בעוד אנחנו נאנקים תחת גל ההתייקרויות במשק, ועוד לא ברור מאין תביא המדינה את הכסף שדורשים המורים, נהגי האוטובוסים ואחרים, מתברר שהבחירות הקרובות (בחירות מספר 5 בתוך 3 שנים) יעלו לנו כ-3.8 מיליארדי שקלים.
בהתאחדות התעשיינים בדקו וגילו שעלות יום הבחירות למשק בגלל יום השבתון הנהוג בבחירות לכנסת, תסתכם בכ-2.8 מיליארד שקלים, מתוכם -1.9 מיליארד שקלים לעסקים הפרטיים ו-0.9 מיליארד שקלים למגזר הציבורי. הערכה זו מבוססת על נתוני עלות שכר לשכירים ישראלים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי.
על פי חוק, כל העובדים השכירים זכאים ביום הבחירות לכנסת ליום חופש בתשלום מלא, ושכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. במילים אחרות, העלות תהיה גבוהה יותר, כי ההערכה האלו לא מביאה בחשבון את תוספת העלות עבור עובדים הבוחרים לעבוד ביום השבתון. חשוב לציין כי האומדן מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשקפים את נתוני השכר החודשי הממוצע ומספר השכירים המועסקים במשק הישראלי.
תקציב הבחירות ומימון המפלגות – עוד כמיליארד שקלים
בנוסף, לעלות יום השבתון יש את תקציב הבחירות; ב-2021 עמד תקציב הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית על כ-695 מיליון שקלים, וההערכה היא שתקציב הבחירות יעלה לכ-800 מיליון שקלים בבחירות הקרובות.
וכמובן יש את מימון המפלגות, שהמדינה מעבירה לכל מפלגה לטובת קמפיין הבחירות שלה, שיעמוד כנראה על כ-200 מיליון שקל. בבחירות האחרונות עמד מימון המפלגות על תקציב דומה. המימון לכל מפלגה בבחירות תלוי במספר חברי הכנסת בכנסת היוצאת ובכנסת החדשה. כספי המימון משולמים מאוצר המדינה באמצעות יושב ראש הכנסת, לחשבון בנקאי של כל סיעה. הבסיס לחישוב סכום המימון נקבע בעיקרו לפי יחידת מימון, אחת לכל חבר כנסת. ב-2021 קיבלה מפלגה קיבלה מהמדינה של 1.388 מיליון שקל עבור כל חבר כנסת שנבחר.
ואם נכניס לחישוב עוד כמה עשרות מיליוני שקלים של תרומות ישירות וכמה עשרות מיליוני שקלים של ערבויות שנותנים אנשי עסקים אמידים למפלגות שהם רוצים ביקרן, נגיע לעוד כ-100 מיליון שקלים.
בנוסף, יום הבחירות עצמו נחשב ליום הפסד למשק. בחברת Coface BDI העריכו שמדובר יהיה על כ- 6.5 מיליארד שקל הפסדי תוצר גולמי כתוצאה מיום שבתון.