תוך כדי הדיונים על הקמת הממשלה החדשה, נוצרה תופעה מדאיגה. מאבק פוליטי מתחולל על תיק האוצר. רשימת מועמדים נאבקת על תיקי הפנים, החוץ, החינוך, בטחון הפנים, התקשורת והמשפטים. אף אחד, אף מועמד או מעומדת, גם לא החברתיים שבהם, אינם נלחמים על תיק הרווחה. אף מפלגה אינה תובעת בקול או מציבה תנאי לכניסה לממשלה: משרד הרווחה והביטחון החברתי.

משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא מהמשרדים החשובים והאסטרטגיים ביותר במדינת ישראל. מדובר במשרד המטפל ישירות בלמעלה ממיליון אזרחים, שהם כ-12.2% מאוכלוסיית ישראל. משרד מרכזי בתרומתו לחוסן החברתי. משרד שתורם תרומה ישירה להגדלת התוצר, להרחבת מעגל התעסוקה. משרד שעם תוכנית מדויקת וביצוע נכון של מהלכים חברתיים יכול לתרום לקיצוץ ההסתמכות על קצבאות וסיוע של הביטוח הלאומי.

העדר העניין הציבורי והפוליטי במשרד חברתי ומרכזי כזה, במיוחד בימים אלו, מדיר שינה מעיני, איך ייתכן שאף אחד לא רוצה את התיק החיוני כל כך לעתידה, חוסנה, ובטחונה החברתי של מדינת ישראל?

הסיבה המרכזית לקיומה של המדינה  - של כל מדינה – היא רצונם של בני אדם להתאגד יחד ולחיות בביטחון וברווחה. במדינת ישראל חיים כיום אזרחים ותיקים, בעלי מוגבלויות, נשים נפגעות אלימות, בני ובנות נוער בסיכון כולם נמנים על האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר של החברה הישראלית. זקנים, עניים ונוער בסיכון לא יכולים להיות בני ערובה של משחק פוליטי ציני של כח ומשחקי תפקידים. חייב להיות ברור לכולנו, איננו יכולים להזניח אותם, להתעלם מהם, או להתכחש לקיומם. במקרה הזה אנחנו זה הם, והם זה אנחנו במלוא מובן המילה.

בשנתיים האחרונות קרן מנומדין, שהקמתי ב- 2019, יזמה תוכנית לרפורמה כוללנית במערכת שירותי הרווחה בישראל. בכירי חוקרי הרווחה בישראל, בהובלתם של פרופ׳ ג׳וני גל ושביט מדהל, חברו יחד כדי להציב תוכנית מקיפה למשרד לרווחה והביטחון החברתי. בפעם הראשונה, לאחר שנים רבות, הצבנו מפת דרכים לאומית לרווחה ובטחון חברתי. לא הסתפקנו בכיבוי שריפות, ובתיקון טלאי על טלאי, העזנו לפרוץ דרך, לחשוב קדימה, להציע למדיניות הרווחה הישראלית מתווה פעולה. הרפורמה המוצעת, שעלותה 7 מיליארד שקלים מדי שנה על פני עשור, מעגנת את הזכות לרווחה בתקציבים ובכלי עבודה ומבקשת להביא את ישראל לרמת ההוצאה הלאומית לרווחה המקובלת במדינת הרווחה בעולם המפותח.

לאור ניסיוננו הרפורמה, אני רוצה לקרוא לשר הרווחה החדש להעמיד על סדר היום שלו חמשה אתגרים מיידים ומשמעותיים:

  1. בראש ובראשונה יישום חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות.
  2. שנית, חקיקת חוק שירותי הרווחה - חוק שיחליף את החוק וסעד הישן - ויקבע את הזכות לרווחה לכל אזרח.
  3. על השר החדש לטפל במנגנון ההתאמה ( (matching  של המשרד שמשאיר את הרשויות החלשות מאחור ולמעשה מעמיק את הפערים במקום לצמצם אותם;
  4. על השר שימונה להסדיר את תהליך המכרזים והפיקוח של המשרד על שירותים המסופקים על ידי גורמים חיצוניים;
  5. ולסיום על השר החדש להבטיח את מעמדם של העובדים הסוציאליים במערך הרווחה, אנשי השטח, הנושאים על כתפיהם את עול העשייה וסובלים מאי ביטחון פיזי, תקיפות ומעשי אלימות, חוסר בטחון כלכלי ושכר נמוך מאד, והעדר מסלולי הדרכה וקידום.

כך למשל, מדינת ישראל כיום איננה מתמודדת בצורה המיטבית עם אתגר העוני, יש לנו רשת בטחון של  הבטחת הכנסה אך רשת הבטחון הזו מצומצמת מידי ולא מספקת רמת חיים סבירה. רק באמצעות הרחבה ניכרת של משאבים ואימוץ רעיונות מתקדמים בתחומי הרווחה השונים, נוכל להבטיח כי כל אזרח הזקוק לסיוע להתמודד עם מצוקותיו, יזכה לכך.

משרד הרווחה צריך שר או שרה חזקים, נחושים, איתנים, שברגעים של משבר חברתי או כלכלי צפוי יעמדו על הרגליים האחוריות וילחמו כאריות עבור האנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, תוך כדי הבנה שפעולה נכונה כיום תמנע הוצאות מיותרות בעתיד, תשלב יותר אנשים ונשים במעגלי צמיחה, ותגדיל את התוצר. כל שקל שמושקע כיום, בתבונה, במשרד הרווחה והביטחון החברתי, יצדיק את עצמו כלכלית וחברתית, יעצים את מדינת ישראל ואת החוסן החברתי שלה. 

אני מאמין כי הזכות לרווחה היא ערך יהודי ודמוקרטי. היא חשובה לשמאל, היא חשובה לימין, היא חשובה לכולנו. אני מלא תקווה שהממשלה הדמוקרטית הנבחרת של כולנו, תענה לאתגר החברתי המורכב ותעמיד בראש סדר העדיפויות את חוסנה החברתי של החברה הישראלית. 

 

הכותב הוא מייסד ונשיא קרן מנומדין וקבוצת מיטרלי