יכול להיות שמדובר בתקדים היסטורי: פקיד עירייה הורשע בבית משפט בכך ש"עשה את עצמו עובד", ולמרות שלמעשה לא עשה כלום (כיצד הצליח? בהמשך), המשיך לקבל את משכורתו החודשית משך 14 שנים תמימות.

הסיפור הזה עשה סיבוב גדול בעיתונות הספרדית – והתגובות השונות הראו כי גם בני חצי האי האיברי נדהמו מהיכולת הזאת לעשות סייסטה משך כל שעות היום, כל השבוע, כל השנה, 14 שנים, להוציא אולי חגים וימי חופש רשמיים.

המעשה המופלא הזה התחולל בעיר הדרומית קדיס, אחת מערי אנדלוסיה, הנחשבת להתיישבות העירונית העתיקה ביותר במערב אירופה מאז הגיעו לשם הפיניקים כ-1200 שנה לפני הספירה. כאשר סיפורנו מתחיל, השנה היא 1990, וחואקין גרסייה, מהנדס במקצועו, נפלט מן הסקטור הפרטי והצליח למצוא לעצמו משרה כעובד עיריית קדיס, בתור הממונה הטכני על נושאי איכות סביבה. באותם ימים, גיסו התמודד על תפקיד ראש העיר מטעם המפלגה הסוציאליסטית, וסביר יהיה להניח שהדבר לא עמד בדרכו אל התפקיד.

בשנת 1996, התחולל מהפך בעירייה, ובחייו של המהנדס חואקין. השלטון החדש החליט לשלוח אותו למכון המים של העירייה, על מנת להיות המפקח על ענייני איכות הסביבה סביב מכון טיהור מי שפכים אשר הקמתו עמדה בפתח. האיש קיבל משרד התיישב בו, הזמן עבר, מים לא זרמו במכון הטיהור, כיוון שהקמתו התעכבה ולבסוף לא יצאה אל הפועל. ואילו חואקין? דמותו הלכה והתעמעמה עם השנים, עד שנשכח כליל.

עובדים קשה
עובדים קשה | צילום: Shutterstock

משב רוח לא צפוי הסיר מעליו את האבק בשנת 2010. וכך סיפר לפני כמה ימים לעיתון "אל מונדו", מי שהיה ראש העיר קדיס בין 1995 לבין 2015, חורחה בלאס פרננדס, היום סנטור מטעם מפלגת הימין "פרטידו פופולאר": יום אחד נזכרתי באיש ושאלתי את עצמי מה קורה איתו (כאמור 14 שנה אחרי...), האם הוא עובד עדיין במכון המים, האם פרש לפנסיה, האם הוא בכלל בחיים? הרמתי טלפון למכון המים, שאלתי, והשיבו לי כי אין להם מושג, כי לפי מה שהם חושבים הוא חזר בכלל לפני שנים רבות לעבוד בעירייה... לבקשתי, מנהל המכון ערך בדיקה, ולא נמצאו עדים שהבחינו בו במקום לפחות מאז שנת 2004. לעומת זאת, מחלקת החשבונות המציאה הוכחות ברורות לכך שכל השנים האלה הוא המשיך לקבל את משכורתו בסך כ-3000 אירו בחודש (כ-13 אלף שקלים).

בעקבות הבדיקה שערך ראש העיר בלאס פרננדס, אותר המהנדס חואקין, הוצא לגמלאות (ממה בדיוק?) ונפתחו נגדו הליכים משפטיים בגין "התחזות למישהו שעובד". המשפט נמשך שנים, נשמעו עדויות שונות, נשמעה גם גרסתו של הנאשם לפיה: התברר כי המכון לטיהור מי שופכין לא פועל ולכן אין לי מה לעשות, ואת זה בדיוק עשיתי.

מקורביו העידו כי במשך רוב הזמן הזה, כשמונה מתוך 14 שנותיו בתפקיד הנ"ל, הוא הקפיד להגיע בכל יום למשרדו, ורק בסביבות שנת 2004 הפסיק. על השאלה מה הוא עשה שם במשרד משך כל שעות היום – לא כולל הפסקת צהריים – התקבלה תשובה מפתיעה באיכותה. חואקין הוא מעריץ גדול של הפילוסוף ברוך שפינוזה, יליד הקהילה היהודית הספרדית של אמסטרדם, והוא העביר חלק ניכר מהזמן תוך עיון בכתביו. עם השנים, כך העידו, הוא הפך למומחה גדול של שפינוזה.

לא ברור אם בית המשפט המנהלתי מספר 1 של מחוז קדיס התחשב בעובדה זאת בפסיקתו – אך התוצאה הסופית הייתה רחמנית משהו: קנס של 27 אלף אירו, פחות משכר שנה אחת מתוך 14 שנות הבטלה של המהנדס חואקין.