ובנזק שנגרם אך לטענתה ניתן לתקן את המשקוף בהדבקה בעלות של 600 שקל לכל היותר.
שמאי מטעם בית המשפט קבע שעלות התיקון נעה בין 16 ל-18 אלף שקל. השופט תומר אורינוב דחה את טענות בלש המשטרה שלא היה שימוש במכשיר חד בעת פריצת הדלת. הוא הביע תמיהה כיצד הנגר שהיה אמור לתקף את המשקוף של הדירה בעלות של 600 שקל לא הוזמן להעיד בבית המשפט מטעם המשטרה ולהסביר גם את טיב היחסים שלו איתה.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
השופט קיבל את חוות דעת השמאי וקבע כי המשטרה תפצה את בעלי הדירה בסכום של 15,540 ועוד 2,500 שקל בגין עוגמת נפש.
"עד היום השוטרים לא טרחו להתנצל בפניי ובפני הבן שלי על מה שקרה", מסכמת שריקי, "אני שמחה שהשופט קיבל את העדות שלי במלואה. הוא הבין שהשוטרים שיקרו לגבי הנזק שגרמו לי. זה ילמד לקח אתה שוטרים לפני שהם פורצים לבית של אזרח שיבדקו טוב שזה האדם שהם מחפשים".