על המסכים רצות תמונות: ברנרד מיידוף בכובע הבייסבול שלו, השלט הגדול בחזית של פרדי מאק, הלוגו של בר סטרנס, כותרות על מצבה העגום של גאזפרום הרוסית, ועל איסלנד שגם כלכלתה קפאה, בן ברננקי בהבעה חמורה, פניהם המודאגות של אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי, תור ארוך ללשכת אבטלה. ב"שאטל" - הסעות חינם לבאי הכנס ממלון למלון בעיירת הסקי המושלגת - מסכם באוזנינו משתתף ותיק, בנקאי סקנדינבי, את אחד ההבדלים לעומת השנים הקודמות: "בשנה שעברה זה עוד היה כאן כבוד להיות בנקאי. השנה שומעים בנקאי - ומסתכלים עליך כעל פושט רגל".
ואכן, בכירי מגזר הבנקאות, שהיו כוכבי הוועידה בשנות הגאות, מעדיפים ברוב המקרים להימנע מראיונות, ומשאירים את הבמה בעיקר לכלכלנים הפסימיים. כאשר אנחנו שואלים את סטפן רוש, יו"ר מורגן סטנלי באסיה, איך הבנק יעבור את המשבר, הוא עונה בקצרה: "אנחנו שורדים", וממהר לקטוע את השיחה ולעזוב את המקום.
זהו הרקע למפגש ה-39 של הפורום העולמי בדאבוס, שעומד השנה ברקע המשבר החריף ביותר שידע העולם זה 70 שנה. דווקא השנה הגיעו לכנס יותר אנשים מאי-פעם בשנות קיומו, כ-2,600 איש, שרבים מהם שילמו עשרות אלפי דולרים על הזכות להשתתף בו. יש אפילו מי שקובל באוזנינו ש"הכנס הפך המוני מדי ונפגעה האינטימיות של האליטות".
ראשי תאגידים שהפסידו מיליארדים מסתופפים בין ראשי מדינות שכלכלתן בסכנה, ויחד, אולי בסימן צרת רבים חצי נחמה, הם מטביעים את יגונם בשרימפס ובשמפניה, ומקפידים לכנות את המסיבות הליליות שהם עורכים בשמות אחרים, שלא ייראו חסרי רגישות. "אף אחד כאן לא מעז השנה לעשות מסיבות מלבדי", צוחק יוסי ורדי, שערך כדרכו "מסיבת לילה דיגיטלית" כבר בערב הפתיחה.
"אני אומר דבר מרחיק לכת", אומר דני גילרמן, בעבר שגרירנו באו"ם והיום איש עסקים המנהל קרן השקעות בשיתוף עם מתיו ברונפמן, "בחמשת הימים הקרובים ייקבע, במידה רבה, גורלו הכלכלי של העולם. ראשי חברות שואלים את עצמם מה לעזאזל השתבש פה, ומצד שני, איך יוצאים מזה. אם בתום הכנס ייצא מכאן איזה מסר ברור של כיוון, איך יוצאים מזה, וחשוב לפחות באותה מידה - איך מחזירים את האמון, זה ייתן איזו תקווה. אבל אם ביום ראשון יתפזרו מפה אחרי שהחליפו דברים ושתו טוב ואכלו טוב ואולי אפילו גלשו, אבל בלי מסר - הדבר עלול לדעתי להחמיר את חוסר הוודאות".
עידן עופר מתבדח
אנשי הממשל האמריקני החדש, שבדרך-כלל נציגותם כאן צנועה מאוד, השנה כמעט ואינם נראים, למעט ואלרי ג'ארט, יועצת בכירה של אובמה ליחסים בינלאומיים. שר האוצר החדש טים גייתנר עסוק, היועץ הכלכלי הבכיר לאובמה, לארי סאמרס, חשב לבוא, אבל בדיוק עכשיו ימי ההצבעה בקונגרס על תוכנית הסיוע. שריף אל-דיוואני, מנהל הדסק הכלכלי של המזרח התיכון והעולם הערבי, מספר לנו כי השנה, בניגוד לשנים קודמות, כמעט שאין גם משתתפים פלסטינים, בעקבות המצב בעזה.
על אף הנסיבות העגומות, דאבוס היא עדיין המקום הנכון להיות בו עבור מנהיגים עסקיים וכלכליים. במסדרונות, בבתי הקפה, במפגשים אישיים, אפילו בשאטלים, נכרתות בריתות, מוחלפים כרטיסי ביקור, נרקמות עסקות עתידיות. "יש דברים שלא השתנו", צוחק גילרמן, "וגם השנה רשימת הנעלבים - שלא הוזמנו או שנדחו - גדולה".
זהו המקום למגעים לא רשמיים, דיסקרטיים. כאן פגש לראשונה פרס את ערפאת, וגם השנה מנוצל הכנס לפתרון משבר דיפלומטי בזעיר אנפין, בין שוויץ ובת בריתה משכבר הימים, לוב. המשבר התחולל לפני חודשים אחדים, כאשר חניבעל קדאפי, אחד מבניו של המנהיג הלובי, הגיע לכאן עם אשתו ההרה כדי ללדת באחת המרפאות היוקרתיות במקום. אלא שבמהלך ביקורם, התלוננו שניים מאנשי צוות העובדים שלהם על כך שמעבידיהם הכו אותם. מר ומרת חניבעל קדאפי נעצרו. הלובים רתחו. שני אזרחים שוויצרים ששהו בלוב הושמו במעצר, ואחת מאחיותיו של חניבעל ציטטה מהמקורות: "עין תחת עין, שן תחת שן". בעוד הזוג קדאפי שב מזמן למולדת עם התינוק, שני השוויצרים עדיין לא יכולים לעזוב את לוב. עכשיו, בחסות הוועידה, נפגש בן אחר של קדאפי, סייף אל-אסלאם, עם שר החוץ השוויצרי במטרה לשים קץ לבעיה.
זאת אולי אנקדוטה, אבל היא מעידה על העיקר. במסדרונות כאן אפשר לראות במהלך דקות ספורות את מייקל דל, הסופר פאולו קואלו, שי אגסי ובנקאים בכירים מקרדיט סוויס - "השמרנות שלנו הוכיחה את עצמה", מציין אחד מהם באוזנינו, "מובן שנפגענו אבל הרבה פחות מאחרים". עידן עופר מחליף בדיחות עם בנקאי אוסטרלי מג'י פי מורגן, ועפרה שטראוס מספרת לנו כי פגשה כאן את רוב ראשי תעשיית המזון העולמית.
פוטין מלגלג ומתלונן
זהו עדיין הפורום הכלכלי המוביל בעולם, ועל אף הניסיונות לחקות אותו, שום פורום כלכלי לא זכה להצלחה דומה. השנה הוא עוד זוכה לתשומת לב כפולה, בשל המשבר, ועל-פי הערכות יש לא פחות מ-500 עיתונאים במקום, הצמאים לכל משפט של בכירי המגזר העסקי והממשל לגבי הצפוי בכלכלה העולמית, ועטים על כל דמות מוכרת.
ואלה, אכן מספקים כותרות למכביר. אורח מופע הפתיחה החגיגי ביום הראשון של הוועידה היה ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, שנתן מופע כוחני עם ניחוח של הסתגרות רוסית מחודשת. הוא פותח בלגלוג מושחז על האמריקנים שהמשבר "הפתיע אותם. כמו שהחורף מגיע כל שנה בהפתעה לרוסיה". רק לפני שנה, אמר, "שמענו כאן מבכירי המוסדות הפיננסיים האמריקניים על חוזקה ויציבותה של הכלכלה האמריקנית".
פוטין תלה את המשבר בחלוקה הלא שוויונית של העושר והצמיחה בעולם, במינוף ובבועות. "זה לא היה שגשוג שהרוויחו אותו ביושר, אלא שגשוג בהלוואה, ומבנה כזה סופו לקרוס". בהמשך הזהיר מפני מעורבות חזקה מדי של המדינות בכלכלה, בניסיון להיחלץ מהמשבר. "אף אחד לא רוצה לחזור על שגיאות העבר שלנו", הצהיר אמונים לקפיטליזם. אחר-כך ציין מי שארצו ספגה מכה ניצחת מהירידה התלולה במחירי הנפט, כמה גרועה התנודתיות החזקה במחירי האנרגיה ליציבות הכלכלה העולמית, וקרא להגיע להסכמים שייצבו אותם. לאחר מכן הודיע כי רוסיה תעמוד מאחורי חברות האנרגיה המדממות שלה, במחזור הלוואות, בהורדת מסים לסקטור ו"בכל דרך אחרת". לבסוף התלונן על כך שהקהילה הבינלאומית לא יודעת לטפל במקרים של תוקפנות על רקע לאומי, כמו זה של הגיאורגים. יושבי השורות המרוחקות הבליעו חיוך נדהם.
מייקל דל פנה אל פוטין בידידותיות, שיבח אותו על מהפכת המחשוב שהכניס ושאל "כיצד נוכל לעזור לכם בתחום ה-IT?" פוטין נעץ בו מבט חתום, ואמר: "הנקודה היא, שאנחנו לא צריכים עזרה. נכים צריכים עזרה, מסכנים צריכים עזרה". או, במילים אחרות, תפסיקו להתנשא עלינו, אתם האמריקנים.
בפאנלים האחרים, נדמה כי המשתתפים מתחרים זה בזה במידת הפסימיות ובמטאפורות יצירתיות לתיאור המצב. "תרבות העולם הפיננסי תגמלה לקיחת סיכון ועודדה אותו. התהליך מזכיר התמכרות לסמים, וצריך לעבור עכשיו גמילה קשה", אמרה פרופסור לורה טייסון מאוניברסיטת קליפורניה, בפאנל שהתנהל בצורת עימות בשם "אין דרך חזרה", שארגנה רשת הטלוויזיה CNBC. לאחר מכן עברו שם לדיון סוער על רגולציה, סיכונים ומסקנות.
"לא צריך עוד רגולציה. מספיק שחלק גדול מהמערכת הכלכלית נמצא היום בידי הממשל", אמר מרטין סורל מנכ"ל חברת התקשורת WPP. "צריך לחזור אחורה, לתקופה שבה לא היה מרכיב סיכון גבוה כל-כך בפעילות הבנקים. הם צריכים להתמקד בפעילות המסורתית", אמר אחד המשתתפים בקהל.
"מה אתה רוצה? שהבנקים יהיו משעמים ומיושנים?" ענה לו בבוז סטפן שוורצמן, יו"ר ומנכ"ל קרן ההשקעות בלקסטון, הנחשבת לאחת הקרנות הגדולות בעולם.
