גירושין הם אירוע קשה ומורכב, ובמיוחד כאשר הם מתרחשים במדינה זרה, הרחק מהבית, מהמקום המוכר ומשאר המשפחה. התהליך יכול להיות מאתגר מבחינה רגשית, משפטית ולוגיסטית. אין לדעת מה יוליד יום וכיצד יתגלגלו הדברים, ולכן כאשר מחליטים לעזוב את מדינת האם, כדאי להתכונן או לפחות לדבר, גם על האפשרות של פרידה.  

החלטתם להתגרש בזמן רילוקשיין. האם חייבים להתגרש ברבנות בישראל?

אם שני הצדדים מסכימים להתגרש - המצב פשוט. בני הזוג יוכלו להגיש בקשה מוסכמת לסידור גט בבית הדין הרבני בישראל, להגיע לארץ ולהתגרש בפועל. אם הם נמצאים בחו"ל הם יוכלו להתגרש במדינה שבה הם מתגוררים, ובלבד שיש בה בית דין רבני שמוכר על ידי הרבנות בישראל, לצורך סידור הגט. בני הזוג יוכלו לערוך בחו"ל את סידור הגט, שכן גירושין תקפים רק אם הם נעשו על ידי רבנות אורתודוקסית שמוכרת על ידי הרבנות בישראל. אבל איך יודעים אם בית הדין בחו"ל מוכר על ידי הרבנות בישראל? פונים לרבנות הראשית בישראל, ומבקשים לקבל מידע על בתי דין מוכרים במדינה שבה נמצאים ברילוקיישן.

כתבות נוספות בכסף >>

לאחר הגירושין בבית דין רבני בחו"ל, בני הזוג עדיין יצטרכו לבקש אישור גט מבית הדין הרבני במקום מגוריהם האחרון בישראל, כדי לאשר את הגירושין שנעשו בחו"ל, ועל מנת שיוכלו לעדכן את הסטטוס האישי שלהם בתעודות הזהות הישראליות כגרושים. חשוב להדגיש, שכל עניין סידור הגט בפועל מתייחס גם לזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים, ובלבד ששניהם יהודים.

אני רוצה להתגרש ובן זוגי לא. מה עושים?

במצב כזה ניתן להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני בישראל. שני בני הזוג יחויבו להגיע לדיונים והתביעה תתברר בארץ. גם אם בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני בארץ - הם לא הופכים לגרושים לפי הדין האזרחי במדינה הזרה, ואז הם ייאלצו לעבור גם גירושין אזרחיים על מנת להסדיר את המעמד האזרחי.

יש לי דרכון זר. אני עדיין צריך להתגרש ברבנות?

הדרכון הזר של אותה מדינה חשוב לעניין התושבות ואישורי העבודה. לעניין הגירושין - חשוב היכן בני הזוג התחתנו ואם שני בני הזוג יהודים (גם אם נישאו בנישואין אזרחיים). כמובן שאם בני הזוג התחתנו בישראל, הם יצטרכו גם להתגרש בבית הדין הרבני.

לפי איזה דין נקבעים המזונות כשמדובר בזוגות שחיים בחו"ל?

לאחר שהתגרשתם ברבנות, כל עוד שני הצדדים עדיין מתגוררים בחו"ל - יש לפנות לעו"ד מקומי בכל הנוגע לסוגיית המזונות. סוגיית המזונות תתברר על פי הדין המקומי של המדינה שבה בני הזוג נמצאים, שלעיתים הוא שונה מהדין הנהוג בישראל. הדיונים יתקיימו בשפה הזרה על פי חוקי המקום, וכך גם לגבי סוגיית חלוקת זמני השהות.

לאחר שיינתן בחו"ל פסק דין, ניתן להגיש בקשה שנקראת "אכיפת פסק חוץ" על מנת שפסק הדין הזר יהיה תקף בישראל, וניתן יהיה לאכוף אותו (לצורך גביית המזונות למשל).

