אם למישהו עוד היה ספק, בסוף השבוע האחרון זה הוכרע: אנבידיה היא החברה הכי חמה בוול סטריט. ביום רביעי בלילה, אחרי סגירת המסחר בבורסות בארה"ב, פרסמה ענקית השבבים את הדוחות השנתיים שלה. הציפיות היו גבוהות: עלייה של 240% בהכנסות לעומת השנה שעברה, זינוק של 424% בשיעור הרווח למניה. למעשה, גם וול סטריט עצמה לא ציפתה שאנבידיה תעקוף את התחזיות - בימים שלפני פרסום הדוחות, מניית אנבידיה נצבעה אדום יום אחרי יום וירדה ביותר מ־7%. אבל אז הגיעו הנתונים, ואפילו את הציפיות הגבוהות של המשקיעים, שחיכו לטעות הקטנה ביותר כדי להפיל את המניה, אנבידיה הצליחה לעקוף - ובענק: ההכנסות זינקו ב־265% לסכום של 22.1 מיליארד דולר, והרווח למניה טיפס ב־486% ל־5.16 דולר למניה. בסיכום שנתי, דיווחה החברה על הכנסות של 60.9 מיליארד דולר, עלייה של 126% ביחס לשנה שעברה.
מומחים עמם שוחחנו לא זוכרים מספרים כאלה, או כפי שניסח זאת האנליסט זב פימה ברשת CNBC: "המניה מתומחרת על בסיס ציפייה לשלמות". למרבה המזל, זה בדיוק מה שהחברה סיפקה. והשוק לא נשאר אדיש: מניית אנבידיה טסה בכמעט 16.5% ביום המסחר אחרי הדוחות (חמישי) ורשמה את עליית השווי היומית הגבוהה ביותר בכל הזמנים - 277 מיליארד דולר ביום אחד בודד. וזה לא הסוף. ביום שישי, יומיים אחרי הדוחות, אנבידיה רשמה שיא נוסף כשהגיעה לשווי שוק של 2 טריליון דולר ולמקום השלישי ברשימת החברות הגדולות בוול סטריט - פחות משנה אחרי שהגיעה לטריליון הראשון שלה. למעשה, מדובר בזמן הקצר ביותר שלקח לחברה משווי של טריליון דולר לשווי של 2 טריליון - 175 ימים.
אז טירוף אנבידיה חי ובועט, ומושך איתו את וול סטריט כולה כלפי מעלה ובפרט את חברות השבבים והבינה המלאכותית. נזכיר כי אנבידיה מייצרת רכיבי GPU, מעבדים גרפיים שיכולים לעבד כמויות עצומות של מידע. בעבר הם נחשבו לטכנולוגיית נישה שיועדה לתחום הגיימינג, אבל בזכות טירוף ה־AI של השנתיים האחרונות, המעבדים הללו הפכו לרכיב מרכזי בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. אבל האם הטירוף סביב אנבידיה יצר בועה פיננסית שעתידה להתפוצץ?
מונופול שיכול להביס את עצמו
אנבידיה שולטת ב־80% משוק שבבי הבינה המלאכותית. כלומר, כל חברה שרוצה להכניס את רגלה למהפכה הטכנולוגית החדשה, חייבת לרכוש את מוצרי אנבידיה, מה שממצב אותה ברמה של מונופול ומאפשר לענקית השבבים לדרוש מחירים גבוהים במיוחד עבור המוצרים שלה. אבל דווקא השליטה של אנבידיה בשוק, היא גם החיסרון שלה. "ההצלחה של החברה היא גם הקורבן שלה", מסביר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל בבנק לאומי. "כשהיא מצליחה בצורה כל כך מאסיבית ומרוויחה המון כסף, לכל השחקנים מסביב יש אינטרס לגוון אותה, כי שיעורי הרווח הנקי שלה לא נורמליים (12.3 מיליארד דולר ברבעון האחרון ב־2023, זינוק של 769% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נ"ט). הנתונים של חברת אנבידיה לא קיימים באף שיעור באף סקטור אחר. ברגע שאמזון ומיקרוסופט מבינות כמה כסף הן מוציאות, זה רק יתמרץ אותן יותר לחפש חלופות".
