"הנשיא אובמה העלה את זריעת הפחד למדרגה של אמנות. הוא כל הזמן מזכיר את המשבר הכלכלי הגדול בתחילת שנות ה-30. תחילה, הוא עשה זאת כדי לזכות בבחירות לנשיאות והוא ממשיך לעשות זאת בדיונים בקונגרס לאישור חבילות הסיוע לכלכלה האמריקנית".
כך טוען ברדלי שילר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת נבאדה, במאמר המתפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל". המאמר מתפרסם תחת הכותרת: "הקטסטרופה האמיתית היא הרטוריקה של אובמה".
לפי שילר, "בדברי אובמה, כל נתון כלכלי סטטיסטי עגום הופך למכשול מהגיהנום וללא תוכניות ההצלה שלו הכלכלה תיפול לתהום ועלולה לא להשתקם לעולם. ההפחדה אולי טובה ככלי פוליטי, אך היא גרועה מבחינה היסטורית ומבחינה כלכלית".
שילר מסביר בהמשך כי המשבר הנוכחי אפילו לא מתקרב בממדיו למשבר הגדול של תחילת שנות השלושים בארה"ב, ומסביר שאם כבר - המשבר הנוכחי דומה למשבר של 1982; בשניהם איבדה הכלכלה האמריקנית 2.2% משיעור המועסקים. זאת לעומת 4.8% ב-1930, 6.5% ב-1931 ו-7.1% ב-1932.
שילר מסכם: "לא זאת בלבד שההשוואות של אובמה בין המשבר הנוכחי למשבר הגדול אינן נכונות היסטורית, הן גם מסוכנות לכלכלה. אזהרות חוזרות ונשנות מהבית הלבן לא יתרמו לציפיות המשקיעים וכבר תרמו לירידת אמון הצרכנים. הן גם עלולות ליצור מהומה פוליטית שתוביל לאישור מהיר של 'חבילות חילוץ והתאוששות' שיבטיחו הרבה יותר מאשר יקיימו. הערכה מיושבת יותר של מצב הכלכלה האמריקנית תייצר עבורנו מדיניות כלכלית נכונה יותר".