אם למשל באיזשהו שלב אחד מבני הזוג יחזור להתגורר בישראל עם הילדים, הוא יוכלו להגיש את תביעת האחריות ההורית, חלוקת זמני השהות והמזונות בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, והוא ידון בה גם אם ההורה האחר מתגורר בחו"ל. אותו הורה יצטרך להגיע לארץ לדיונים שיתקיימו, אלא אם בית המשפט יתיר לו להשתתף בדיונים באמצעות היוועדות חזותית. עם קבלת פסק הדין, ניתן יהיה לבקש לאכוף את פסק הדין שיינתן בישראל במדינה הזרה שבה נשאר להתגורר ההורה האחר.  

האם אפשר להסדיר בהסכם כתוב לפני הרילוקשיין, מה יקרה אם נפרדים בחו"ל?

מי שיוצא לרילוקיישן לרוב אינו חושב על גירושין אפשריים בזמן השהייה בחו"ל, בדיוק כמו כל מי שלא חותם על הסכם ממון ערב הנישואין. אבל החיים מפתיעים, ולא תמיד החיים בחו"ל עונים על הציפיות, לעיתים אף עולים קשיים שלא מצליחים לגשר עליהם. פעמים רבות הבדלי התרבות, ריחוק מהמשפחה ומהחברים, קשיים בשפה, קושי בהשתלבות הילדים בבית הספר ובמקומות עבודה – עלולים לגרום לאתגרים מורכבים במשפחה.

על מנת להתגבר על הקושי שמתעורר בעקבות ניהול הליכים משפטיים בחו"ל באמצעות עו"ד מקומי, במדינות שבהן החוק פעמים רבות שונה מהחוק בישראל, כדאי ומומלץ לערוך הסכם רילוקיישן שיסדיר את כלל הסוגיות לפני שעוזבים את הארץ, ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין.

יש לציין בו במפורש שבמקרה של גירושין, ההליכים יתנהלו בישראל על פי הדין הישראלי, ובבית המשפט בישראל. כך בעצם מתייתרת השאלה היכן יתנהלו ההליכים ועל פי איזה דין. כמו כן, חשוב לציין בהסכם שתקופת הרילוקיישן קצובה בזמן, ושישראל היא מקום המגורים הרגיל של המשפחה ושל הילדים. מאחר וזוגות רבים לא מסדירים את העניין טרם היציאה לרילוקיישן, אנו עדים לתביעות על פי חוק אמנת האג - החזרת ילדים חטופים, שעה שאחד ההורים עושה דין לעצמו וחוזר לארץ עם הילדים, בלי לקבל את הסכמת ההורה האחר.

במקרים שבהם הרילוקשיין נעשה לצורכי עבודה של אחד מבני הזוג, והזוג החליט להתגרש - ההורה האחר מאבד את הזכויות שלו ואינו יכול להתפרנס באופן חוקי, כי הרי מלכתחילה הוא קיבל את האשרה בזכות ההורה השני. מצב זה עלול להיות מאוד בעייתי, כי הוא יקשה על החזרה לארץ עבור ההורה שאינו נשלח לרילוקשיין. הליכים משפטיים בחו"ל יכולים להתמשך שנים רבות ולא תמיד בן הזוג שאינו עובד יכול לממנם.

איך מחליטים איפה יישארו הילדים?

בוחנים מה היה מרכז חייו של הילד בשנים שקדמו לפרידת ההורים, והאם ההורים התכוונו לשהות בחו"ל לתקופה קצובה או להפוך את המדינה הזרה למקום מגוריהם הקבוע, ללא הגבלת זמן. אם מרכז חייו של הילד הוא בחו"ל, סביר שייפסק כי מקום מגוריו הרגיל במדינת המגורים בחו"ל, ולא ניתן יהיה להשיבו לישראל ללא צו שיפוטי מתאים של ביהמ"ש באותה מדינה.