גם סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, מזהיר כי "כמו בכל שוק, התחרות תגבר בעתיד. אמנם לאנבידיה יש יתרון מובהק, שהיא מספקת גם את השבב וגם את התוכנה, מה שהופך את המוצר שלה ליעיל יותר. אבל היתרון יכול להיות חיסרון. וזה לא רק המחיר הגבוה. חברה שתרצה להוזיל עלויות ולא להיות תלויה באנבידיה, תחפש אלטרנטיבות. דווקא המערכת הסגורה של אנבידיה יכולה לבוא לרעתה. אם יהיה אפשר בעתיד לקבל מעבדים טובים אבל על מערכות פתוחות, אמנם התהליך יהיה קצת יותר מורכב, אבל יהיו חברות שיעדיפו את זה".
בינתיים, יש כבר מי שמתחממת על הקווים היא מספר 2 בשוק: חברת AMD. חברת השבבים ששווה כבר 285 מיליארד דולר, מתחרה עם אנבידיה על שוק המעבדים הגרפים. "היא שדרגה את התחזיות שלה על השבב החדש שלה ונראה שהיא צוברת תאוצה", אומר ניר אורגד מלאומי. למרות שאין מספיק מידע על האימוץ של התחרות הזו. לכל זה מצטרפים הדיווחים על פיתוחים עצמאיים של ספקיות הענן הגדולות, כמו גוגל ואמזון, אבל לא ברור כמה זה יהיה מתקדם ברמה של להחליף את אנבידיה. מה שבטוח זה ייקח לא מעט זמן".
הלקוחות והאויבים הגדולים באמת: מדינות
השליטה של אנבידיה בשוק החם של השנה, והעובדה שהיא הצומת המרכזית בדרך לפיתוחי בינה מלאכותית, הביאה לפתחה לקוחות גדולים חדשים: מדינות. "מדינות ברחבי העולם משקיעות בתשתית בינה מלאכותית כדי לתמוך בבניית מודלים של שפות גדולות בשפתן, בנתונים מקומיים ובתמיכה במחקר המקומי", נאמר בשיחת המשקיעים אחרי פרסום הדוחות.
"כל מדינה רוצה לפתח יכולות של בינה מלאכותית", מסביר וסצ'ונוק מאופנהיימר. "אין למעשה אף חברה למעט אנבידיה שיכולה לספק להן מעבדי בינה מלאכותית כיום, אז כולן חייבות לבוא לאנבידיה. בסוף תהיה תחרות בין המדינות, ובשל העבודה שבינה מלאכותית זה נושא מאוד רגיש ומסוכן, ברמת נושא ביטחון לאומי, כל מדינה פועלת בכיוון הזה ותרצה לבנות יכולות של עצמה באופן מבודד".
העסקאות ה"דיפלומטיות" הללו הפכו למנוע צמיחה של אנבידיה. אבל הן גם עלולות להתברר כעקב האכילס שלה. בשל הרגישות הגבוהה של פיתוחי ה־AI המדינתיים, ייתכן שרגולטורים ברחבי העולם יסתכלו בעין הרבה יותר בוחנת על אנבידיה. "אסור לזלזל בפוליטיקה וברגולציה", מזהיר וסצ'ונוק. "אין ספק שבכל העולם יתחילו לדבר עוד יותר על הגבלות ורגולציה, כדי לא לאפשר לדברים לצאת משליטה. וכל החלטה שכזו תשפיע במיוחד על אנבידיה".
רק באוקטובר האחרון קיבלנו המחשה על קצה המזלג על האופן שבו המתיחות בין סין לארה"ב יכולה לפגוע בענקית השבבים. בארה"ב שינו את חוקי הייצוא, ונוספו הגבלות על ייצוא מעבדי אנבידיה לסין כך שענקית השבבים תוכל למכור בכלכלה השנייה בגודלה בעולם רק טכנולוגיות ישנות יותר. המטרה של הבית הלבן הייתה לוודא שבייג'ינג לא תניח את ידה על יכולות פורצות דרך, אבל המפסידה הראשונה הייתה אנבידיה. בזמן שהממשל הסיני מחפש אלטרנטיבות לאנבידיה ומשקיע בחיפוש משאבים עצומים, ענקית השבבים ספגה מכה קשה: ירידה ממכירות של 4 מיליארד דולר בסין ברבעון הקודם ל־1.9 מיליארד דולר (כולל הונג קונג), לפי רויטרס. סין הפכה מכמעט רבע מעסקיה של אנבידיה, לפחות מ־9% מסך המכירות.
