משרד האוצר הפיץ להערות הציבור את טיוטת התכנית הכלכלית שתאושר יחד עם תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024, לקראת אישור התקציב והתכנית הכלכלית בממשלה בשבוע הבא (23 בפברואר).
מדובר בתכנית רחבה ומקיפה שנוגעת לכלל חלקי המשק, וכוללת צעדים שבאוצר מקווים שיאיצו את הצמיחה. התכנית מתמקדת בשישה יעדים מרכזיים: האצת פרויקטי תשתית לאומיים בתחום התחבורה והאנרגיה וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק, חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית, הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולאזרח, ייעול המגזר הציבורי ומלחמה בהון השחור.
קידום תשתיות תחבורה וטיפול בשוק הדיור
חוק תשתיות לאומיות
משכי הזמן להקמת תשתיות בישראל הם ארוכים בהשוואה לעולם ומובילים לנזק כלכלי משמעותי ופגיעה בציבור. לדברי האוצר, מטרתו של חוק תשתיות לאומיות היא להסיר את חסמי הבירוקרטיה והרגולציה המקשים על הקמת פרויקטי תשתית במטרה לקצר את לוחות הזמנים ובכך להביא להפחתת הגודש בכבישים, הבטחה לאספקת חשמל, קידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת ופרויקטי תשתית רבים נוספים.
בפועל, מדובר ב-54 חוקים שונים, שלא כולם קשורים אחד לשני באופן ישיר. לטענת מתנגדי ההצעה, החוק אמנם יקצר הליכים, אבל עלול לפגוע באיכות החיים בישראל, בעיקר בנושאי איכות הסביבה.
הקמת רשויות עירוניות לייעול הטיפול בתחבורה הציבורית
הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. כיום, ניהול התחבורה נעשה באופן ריכוזי ברמה הארצית, ולטענת האוצר הוא אינו מיטבי מכיוון שהוא נאלץ להתמודד עם מגוון גדול מדיי של אתגרים ברזולוציה גבוהה. בהתאם, הפתרונות אינם מותאמים באופן פרטני למאפייני המטרופולין. מאידך, ניהול תנועה ברמה המקומית בלבד טומן בחובו היעדר סנכרון בין רשויות שונות וחוסר רציפות בהתנהלות, על אף שרבות מהדרכים הן משותפות. לכן, מוצע לכונן רובד נוסף בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בארבעת המטרופוליניים בישראל שינהל את התנועה ברמה המרחבית. הרשות תוביל תכנון אסטרטגי, תפעיל תחבורה ציבורית ותבצע תשתיות נדרשות. הרשות תהיה מחוברת לצרכי התושבים, אך תשמור על ראייה הוליסטית של התחבורה באזור.
שותפות הממשלה והשלטון המקומי בפתרון משבר הדיור
מבנה הארנונה הוא סיבה מרכזית למשבר הדיור ולעליית מחירי הדיור. הפער בין תעריף הארנונה למגורים לבין תעריף הארנונה העסקית מקשה על הממשלה ועל השלטון המקומי להגדיל את היצע הדיור בהתאם לצרכי המשק ומגדיל פערים כלכליים בין רשויות מקומיות. לצורך הגדלה משמעותית של היצע הדיור, ובדומה למנגנונים שיושמו בהצלחה במדינות מפותחות נוספות, מוצע להקים קרן לתמרוץ דיור שבראשה יעמוד נציג השלטון המקומי. הקרן תקצה לרשויות מענקים שנתיים קבועים עבור כל היתר בנייה שיוציאו הרשויות באופן שיאפשר להן לשפר את השירותים העירוניים לתושבים. הכנסות הקרן יגיעו מגידול בארנונה העסקית ברשויות המקומיות בשיעור מדורג בהתאם לאיתנותן הכלכלית ומתקציב מדינה משלים בשנים הראשונות. הצעד יגביר באופן משמעותי את התמריצים של הרשויות המקומיות להגדיל את היצע הדיור בתחומן וכן יסייע בצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות עתירות ארנונה עסקית לבין רשויות מקומיות בעלות הכנסה נמוכה יותר. כמהלך משלים תינתן אפשרות מוגבלת לראשי ערים לבצע שינויים קלים בארנונה ללא אישור השרים ויתוקנו מספר סיווגים ראשיים בעיקר בתחום התשתיות וההייטק שייצרו ודאות בגבייה בתחום התשתיות ולגבייה מדויקת בגין תעשיית ההייטק (אבחנה בין מפעל למשרד). כן תותר גביית ארנונה מלונאות מ-Airbnb בדירות שיושכרו מעל 90 יום בשנה.
רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה
כיום חלק ניכר מתכניות הדיור המקודמות בוועדות המחוזיות כוללות כמות שולית של יחידות דיור. כך לדוגמה, בשנת 2022, 70% מתכניות המגורים שאושרו במחוזיות כללו פחות מ-30 יח"ד, והביאו ל-2% בלבד מיח"ד המאושרות בוועדות המחוזיות. בכדי למקד את פעילות הוועדות המחוזיות שיעסקו רק בתכניות משמעותיות, מוצע לבזר לוועדות המקומיות את סמכות התכנון לתכניות בהיקף מצומצם של יח"ד ללא התניות, תוך חיזוק הפיקוח והבקרה.
רפורמה בשוק השכירות
רפורמה רחבה לשיפור מוצר השכירות ולחיזוק שוק השכירות בישראל. קידום מספר צעדים שמטרתם לחזק את מעמד השכירות כמוצר אלטרנטיבי בערך שווה למוצר הדירה לרכישה, ובמוקד באמצעות חיזוק שכירות לטווח ארוך. קביעת ייעוד תכנון לשכירות כך שיחוזק מוצר השכירות לטווח ארוך ויתאפשר קידום של מתחמים מוטי שכירות הכוללים הרחבת זכויות בנייה, ציפוף מיטבי וניצול יעיל של שטחים ציבוריים ושטחים משותפים. עידוד שכירות מוסדית ארוכת טווח באמצעות הקלה של תנאי הכניסה לפרויקטים בתחום והרחבת ההטבות לשכירות ארוכת טווח. בשותפות עם משרד המשפטים, הקמת צוות בתחום ניהול הבית המשותף שיתמקד בהפחתת עלויות ניהול הבית המשותף, הבטחת תפקודן של מערכות, בחינת הגופים העוסקים בתפעול וניהול בתים משותפים ועוד.
הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק
שוק מוצרי המזון והטואלטיקה
מחירי המזון והפארמה בישראל גבוהים ב-37% בהשוואה לממוצע ה-OECD, כך שבכל שנה משק בית משלם עלות עודפת של 7,700 ₪. הריכוזיות במקטע ספקי המזון גבוהה, נתח השוק של עשרת ספקי המזון הגדולים עומדת על 54%, בעוד שבעולם נתח השוק הינו כ-20%. כמו כן, הרווחיות של היבואנים הגדולים והבלעדיים הינה כפולה מהרווחיות של היבואנים הקטנים והבינוניים, זאת כתוצאה משליטה של היבואנים הגדולים והבלעדיים במגוון רחב של מותגים עולמיים. כוח השוק של הספקים הגדולים מאפשר להם לקבוע מחירים מונופוליסטים ולדחוק החוצה מתחרים חדשים. במטרה לצמצם את כוח השוק של המפיצים הגדולים ולהגדיל את רמת התחרות, מוצע שמפיץ גדול ובלעדי יוכל להפיץ מוצרים של יצרן אחד בלבד. כתוצאה מהמהלך יבואנים קטנים יוכלו לייבא מוצרים של מותגים מוכרים, ולהתחרות מול המפיצים הגדולים. הצעד צפוי להגדיל את רמת התחרות בענף ולהוזיל את המחיר לצרכן. עוד מוצע להקים צוות שיבחן מקטעים נוספים מלבד מקטע ההפצה לרבות מקטע הייצור הכולל את היצרנים המקומיים, שימליץ לשר האוצר על צעדים נוספים בתחום.
איגוד לשכות המסחר מיהר לפרסם התנגדות חריפה לתכנית. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פנה היום לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מנת שהאוצר יוציא את הסעיפים הללו מחוק ההסדרים ומהתוכנית הכלכלית בטענה כי מדובר בצעדים פופוליסטיים ובאפליה פסולה. לדבריו, "סעיפים אלה מכוונים ישירות כלפי יבואנים גדולים. הם משנים כללי יסוד בצורה חסרת תקדים. לאמיתו של דבר, אלה חוקים השוברים כללי יסוד של תחרות חופשית. יתרה מכך, מדובר בפגיעה בזכויות יסוד הבסיסיות ביותר: פגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק".
צמצום הרגולציה במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחייה
במטרה להפחית את יוקר המחייה בישראל, תקודם תכנית לצמצום הרגולציה בייבוא מזון מן החי. כיום מחירי הבשר והעוף בישראל גבוהים בכ-43% בהשוואה לממוצע ה-OECD, כך שהצרכן הישראלי משלם בכל שנה עלות עודפת של כ-1,800 ₪ על מוצרי בשר ועוף. כדי להגדיל את התחרות בענף ולהפחית את רמת המחירים מוצע לקדם תכנית רוחבית הכוללת הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות לייבוא מזון מן החי. התכנית כוללת: הארכה של ימי התוקף של בשר דגים וביצים, מסלול מהיר לאישור יבוא ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב, ביטול כפל הרגולציה בין משרדי החקלאות והבריאות בייבוא בשר וצמצום הבירוקרטיה והבדיקות בהליך הייבוא. התכנית צפויה להקל באופן משמעותי על יבוא של מוצרים אלו לישראל ולהוזיל את המחיר לצרכן.
הפחתת הרגולציה בפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחייה
בעשורים האחרונים מחירי הפירות והירקות עלו בכ-100% ובכ-80% בהתאמה. בתקופה זו כמות הפירות והירקות המיוצרים בישראל לא גדלה בעקבות ניצול מלא של הקרקעות החקלאיות, בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה בכ-50%. כתוצאה מכך חלה ירידה הפירות והירקות לנפש בשיעור של כ-25%. שוק הפירות והירקות חסום לתחרות כתוצאה מרגולציה עודפת של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, כאשר משך הליך הבדיקה לקבלת רישיון עשוי לקחת יותר מעשור, וברוב המקרים לא ניתן רישיון לייבוא. התוצאה היא שרוב הפירות חסומים לייבוא וניתן לייבא ירקות רק ממדינות ספציפיות. כך למשל לא ניתן לייבא לישראל אבוקדו, בננות, אפרסקים, מנגו, תותים, ברוקולי, בטטה ועוד משום מדינה בעולם. מצב זה הינו חריג בהשוואה לעולם, גורם לעליית מחירים ולמחסור בתקופות שמחוץ לעונת הגידול המקומי. לאור זאת מוצע לקדם תכנית לצמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ מודל הרגולציה האירופאית בתחום הגנת הצומח, שצפוי להגדיל באופן משמעותי את מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, תתאפשר כניסה לישראל של מוצרים אשר כיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער. התכנית וצפויה להוריד את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי.
צמצום תופעת כפל ביטוחי בריאות
אמדן עלות הכפל הביטוחי בתחום הבריאות של משק בית ממוצע בישראל עומד על כ-2,000 שח בשנה. משמעות כפל זה היא שהאזרח משלם על מספר פוליסות אשר מציעות מוצרים חופפים (בהרבה מהמקרים ללא ידיעתו) ובעת קרות האירוע הביטוחי- מקבל תשלום רק ממקום אחד. העובדה שהאזרח 'משלם פעמיים' אך כאשר נזקק לניתוח מקבל תשלום 'רק פעם אחת' מביאה לכך ששיעור ההחזר (loss ratio) בתחום זה הוא הנמוך ביותר מכלל סוגי הפוליסות, ושיעור רווחי חברות הביטוח מפוליסות אלו בישראל חריג מאד ביחס למדינות מקבילות בעולם (כ-16 אחוזי רווח בישראל לעומת כ-3-4 אחוזים מפוליסות מקבילות במדינות אחרות). כפתרון, מוצע להחיל חובה על חברות הביטוח לשלם במקרים בהם מבוטח שלה נזקק לניתוח, וזאת אף אם הוא מבצע את הניתוח באמצעות שירותי השב"ן של קופות החולים; זאת, במקביל להפחתת העלות של הפרמיות בשב״ן, במטרה לוודא שהכסף 'יחזור לאזרחים'.
ייעול ענף התיירות
ענף התיירות בישראל נהנה מתמיכה ממשלתית בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים חדשים, הן על ידי קביעת מע"מ בשיעור אפס לתיירים זרים, והן על ידי תמיכה ישירה של הממשלה, המשקיעה בענף באופן ישיר כמיליארד ש"ח בשנה על ידי תמיכה בסבסוד בתי מלון לטובת הקמת חדרי מלון, בסבסוד רשויות מקומיות בהקמת תשתיות תיירות, העמדת תקציב שיווק משמעותי לקידום מדינת ישראל כיעד תיירותי והחלטות ממשלה נקודתיות לתמיכה בענף התיירות בעתות משבר. מדיניות התמיכה הממשלתית תומכת גם בצד הביקוש, על ידי ניסיון לעודד כניסת תיירים זרים לישראל, וגם בצד ההיצע, על ידי תמיכה בהקמת מתקנים מלונאים ותשתיות תיירות. במציאות בה היצע מקומות הלינה מוגבל בטווח הקצר, תמיכה בתיירות נכנסת, בייחוד על ידי סבסוד תיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור 0, מייקרת את שירותי התיירות לצרכן הישראלי ופוגעת בתיירות הפנים. מלבד הבעייתיות הכרוכה בסבסוד תיירים זרים על חשבון התייר הישראלי, התמיכה בתיירות נכנסת, באמצעות תשלום מע"מ בשיעור 0, היא תמיכה לא יעילה כלכלית. כך, מניתוחים שונים שבוצעו על ידי בנק ישראל ועל ידי אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה, שלא כל התמיכה מגיעה לתייר הזר ולכן השפעתה על היקף התיירים המגיעים לארץ זניח. כך, ניתוח של אגף הכלכלנית הראשית מראה, כי ככל שהפטור ממע"מ לתיירים זרים, שעלותו לקופת המדינה נאמדת בכ-2 מיליארד ש"ח יבוטל, כמות התיירים תפחת בכ-2% בלבד. בהתאם הצעד יביא להגדלת התוצר הריאלי בכ-300 מיליון ש"ח. יודגש כי לאור קצב הגידול הטבעי של ענף התיירות, הצעד לא צפוי להביא לפגיעה בפועל בענף אלא לכל היותר להאטה בקצב צמיחת הענף.
הגברת התחרות בשוק התשלומים
תחום שירותי התשלום הוא אחד מעמודי התווך של המערכת הפיננסית בישראל. עם זאת, התחום נשלט כיום בבלעדיות על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וזאת מבלי ששחקנים חדשים, שבכוחם להתחרות בגופים הקיימים ולהוביל לשיפור השירות ללקוח והוזלת העלויות לצרכן, יכולים להיכנס לתחום. זאת בניגוד למגמה העולמית בתחום, המצביעה על תחרות גוברת מצד חברות תשלומים חדשניות שמחוללות תחרות ומשנות את השווקים הפיננסיים המסורתיים. לאור זאת מוצע לקדם חקיקה להסדרה רחבה ואחידה בשוק התשלומים, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ללקוחות ויגביר את התחרות בשוק התשלומים. כך יוכלו שחקנים טכנולוגיים חדשניים לפעול בישראל, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים.
חיוב להעברת כספים בין אפליקציות P2P
בשנים האחרונות החלו לפעול מספר אפליקציות להעברת כספים בין יחידים (אפליקציות P2P). פעילותם של אפליקציות אלו מבורכת ומסבה תועלות רבות לציבור, אולם, הדינמיקה התחרותית הנוכחית בשוק עשויה לעורר חששות להתפתחות של שוק ריכוזי שאינו משרת את אינטרס הצרכנים בצורה המיטבית. דינמיקה זו התפתחה עקב "אפקט הרשת" שנוצר מפעילות הגופים בגן סגור – לקוחות האפליקציה יכולים להעביר כספים רק לבעלי אפליקציה זהה. במסגרת האסדרה יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P, להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו, כל זאת באופן פשוט ונוח. כך יקטן "אפקט הרשת" ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים.
הפחתת עמלות הבנקים
נכון לשנת 2021, משק בית ממוצע בישראל משלם עמלות לבנקים בסך 2,100 ש"ח כל שנה, כאשר חלק גדול של הלקוחות לא מודע להיקף העמלות שהוא משלם. מצב זה נוצר בגלל שהעמלות נגבות ישירות מהחשבון של הלקוחות, ובמרבית המקרים הן אינן שקופות ללקוחות. בשנים האחרונות, נעשו מספר צעדים כדי לקדם את השקיפות ללקוחות, אולם כולם דורשים מהלקוחות לברר באופן אקטיבי מה המחיר שהם משלמים, במקום ליידע אותם באופן קבוע, כפי שנעשה בעבור שירותים אחרים כמו אינטרנט, חשמל וכו'. לאור זאת, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות בכל חודש מידע אגרגטיבי על סך העמלות והריביות שנגבו ממנו באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (SMS, מייל וכו'). כך תגבר המודעות הצרכנית של הלקוחות, שתניע אותם לפעול להפחתת את העלות של השירותים הבנקאיים שהם צורכים. בנוסף, כיום הבנקים מחויבים להציג בתעריפון מחיר מינימום ללקוחות עבור שירותים מסוימים, על אף שמחיר זה אינו מחייב אותם והם יכולים להציע מחיר נמוך ממנו. מצב זה, כאשר לבנקים יש כוח שוק עודף על הלקוחות, מוביל להטעיה צרכנית שפוגע בעיקר בלקוחות החלשים עם מודעות צרכנית נמוכה. לכן, מוצע לקבוע בחוק שהתעריפון של הבנקים לא יכללו מחיר מינימום.
הגברת התחרות בענף התיווך לביטוח ולחיסכון הפנסיוני
כיום מבנה התגמול והבעלות של סוכני הביטוח והחיסכון הפנסיוני מוביל לשורה של עיוותים הפוגעים בטובת המבוטחים והחוסכים: מודל זה מבוסס על תשלומי עמלות מהגופים המוסדיים (היצרנים) עבור מכירת מוצרים. כך, באמצעות קביעת גובה ותמהיל העמלות מוטים סוכני הביטוח לשיווק של יצרנים מסוימים, מוצרים מסוימים ולהעברה תכופה בין מוצרים (הטיית מכירה).
החלטה זו מכילה מספר צעדים שנועדו לצמצם הטיות אלה: באשר להטיה ברמת המוצר, מוצע לחייב את הגופים המוסדיים להציע עמלה אחידה לסוכן עבור מוצרים שונים שהם מציעים שהם תחליפיים במהותם. ביחס להטיית המכירה, יש להחיל מנגנון קיזוז - לפיו הסוכן ישיב לגוף המוסדי חלק יחסי מעמלת המכירה ששולמה לו במקרה של ניוד תכוף למוצר אחר. כצעד משלים, מוצע לחייב את הגופים המוסדיים לשקף ללקוח את העמלה המשולמת לסוכן שלו. ובכך לשפר את יכולתו להפנים את מודל התגמול של הסוכן ולפעול למען קבלת השירות והמוצר הטוב ביותר עברו. צעדים אלו צפויים לצמצם את העיוותים האמורים ולהבטיח ללקוח תיווך אובייקטיבי יותר.
מלבד ההטיה הנגרמת ממודל העמלות, כיום קיימות מספר רב של סוכנויות ביטוח שנשלטות בידי חברות ביטוח. שליטה זו מובילה לרוב גם להטיה במכירת יתר של מוצרים של חברת האם, ולאור זאת ללקוחות נמכרים לעיתים מוצרים לא בגלל התאמה מיטבית אלא דווקא בגלל מבנה הבעלות של הסוכנות. לאור הטיה זו, נדרשת בחינה מחודשת של מודל הבעלות בידי גופים מוסדיים של סוכנויות ביטוח. מוצע להקים צוות בין-משרדי שיבחן את שאלת הפרדת סוכנויות הביטוח מהגופים המוסדיים. בינתיים, עד שהצוות יגבש את המלצתו, מוצע לאסור בהוראת שעה על רכישות של סוכנויות ביטוח נוספות בידי גופים מוסדיים.