אם אחד ההורים עושה דין לעצמו, ומחליט למשל לחזור על דעתו עם הילד לארץ, ההורה האחר יוכל להגיש תביעה לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, ולדרוש שהילד יוחזר לאותה מדינה שממנה נחטף. בית המשפט יכריע מהו מקום מגוריו הרגיל של הילד, בארץ או בחו"ל. הסמכות לדון בענייני המזונות וזמני השהות (שנקראת בחו"ל משמורת) נתונה בידי בית המשפט שבמקום מגוריו הרגיל של הילד.

כיצד מתמודדים עם זמני השהות, אם אחד מבני הזוג רוצה להישאר בחו"ל, והשני לחזור?

לא ניתן לדרוש מבן הזוג האחר לחזור ארצה. אם לא נחתם מראש הסכם רילוקשיין בין בני הזוג - ניתן להגיש בקשה לחזור לישראל עם הילדים, ובית המשפט במדינה הזרה יכריע. אם מדובר בשהות קצובה בזמן, למשל לשנתיים, וסוכם על חזרה לישראל - זה יקל על בית המשפט הזר להיעתר לבקשה. אם בית המשפט הזר יקבע שההורה הראוי לגדל את הילדים יהיה דווקא זה שלא רוצה לחזור לארץ, הוא יכול בהחלט שלא להתיר את חזרת הילדים לארץ.

לאיזה בית משפט יש סמכות לקבוע בנושא הרכוש המשותף שנצבר בזמן הרילוקשיין?

זה תלוי. אם מדובר בדירות למשל או בנכסים אחרים בישראל - עדיף לפנות לבית המשפט בישראל. אם מדובר בנכסים שנצברו במדינה הזרה, ייתכן שעדיף לפנות לבית המשפט שם. בכל מקרה כדאי ומומלץ להתייעץ תחילה עם עורכי דין בישראל ובמדינה הזרה, שימליצו היכן כדאי לנהל את ההליך הרכושי.

כיצד משפיעים גירושין בחו"ל על תוקף ויזה ו/או אשרות עבודה?

לרוב, אחד מבני הזוג מקבל את הצעת העבודה ואת אשרת העבודה, ובן זוגו מקבל את אשרת השהייה מתוקף היותו נשוי לו. אם הוויזה, אשרת השהייה או אשרת העבודה ניתנו בגלל הנישואין לאדם ששוהה באופן חוקי במדינה בעקבות הצעת העבודה, יכול להיות שהגירושין יביאו לכך שאותו בן זוג יאבד את מעמדו. אם הליכי הגירושין מתנהלים באותה מדינה זרה, קרוב לוודאי שבית המשפט הזר יתיר את המשך שהותו של בן הזוג עד לתום ההליכים המשפטיים הקשורים בגירושין. אז, הוא יצטרך להתחיל הליך השגת אשרת השהייה והעבודה מחדש, והפעם לא מתוקף נישואין למקבל העבודה בחו"ל, אלא מתוקף היותו הורה לילדים החיים באותה מדינה, ואולי אפילו נולדו בה. כמו תמיד, כל מקרה ייבחן לגופו ולנסיבותיו.

מה קורה במצב שבו אחד מבני הזוג אינו ישראלי?

נישואים מעורבים שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי, אינם דבר יוצא דופן. כך גם נישואים כאשר אחד מבני הזוג אינו תושב ישראל. כתוצאה מנישואים אלה, פעמים רבות, מחליטים בני הזוג לבנות את חייהם בחו"ל. גם במקרה כזה, ועל מנת למנוע מלחמות עתידיות במקרה של גירושין חלילה, מומלץ לערוך הסכם שיגדיר מראש לאיזה בית משפט תהיה הסמכות לדון בעניין הילדים ובאיזו מדינה יתגוררו במקרה של פרידה.  

הכותבת היא עו"ד בעלת משרד העוסק בדיני משפחה