יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הכריז הבוקר (שני) על שביתה כללית במשק, במסיבת עיתונאים מיוחדת לצד ראשי המשק. אבל האם השביתה חוקית? עו"ד דפנה שמואליץ, מומחית לדיני עבודה טוענת שכן.
"מדובר בשביתה כנגד פעולה של המדינה כריבון. שביתה זו סווגה על ידי ביהמ"ש העליון עוד בשנת 1995 בשם ייחודי – "שביתה מעין פוליטית" בה ביהמ"ש העליון קבע, כי לארגוני עובדים קיימת זכות להודיע על שביתה כנגד חקיקה שיש לה השלכות ישירות או עקיפות על זכויות עובדים או ארגוני עובדים. שביתה מעין פוליטית לא מצריכה הודעה של 14 יום מראש, משום שהיא תגובה לפעולה שלטונית שמתבצעת חד צדדית", היא קובעת.
לטענתה, בהצעת החוק של רוטמן יש שפע של מגבלות על פעילות ארגוני עובדים. למשל, הגבלות על זכות השביתה שמגיעות עד איסור שביתה בשירות ציבורי; הגבלות על גבית דמי חבר ודמי טיפול - המימון של כל ארגוני עובדים; תוספת לחוק תובענות ייצוגיות שלפיה עובד יוכל לתבוע את ארגון העובדים בתביעה יצוגית; אחריות אישית של פעילים לנזקי שביתה; איסור אכיפת יחסי עבודה גם כשמפטרים פעיל ועוד.
"המטרה בהצעת החוק שלו היא לאזן את הכוחות מחדש לטובת חופש הניהול של המעסיק, ובפרט שינויים מבניים בשירות הציבורי, שנחסמים בגלל ההסתדרות", היא מסבירה.
אבל הנה הקטצ': ביהמ"ש העליון קבע ששביתה מעין פוליטית חייבת להיות מוגבלת בזמן וקצרה, משום שהיא מהווה פעולת מחאה נגד הריבון, ולא נגד המעסיק. עד כה אישרו בתי הדין שביתות מעין פוליטיות של יום אחד לכל היותר.
אז מחר כולם חייבים לחזור לפעילות?
"לא. מכיוון שבעבר, כאשר ההסתדרות השביתה את המשק בשביתות דומות (למשל: בשנת 2012, במחאה על תנאי ההעסקה של עובדי קבלן), היו אלו ארגוני המעסיקים במגזר העסקי הם אלו שפנו לבקש צווי מניעה נגד השביתה המעין פוליטית. אבל הפעם גם המעסיקים שובתים".
לדבריה, הפעם הזו ארגוני המעסיקים במגזר העסקי (שעובדיהם מאורגנים בהסתדרות) שותפים לצידוק השביתה, ולכן מוכנים לספוג שביתה ממושכת יותר. בהתאם, הם לא יפנו לבקש צווים למנוע אותה. לכן, הציבור צריך להיערך לשביתה ממושכת, שהתזמון שלה לא מקרי: ערב חג, בו הביקוש לכל סוגי השירותים גבוה במיוחד (תעופה, מסחר וכו').
לעניין הזה התייחס גם בן דוד בהצהרתו הבוקר: "אנחנו לפני שביתה היסטורית שבה המעסיקים והעובדים משלבים ידיים לטובת המדינה. אנחנו עוצרים את המהפכה המשפטית ועוצרים את הטירוף".
מה הדין לגבי מעסיקים שהעובדים שלהם לא מאוגדים תחת ההסתדרות?
"הם צריכים לקבל החלטות ביחס להמשך העבודה לפי צרכי העבודה ומדיניות הארגון: האם ניתן לספק עבודה לעובדים גם במקרה של שביתה כללית; האם יש מקום לעבודה מהבית בהעדר תחבורה ציבורית; האם יש לפעול במתכונת מצומצמת באופן זמני ובפרט – איך לחלק את עלויות נזקי השביתה בין המעסיק לעובד: מי יממן את התשלום בגין אי העבודה".
"החוק קובע שאפשר להוציא עובדים לחופש עד 7 ימים ללא הודעה מראש, על חשבון מכסת החופשה, ואפשר גם להקדים חופשות מרוכזות שתוכננו לפסח. יש מקום לשקול השתתפות בעלויות החופשה של העובד, כאשר המעסיק עצמו תומך בצידוק השביתה".