ד"ר יובל שחר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל הוא ראש התוכנית ללימודים כלליים ובין תחומיים באוניברסיטת תל אביב
שנת הלימודים האקדמית תשס"ט נפתחת בשעה טובה ושברירית.
שברירית, מפני שטרם הוכרע המאבק על דמותה ועל עצם מהותה הציבורית; שברירית, מפני שרבים עדיין הקולות, שאינם מבחינים בין ייצור נקניק לבין יצירה של ידע, בין סחר חליפין לבין חילופי רעיונות. אלה מבקשים להפקיד את היצירה האקדמית בידי אנשי הכלכלה וחכמי האוצר, שיכלכלו בנוסחאותיהם את התועלת הכלכלית של חיתית עתיקה, רישומיו של ליאונרדו דה-וינצ'י, הסיפור המקראי והדרש התלמודי, כללו של דבר את תרומתה של הרוח לתרבות האנושית.
שברירית, מפני שהדיו של המפץ הכלכלי-גלובאלי עדיין לא חילחלו אל אלה שלא ראו את האדם עד כה והם ממשיכים להתעלם ממנו גם כעת. ה"אדם" עבורם הוא משאב, יצרן או צרכן, שניתן לכמת ולשלב בסטטיסטיקה הנכונה שאפשר 'לעבוד איתה'; אבל האדם מבחינתם כבר מזמן לא במרכז, אינו תכלית בפני עצמה, נקודת מוצא ויעד כאחד. האדם הוא משבצת ריקה שאפשר למלא בהתאם לצו השעה.
מדעי הרוח, או כהגדרתם הקולעת יותר בלעז הומניטיס (עולמו של האדם), עוסקים באדם, בבניית כלים ובהקניית כלים להבנתו של אותו יצור האחראי לכל שדות הפעילות האנושית. זהו תפקידם המהותי במרקם האקדמי העדין שמחייב שילוב של מדעים מדויקים, מדעי הטבע ומדעי החיים, מדעי החברה, משפטים, מדעי הרוח ואומנויות.
דמותה של האוניברסיטה הציבורית, לרבות הקצאת המשאבים לאגפיה השונים, צריכה להיקבע על-ידי אנשי אקדמיה ואישי ציבור מתחום הרוח והחברה. ראוי שהדבר ייעשה על יסוד אמות מידה מוצקות, בשקיפות ותוך שמירה קפדנית על ניהול יעיל ותקין. לאנשי המינהל והכספים תפקיד חשוב ביישום של המרכיב האחרון, קרי ניהול יעיל ותקין, לא פחות אך גם לא יותר.
החזר חלקי של כספים
ההישג הגדול של השנה החולפת הוא בליכוד השורות המהותי והארגוני בין כל המרכיבים האנושיים של האוניברסיטאות בארץ: סטודנטים, סגל זוטר, סגל בכיר, ולבסוף גם הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). כל זאת בגיבוי שרת החינוך וועדת החינוך של הכנסת.
החלטת ראש הממשלה על החזר חלקי מאד של הכספים, שנגזלו מן האוניברסיטאות בשנים האחרונות, הינה פועל יוצא ישיר של הלכידות הזאת. גם התדהמה שאחזה במשרד האוצר הינה פועל יוצא של אותה לכידות. אנשי האוצר התרגלו למציאות בה כל אחד מן הגורמים האקדמיים נושך את זה שתחתיו, נובח לצדדיו ונוהם כלפי הרוכב מעליו.
סימנים רעים לאוצר ומעודדים מאד למערכת האקדמית, לחברה ולתרבות הישראלית נתגלו ונתגברו במהלך שביתת הסגל הבכיר, שזכה לתמיכת הסטודנטים והסגל הזוטר.
ברית זו עמדה במבחן התמיכה רבת המשמעות של הסגל הבכיר והסטודנטים בשינוי ההכרחי והדרמאטי בתנאי ההעסקה של המורים מן החוץ. הסכם זה, המבטל את מעמד עובדי הקבלן האקדמיים ומעניק להם מעמד ראוי של 'עמיתי הוראה', עקרונותיו הוסכמו במאי והוא נחתם בראשי תיבות בספטמבר. למרות זאת הוא טרם נחתם סופית.
למסמס, לדחות ולתחמן
זהו המבחן הנוכחי של הסולידריות האנושית האקדמית המבורכת שהושגה השנה: תמיכה במאבקו של הסגל הזוטר, ואם תידרש, נקיטת צעדים משולבים ומתואמים של כל המערכת, לשם חתימה ויישום לאלתר של הסכם עמיתי ההוראה.
גם בשל עמדותיו המקובעות, ועוד יותר מכך בשל עלבונו, יבקש האוצר למסמס, לדחות, לתחמן ובעיקר לפרום את הסולידריות שהושגה באקדמיה. זו עת להידוקה, לא לפרימתה!
ומהו המבחן הבא של האקדמיה, זו הרואה את האדם ופועלת לעילוי רוחו ומיצוי יכולותיו?
הרחבת הסולידריות ופרישתה הלאה על המכללות, שכן הללו מושתתות, כמעט לחלוטין, על עובדי הקבלן האקדמי הקרויים עובדים מן החוץ.
תהא שנת תשס"ט שנת היערכות להחלת עקרונות ההסכם של עמיתי ההוראה אף על המכללות. אם כך יהיה, תפתח שנת תש"ע בשעה טובה ומוצלחת, ותהא צופה סופסוף אל פני עתיד ראוי יותר.
