שגרת הלחימה שבה נמצאת בימים אלה מדינת ישראל, מעוררת לא מעט תהיות בקרב האזרחים, שלא בטוחים כיצד עליהם להתמודד עם מגוון סוגיות משפטיות בחייהם. לשם כך, עורכי דין התגייסו לספק מידע במדריך לחוזים בשעת מלחמה:
האם הורים חייבים לשלם שכר לימוד בגנים פרטיים - גם על תקופה שבה הגנים סגורים?
עו"ד דרור גדרון, ראש משותף של מחלקת ליטיגציה במשרד ש. פרידמן אברמזון, משיב: "לא. ההסכם היסודי בין ההורים לגן הוא שהגן יהיה פתוח במהלך שנת הלימודים, וההורים ישלמו עבורו. אם הגן סגור, הגן מפר את ההסכם הזה, וההורים לא צריכים לשלם לגן. בפסק דין ידוע (ע"א 715/78 כץ נ' ניצחוני מזרחי בע"מ) שהתייחס למלחמת יום הכיפורים, קבע בית המשפט העליון כי מלחמה בישראל אינה כוח עליון בלתי צפוי, ואינה מהווה עילה להפרת הסכם".
לדבריו, "גם במקרה שבו יש תנאי בהסכם בין הגן לבין ההורים, שקובע כי בכל מקרה על ההורים לשלם גם אם הגן סגור, לדעתנו, ועמדה זו הובעה על ידי המועצה הישראלית לצרכנות, תנאי זה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד, שלבית המשפט יש סמכות לבטל אותו או להתערב בתוכנו. הרציונל הוא שתפקיד המדינה הינו לפצות עסקים, והפיצוי לא אמור להיות באמצעות הצרכן (או ההורה במקרה הזה). הגן מקבל הטבות ופיצויים מהמדינה, והוא אינו חולק זאת עם ההורים, וההורים לא צריכים לשאת בנטל".
לסיכום, אומר עו"ד גדרון, "שימו לב שמי שנתן שיקים מראש לגן, עלול למצוא את עצמו בהליכי הוצאה לפועל או בהליכים משפטיים, ויש לשקול גם את עלות ההליכים כאשר יתכן שעדיף להגיש תביעה מרוכזת בשם כל ההורים בסוף המלחמה, על הכספים שנגבו, מאשר להתנהל לבד מול הגן בהליכי גביה פרטיים. תושבי העוטף יכולים לדחות ב-30 יום כל תשלום (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), גם לפי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל), מבלי שהדבר יהווה הפרה".
דמי מזונות נקבעים בהסכמי גירושים. האם הם יכולים להידחות במקרה שאני מגויס למילואים?
לדברי עו"ד דלית יניב מסר, מומחית בדיני משפחה, "הסכמי הגירושין ופסקי הדין ברובם אינם מתייחסים לסוגיית תשלום המזונות במצב של מלחמה. המזונות אמורים להמשיך ולהיות משולמים כסדרם גם במקרה שאתה נקרא לשירות מילואים, מאחר והמשכורת אמורה להשתלם כרגיל. גם בעיתות מלחמה כבעיתות שלום, לא ניתן להפסיק ולשלם את דמי המזונות באופן חד צדדי, ולא ניתן להשתמש במלחמה כתירוץ שיאפשר לא לעמוד בתשלומי המזונות, שהרי גם בימים אלה, צריך להאכיל את הילדים".
מנגד, נשאלת השאלה האם ניתן להגדיל את דמי המזונות כשאדם נמצא בשירות מילואים, וכתוצאה מכך הילדים שוהים רק עם האם. עו"ד יניב מסר משיבה: "אנחנו לא במצב רגיל, ומצופה שלא לערוך התחשבנויות כספיות הנובעות מכך. בכל מקרה, כדאי ורצוי לגלות אורך רוח וגמישות בכל הנוגע לתשלום המזונות, כשהאב נקרא לשירות מילואים, כי הרי הדבר החשוב ביותר הוא שהוא ישוב בריא ושלם".
האם חייבים להמשיך לשלם את דמי המנוי החודשיים במכון כושר, אם המכון סגור?
עו"ד גדרון: "לא. מכון כושר סגור אינו מספק שירות. גם במצב שבו המכון פתוח, אך אין לו מרחב מוגן תקני לפי הוראות פיקוד העורף, קיום מצב המלחמה אינו מאפשר למועדון לספק את השירות באופן בטוח. התוצאה היא שהמכון חייב לאפשר למנוי להקפיא את המנוי או לבטל אותו, או לקבל זיכוי בגין התקופה שהמכון לא היה פתוח ועמד בהוראות פיקוד העורף. לפי חוק הגנת הצרכן, כל מנוי יכול להפסיק את המנוי בהודעה של 3 ימים מראש, והמכון חייב להפסיק את המנוי בתוך 3 ימים, ולהפסיק את הגביה. תושבי העוטף יכולים לדחות ב-30 יום כל תשלום גם לפי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל), מבלי שהדבר יהווה הפרה".