השאלה הנצחית: בועה או מהפכה?
כל משקיע שמסתכל על מניית אנבידיה בשנים האחרונות שואל האם מדובר בבועה החדשה בוול סטריט. אנבידיה הפכה למעין מילת באזז בפני עצמה ורק איזכור שלה יכול להקפיץ או להפיל מניה בעשרות אחוזים. דוגמה לכך קיבלנו לפני מספר שבועות, אז חברת beamr הישראלית מהרצליה דיווחה על שיתוף פעולה עם ענקית השבבים וזינקה ב־543% ביום אחד.
כרגע, אנבידיה מתמודדת עם ביקושים גבוהים מיכולות הייצור של החברה, ובשיחת המשקיעים שידר המנכ"ל ג'נסן הואנג כי אין צפי להאטה מצד הלקוחות של החברה. אבל לא לעולם חוסן. "גם אם אנבידיה תמשיך להיות השחקנית הדומיננטית, בהיעדר תחרות בשוק", אומר אורגד מלאומי, "כל ענף השבבים הוא מחזורי. יש תקופות מאוד חזקות של ביקושים, ויש תקופות של האטה בקצב הצמיחה וירידה בהכנסות. אנבידיה לא תהיה שונה. צריך לראות שני רבעונים לפחות שאנבידיה תספק תחזיות שיפתיעו לרעה, אז יסבירו שלכלל החברות כמו אמזון ומטא יש מספיק שבבים ולכן עוצרות את הרכישות לאיזה רבעון או שניים". עם זאת, אורגד טוען כי בינתיים, לא מדובר בבועה. "כיום אנבידיה אינה בועה ברמת המתחור שלה (מכפיל 33 על הרווחים), אם היא תגיע למכפיל 40, אז יצטרכו להבין את המצב".
וסצ'ונוק מסכים. "הוצאות ההון הגבוהות בכלל החברות לא יוכלו להימשך תמיד. ולכן במצב כזה יש מצב שיש פה בועה. אנבידיה פועלת בשוק ללא תחרות כמעט בכלל וזה לא מצב שיכול להישאר לנצח, בסופו של דבר מגיעה התחרות".
הסיכון שעלול לבוא בתגובת שרשרת
העלייה המטאורית של אנבידיה מפזרת לא מעט אופטימיות בשוק, מזניקה סטארט־אפים חדשים (וישראלים, ראו מסגרת) ותורמת לעליות בתשואות במדדים המובילים בוול סטריט. אבל היא טומנת בחובה גם סיכונים: "אין ספק שאנבידיה מושכנת את השוק, גם בהיבט השבבים וגם בתוכנה", אומר אורגד. "התמה המרכזית של השווקים כיום היא הבינה המלאכותית וגם מדדים כמו S&P 500 מורכבים מטכנולוגיה שמושפעות מחיוב על הבינה המלאכותית (אנבידיה תופסת 4.5% ממדד S&P 500 ו־6% מנאסד"ק). זה מנוע הצמיחה העתידי שמצדיק חלק מהתמחורים העודפים. עם זאת, אם אנבידיה תפרסם תחזית חלשה מהצפי או תגיד איזה מילה או שתיים על רגולציה או תחרות, הרבה מאוד חברות יכולות להיות מושפעות מזה ונראה מכפילים כלפי מטה. משקיעים לא יהיו מוכנים לשלם את הפרמיה".
למעשה, אם אנבידיה בתור מובילת שוק תאותת על בעיות בקנה, שורת חברות יכולות להיפגע מזה. בהן, חברות ייצור או מכירת ציוד לייצור שבבים כמו TSMC או ASML. גם חברות שאינן עוסקות בייצור, אלא מספקות תשתית או פתרונות רחבים כמו Vertiv שמספקת פתרונות קירור לשרתי מידע או PLTR בתחום הדאטה יסבלו לרעה מהכרזה כזו.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס