למלחמה שנכפתה על ישראל יש גם השלכות כלכליות לא פשוטות. מלחמות עולות כסף, הרבה כסף, והכלכלה משלמת את המחיר במשך שנים. את המחירים החל המשק לשלם כבר הבוקר כשהבורסה כולה נצבעה באדום. מדד ת"א 35 נופל ביותר מ-7%. מדד הבנקים ב-9%.

אמנם במשרד הביטחון סרבו להגיב, אבל מבצעי ומלחמות העבר מלמדים על הוצאות של מיליונים מדי יום. מבצע צוק איתן ב-2014 שנמשך כחודש וחצי, עלותו הוערכה על ידי האוצר ב-6.5 מיליארד שקלים. עלותו של מבצע שומר חומות, שהיה קצר בהרבה, עמדה על 4-5 מיליארד שקל, על פי אומדן של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מעבר לעלויות האדירות שלה, במיוחד אם היא תימשך שבועות, המלחמה מגיעה במצב בו הגירעון של הממשלה צפוי להיות מוכפל מהצפי של משרד האוצר. זאת בגלל הכנסות נמוכות ממסים שנובעות מההאטה במשק והמשבר בהיי טק, כמו גם אי היציבות הפוליטית בשל החקיקה, לצד הוצאות ממשלה גדולות מהמתוכנן עקב ההסכמים הקואליציוניים.

הדולר כבר נושק ל-4 שקלים, וצפוי לעלות, המחירים במשק לא מפסיקים לעלות, והמלחמה צפויה להביא להרעה נוספת ביוקר המחיה. גם השווקים הפיננסיים יושפעו לרעה.

"בניגוד למבצעים השונים בדרום בשנים האחרונות, להם הייתה השפעה מזערית על השווקים, למלחמה שהחלה בסוף השבוע צפויה להיות השפעה מהותית יותר. הסיבה לכך היא שהשווקים הם בסופו של דבר הם בבואה של הכלכלה הישראלית ואם במבצעים הקודמים בדרום הכלכלה הישראלית לא נפגעה באופן מהותי הרי שכיום תרחיש כזה הוא יותר מדי אופטימי. לכן, אם בעבר התגובה בשווקים הייתה ליום-יומיים לכל היותר, סביר להניח שהפעם נראה את השווקים המקומיים מתקשים להתאושש מהר", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות.

העולם לא יקבל את ההחלטות של ישראל

גרינפלד צופה פגיעה בפעילות הכלכלית משני אפיקים. "ראשית, סביר להניח שהמלחמה בעזה תימשך תקופה ארוכה, תקופה בה ניתן גם להניח שחלק לא מבוטל מישראל ימשיך להיות תחת איום טילים. איום כזה יגרום לצרכן הישראלי לצאת פחות החוצה ובאופן טבעי להקטין את היקף הצריכה. מעבר לכך, בתקופה של אי ודאות כבדה כל כך סביר להניח שגם היקף ההשקעות במשק, הן של המגזר הפרטי והן של הציבורי, ירד. כמובן, כל ההשפעות האלה רק ילכו ויתחזקו במידה ומספר הגזרות בהן ישראל נמצאת במלחמה יגדל".

אורי גרינפלד (צילום: רמי זרנגר)
אורי גרינפלד | צילום: רמי זרנגר

שנית, טוען גרינפלד, ישראל מוצאת את עצמה במצב בו היא עלולה להיאלץ לקבל החלטות שלא בהכרח יהיו מקובלות על מדינות אחרות בעולם. "הדעה הבינלאומית על ישראל גם כך אינה מזהירה בשנה האחרונה והחלטות מסוג זה, הכרחיות ככל שיהיו, עלולות רק לפגוע עוד יותר בתפיסה של ישראל בעולם".

במצב כזה, מסביר גרינפלד, ההשקעות הבינ"ל בישראל ויחסי הסחר עם מדינות אחרונות עשויים להיפגע, מה שיבוא לידי ביטוי הן בפעילות הכלכלית והן ביציבות המטבע. "לכן, סביר להניח שנראה בתקופה הקרובה את השקל נחלש מול הדולר ומול מטבעות אחרים. כדאי לזכור שהיחלשות השקל באה לידי ביטוי גם בהתחזקות הלחצים האינפלציוניים ולכן מדיניות מוניטארית יציבה ואחראית יחד עם פעולות אקטיביות בכל הנוגע ליחסי החוץ ולהסברה בעולם עשויות לייצב חלק מהפגיעה בהיבט זה. מעבר לכך, כדאי להזכיר שמודי'ס תעדכן את דירוג האשראי של ישראל ביום שישי הקרוב. לא בטוח שפרוץ המלחמה ישפיע מיידית על דירוג האשראי שכן חברות הדירוג לא ששות לבצע שינויים מהותיים בתקופות של אי וודאות אבל ללא ספק תהיה לכך השפעה בדיונים במודי'ס וככל שהמלחמה תימשך כך גם הסיכון לדירוג האשראי של ישראל יגדל".

אז מה עושים עם הכסף?
"אמנם האופק לשוק הישראלי לא נראה כרגע טוב אבל למדנו שוב ושוב בעבר שקבלת החלטות על החסכונות ארוכי הטווח שלנו בתקופות כאלו מובילה בדרך כלל להפסדים ולא לרווחים. הקטנת החשיפה לשווקים כיום עשויה אמנם לחסוך הפסדים על הנייר אבל מכיוון שבדרך כלל אף אחד לא יודע מתי הזמן הנכון להחזיר את הכסף לשוק, בסופו של דבר מהלכים מסוג זה פוגעים בחוסך".