לפני מספר ימים פורסם לראשונה השאלון החדש של מחלקת המדינה האמריקאית אשר דורש ממבקשי אשרות לארצות הברית למלא עשרות נתונים ופרטים אישיים מ- 15 השנים האחרונות.
השאלון חל רק על חלק מן המבקשים. מדובר באותם מבקשים אשר השרות הקונסולרי יחליט כי הם מחייבים בדיקה נוספת. כך למשל אותם אלפי ישראלים אשר עוסקים בתחום הסייבר או שלמדו מקצועות "מסוכנים" כגון כימיה או מתמטיקה יישומית, עלולים להידרש להשיב על השאלון החודרני.
ההחלטה האם לחייב את המבקש למלא את השאלון המפורט הכולל עשרות פרטים אישיים תלויה בהערכה של הקונסוליה ביחס למידת הסיכון הפוטנציאלי בתחום הטרור או הבטחון הלאומי של מבקש הוויזה.
הממשל אישר להציג את השאלות החדשות לתקופת ניסיון של חצי שנה. מועמד שלא ישיב עליהן לא ידחה באופן אוטומטי אך צפוי לגלות כי הליך בקשת האשרה שלו מתנהל באיטיות, ולהיות חשוף לסיכון גדול יותר של קבלת תשובה שלילית לבקשת האשרה.
לדברי עו"ד צבי קן תור, יו"ר ועדת הויזות בלשכת המסחר ישראל ארה"ב ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו: "כמובן שכל ישראלי שעובד כיום או הועסק בעבר בתעשייה הבטחונית עשוי להיתפס על ידי הממשל האמריקאי כגורם מסוכן, אולם על הכוונת של הממשל בארה"ב עלולים להיות גם ישראלים שלמדו ברמה אקדמאית מקצועות אשר נחשבים כבעייתיים, כלומר מקצועות אשר יוצרים ידע שניתן ליישום תוך שהוא מהווה סיכון בטחוני, כגון מתמטיקה, התמחות בהצפנה, כימיה או פיזיקה יישומית. נוסף לכך הרי שתחת מטריית הטעונים בדיקה, עשוים בהחלט להיכלל גם ישראלים שרכשו ידע במהלך שירות צבאי באחת מיחידות המודיעין".
לדברי קן תור, אמנם ישראל מוגדרת כחברה קרובה של ארה"ב, אולם הקריטריון על פיו יוחלט האם לדרוש מענה על השאלון הוא קשיח ומבחינת הרשויות אין קשר למוצא של מבקש הוויזה. בתוך קבוצות הסיכון נמצאים ערבים אזרחי ישראל, כמו גם יהודים וכל לאום או מוצא אחר.
מדובר על תנאי אשר עלול ליצור בעיה לא קטנה עבור חלקים משמעותיים של חברות ההייטק הישראליות, למשל אלה אשר עוסקות בתחום אבטחת המידע, או בתחום הסייבר או בתחומי מיחשוב רכב, או בהצפנה. זאת מכיוון כי מעבר להארכת משך הזמן שכרוכה במענה על השאלון, בשל מורכבותו, דורש השאלון מן העובד לשחזר באופן מלא ומדויק נתונים מ 15 השנים שחלפו. סביר להניח כי חלק מן המבקשים יתקשו לעשות זאת. פקידי מחלקת ההגירה האמריקאים מגלים אפס סבלנות כלפי טעויות ברישום ומבחינתם כל טעות קטנה מכשילה את ההליך.
כך למשל יתבקש מבקש הויזה לספק פרטים אלה:
1. כל מספרי הדרכונים הקודמים
2. היסטורית נסיעות ב- 15 השנים האחרונות - לספק פרטים עבור כל נסיעה, כולל מקור המימון לנסיעה ומשך השהייה.
3. שמות כל האחים.
4. שמות כל הילדים.
5. שמות כל בני הזוג / שותפים לחיים בעבר ובהווה.
6. כתובות המגורים ב- 15 השנים האחרונות.
7. כל מספרי הטלפון ב- 5 השנים האחרונות.
8. כל כתובות הדוא"ל (עסקים, פרטיים, אקדמיים) ב-5 השנים האחרונות.
9. שם משתמש עבור כל האתרים או היישומים שבהם השתמשת כדי ליצור או לשתף תוכן (תמונות, סרטונים, עדכוני סטטוס וכו') בחמש השנים האחרונות.
10. כל המעסיקים - 15 השנים האחרונות.
השאלון חל רק על חלק מן המבקשים, אולם רשויות ההגירה בארה"ב לא פרטו באופן קונקרטי מהם הקריטריונים על פיהם יוחלט מי יתבקש למלא את השאלון. לפיכך, לפני מספר ימים הוציאהFragomen - חברת עורכי הדין הגדולה והנחשבת בעולם בתחום דיני ניוד המומחים וההגירה, הבהרה כי הגורמים שישפיעו על ההחלטה האם "לסמן" את מבקש הויזה הם ארץ המוצא, האזרחות והתשובות הנוכחית, היסטוריית נסיעות ושירות צבאי. כמו כן נכתב כי "מעורבות בתחומי ההייטק" ושיוך לארגונים וקבוצות ישפיעו גם הם.