האם עסקים קטנים שלקחו הלוואות, מחויבים להמשיך לעמוד בתנאי ההחזר גם כשעסקם נסגר?
עו"ד גדרון: "באופן כללי, תושבים שאינם באזור לחימה או משרתים בכוחות הבטחון, חייבים להמשיך לשלם הלוואות, לאור ההלכה הקובעת כי מצב מלחמה בישראל הוא מצב שניתן לצפותו, ולא ניתן להפסיק תשלומי הלוואה גם אם לעסק אין הכנסות. פיצוי לעסקים הקטנים יהיה על ידי המדינה. בהתאם לתוכנית משרד האוצר שפורסמה, ניתן יהיה לדחות תשלומי מע"מ וביטוח לאומי, ולקבל מענק המשכיות עסקית לעסקים קטנים".
לצד זאת, "עסקים שניזוקו נזק פיזי (מפגיעת טיל למשל), יוכלו לקבל פיצוי ממס רכוש בגין הנזק הפיזי. עסקים ביישובי העוטף יהיו זכאים לקבלת פיצוי בגין אובדן רווחים. בנוסף, הקרן להלוואות בערבות המדינה פרסמה הקלות בפירעון ההלוואות שניטלו מהקרן לשלושה חודשים, בכפוף לשיקול דעת הבנק. לפי חוק דחיית מועדים, כוחות הבטחון (לרבות מילואים, שוטרים, סוהרים, מתנדבי מד"א וזק"א), תושבי הישובים שפונו בדרום ובצפון, מי שנפצע ואושפז מעל ל-7 ימים, נעדרים חטופים ושבויים וגם בני זוגם או חברות ושותפויות שיש להם בהם 50% לפחות – זכאים לדחות כל מועד הקבוע בהסכם, ל-30 יום, לרבות הלוואות".
האם תושבים שפונו מדירותיהם בגלל המלחמה צריכים להמשיך לשלם דמי שכירות?
לדברי עו"ד שרית האושנר רפאל, שותפה במחלקת נדל"ן במשרד נשיץ ברנדס אמיר, "המלחמה מעמידה בפנינו לא רק קשיים ביטחוניים, אלא גם קשיים מעשיים וכלכליים יומיומיים. כך גם במקרה של הסכמי שכירות של דירות למגורים ביישובים שפונו מדירותיהם. בעל הדירה נכון להעמיד את דירתו לרשות השוכר, והוא מסתמך על קבלת דמי השכירות, בין אם על מנת לשכור מגורים אחרים לעצמו, להחזיר משכנתא שיש לו על המושכר או למימון הוצאות קיומו היומיומי. מאידך, השוכר לא יכול בפועל להשתמש בדירה, ונאלץ למצוא לעצמו מגורים אחרים. שני הצדדים כאן אינם אשמים במצב, אבל מי מהם ישלם את המחיר?"
לדבריה, לשאלה זו אין תשובה נחרצת אחת. "השוכר יכול לטעון כי בעל הדירה העמיד לו דירה שאינה ראויה למגורים, מאחר ויש בה סיכון בלתי-סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו, בהתבסס על חוק השכירות והשאילה, או כי מדובר בסיכול הסכם. מאידך, בעל הדירה יוכל להעלות טענות נגדיות, כי אין מדובר בפגם הנובע מהדירה עצמה, והדבר אינו בשליטתו, לכן אין לאשר סיוע של אי תשלום דמי שכירות. כפי שלמדנו מתקופת הקורונה – בתי המשפט לא נתנו תשובה אחידה במקרים של טענות סיכול, והנסיבות הספציפיות של כל מקרה יכולות לגרום להכרעה שונה".
עם זאת, לפי עו"ד האושנר רפאל, מספר דרכים שיכולות לסייע הינן: "ראשית, לעקוב אחר חוקי הוראות השעה המפורסמים בתקשורת. המדינה ערה למצוקות שעלו במסגרת המלחמה, וכבר נתנה לחלק מהן מענה. כך למשל, בימים האחרונים פורסם חוק דחיית מועדים שמאפשר לאנשים העומדים בקריטריונים הקבועים בחוק (כגון: חיילים בסדיר ובמילואים, שוטרים וכבאים שנמצאים בשירות בפועל, נפגעי פעולות איבה שמאושפזים בבתי חולים, תושבים מהישובים המפונים וכו') לדחות ב- 30 יום ביצוע תשלום שהם חייבים בו על פי הסכם, והכל בתנאים ובתקופה הקבועים בחוק זה. קראו את החוק בקפידה ושימו לב שמי שמבקש לדחות את התשלום – צריך להודיע על כך מראש לצד השני".
שנית, "בדקו את הוראות הסכם השכירות שלכם. יש למשל הסכמים שמאפשרים לשוכר לבטל את ההסכם באמצע תקופת השכירות". לבסוף, "עם ישראל מוכיח בימים אלו כי רוח הערבות ההדדית, הסיוע וההתחשבות עוד פועמת בנו. טוב יהיה אם ניתן יהיה לאמץ רוח זו גם במקרים כאלו. בעל דירה ושוכרים, שבו יחד, הציגו את מצוקותיכם, ומצאו ביחד פתרון הוגן שיאפשר לשניכם לצלוח את התקופה הקשה הזו. ואם כל אלו לא יעזרו – אז כנראה שבתי המשפט יצטרכו להכריע בעניין, אולם כפי שכבר ראינו בתקופת הקורונה – הפסיקות השתנו בין מקרה למקרה".
האם קבלן שיאחר במסירת דירה בגלל המלחמה יחויב בפיצוי?
עו"ד האושנר רפאל: "חוק המכר (דירות) קובע הוראות לגבי חובת הקבלן שמכר דירה בפרויקט שהוא מקים, לשלם פיצויים לקונה במקרה של איחור במסירה. הוראות אלו גוברות על הוראה סותרת אחרת בהסכם המכר, אם היא גורעת מזכויות הקונה. בחוק זה נקבע, בין היתר, כי הקבלן רשאי לאחר במסירת החזקה בדירה בחודש ימים, מבלי לשלם פיצוי. לגבי תשלום פיצוי במקרה של איחור העולה על 30 ימים – החוק מתייחס למצב המיוחד שבו האיחור נובע מנסיבות שהקבלן, בעת חתימת הסכם המכר, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן (או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש), ולא יכול היה למנען, שביצוע מסירת החזקה בדירה החדשה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי, ושהקבלן יוכל לטעון כי לאור זאת אין עליו לשלם פיצוי בגין האיחור".
לדבריה, "אומנם יש פסקי דין סותרים בשאלה אם קיומה של מלחמה זה דבר שניתן לצפות מראש במדינה שלנו, אבל חשוב גם לזכור שיש רשויות מקומיות שבהן נאסר על קבלנים לקיים עבודה באתרי בנייה, איסור שהקבלנים פועלים נגדו ואף הוגשה בינתיים עתירה בעניין. כמו כן, בעקבות המצב יש מחסור בעובדי בנייה. לכן, חשוב לבדוק ולתעד מה הנסיבות הספציפיות של אתר הבנייה המסוים שבו נמצאת הדירה שרכשתם. כאמור בחוק – צריך שהמצב המיוחד אכן ימנע בפועל את אפשרות השלמת הבנייה ומסירת החזקה בדירה החדשה".
מה אפשר לעשות במקרה של עיכוב באספקת סחורות בשל חסימת נתיבי שיט?
עו"ד רועי כהן, שותף במחלקת ספנות במשרד ש. פרידמן אברמזון: "ככל שמצב המלחמה בין ישראל לחמאס, והחשש ממלחמה בין ישראל לחיזבאללה נמשך - אנו צפויים לחוות שיבושים בשרשרת האספקה הימית של מטענים וסחורות מישראל ואליה, משום שיותר ויותר חברות ספנות עלולות לחשוש משליחת אוניותיהן לנמלי חיפה ואשדוד. המציאות המשפטית היא שמצב מלחמה מאפשר לחברות ספנות להפעיל סעיף המקנה להן זכות להכריז על תום המסע הימי מחמת סיכון לכלי השיט או צוותו, ולהימנע מהגעה לישראל מבלי לשלם פיצויים ליבואנים. יחד עם זאת, בימים האחרונים רשות המיסים הבהירה כי יינתן פיצוי בגין נזק מלחמה גם לכלי שיט שמצויים מחוץ לגבולות המדינה בשטחי המים הכלכליים, כלומר גם אם מדובר בכלי שיט העושה דרכו לנמל בישראל. הבהרה זו עשויה להפיג במעט את החשש של חברות הספנות".
כמו כן, "תחליף אפשרי להובלת המטען בים, עשוי להיות הטסת המטען באחת מהחברות שעדיין טסות לישראל, אך מדובר בפתרון יקר בשגרה ובמיוחד בשעת מלחמה, מה גם שסוגים רבים של מטענים לא ניתנים להטסה (כגון תבואות ומטענים כלליים). פתרון אחר הוא הובלת המטען לנמל חיפה. כל עוד לא נפתחה מערכה כוללת מצפון, נראה כי ההשפעה על נמל חיפה היא מזערית ואוניות שהיו מיועדות לפקוד את נמל אשדוד מוסטות לנמל חיפה, מתוך ההבנה שנמל זה אינו מאוים באופן מיידי".
לצד זאת, חשוב לציין כי כל האמור בכתבה מתייחס למקרים שבהם אין תנאים ספציפיים בחוזה אשר כוללים או מתייחסים מפורשות למצב מלחמה. כל מקרה אחר טעון בדיקה פרטנית של החוזה ותנאיו.
*כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.