מקטע התיווך למוצרי ביטוח וחיסכון נשלט כיום על ידי סוכני הביטוח והחיסכון הפנסיוני, שבגלל מערכת תמריצים מלאת עיוותים לא פועלים במקרים רבים באופן אובייקטיבי ולטובת הלקוח. החלטה זו נועדה לחזק אפיקי תיווך חליפיים לאפיקים הדומיננטיים כיום בשני אופנים: (1) מתן היתר לבנקים קטנים לשווק מוצרי ביטוח אלמנטריים, צעד שצפוי להוביל לשיפור התחרות הן בשוק הבנקאות והן במקטע תיווך הביטוח. (2) הטלת איסור על גופים מוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני שיהיה מפיץ שלו מטעמים שאינם סבירים. בכך, יוסר חסם להתפתחות שוק הייעוץ הפנסיוני וציבור החוסכים יזכה לשירות איכותי ואובייקטיבי יותר. במקביל לקידום התחרות, יש להגביל את השיווק של מוצרים לא מיטיבים. ביטוח מנהלים הוא מוצר לא מיטבי ביחס לביטוח הפנסיוני. לפיכך מוצע לאסור מכירת ביטוח זה עד לרמות הכנסה של פעמיים השכר הממוצע במשק.
חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית
תכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל
השכר הממוצע של הנדסאים בוגרי ההשכלה הטכנולוגית גבוהה בכ-26% מהשכר הממוצע במשק. במקביל קיים חוסר משמעותי של הנדסאים ובעלי מקצועות טכניים בשוק העבודה. התכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית מחזקת את התמריצים להגדלת מספר הלומדים במקביל לקידום צעדים לטיוב איכות הלימודים והתאמתם לשוק העבודה. התכנית גם מקדמת מספר צעדים להגדלת היקף הגברים החרדים הלומדים במקצועות אלה וזאת בשל ההתאמה של לימודים אלה, שאינם אקדמיים, לצרכי אוכלוסייה זו.
חיזוק הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות
ההון האנושי הוא המשאב העיקרי שיש בישראל. במשך שנים, ההון האנושי הביא ליצירת יוזמות חדשניות שבאו לידי ביטוי בהתפתחותו של ענף הייטק משגשג, אשר הביא לגידול בפריון ולצמיחת המשק כולו. אולם, רמת המיומנויות הכללית בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD. קיומו של כוח אדם מיומן, קרי כוח אדם בעל מיומנויות דיגיטליות, ובראשן חשיבה כמותית, פתרון בעיות מורכבות ושליטה בשפה האנגלית, הכרחי לא רק לביצוע תהליכי מו"פ, אלא גם על מנת לתרגם את החדשנות הטכנולוגית לכדי העלאת הפריון בענפי המשק בעלי רמת דיגיטציה נמוכה. תכנית זו מבקשת לשפר את רמת המיומנויות של העובדים העתידיים במשק באמצעות התאמתן למיומנויות הדרושות בעידן הדיגיטלי. זאת, במטרה לקדם את ההון האנושי ולהאיץ את שוק העבודה. התכנית שמה דגש על מיצוי פוטנציאל הון אנושי וצמצום פערים בקרב אוכלוסיות הפריפריה, נשים וערבים. מיומנויות דיגיטליות נרכשות מגיל צעיר, וישנו קושי לגשר על היעדרן בבגרות. לכן, במסגרת התכנית, יורחב החינוך הטכנולוגי-מדעי בבתי ספר המשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך במטרה להגדיל את מספר הזכאים לבגרות 'טק'. כמו כן, יוגדל מספר המסיימים תארי 'טק' באקדמיה ויחוזק הקשר בין ההכשרה הנעשית באקדמיה לבין צרכי התעשייה.
חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל
מעמדה המוביל של ישראל בזירת החדשנות העולמית הולך ונשחק עקב התחרות הגלובאלית העזה על ההובלה במרוץ הטכנולוגי. תחומי חדשנות פורצי דרך, כדוגמת AI ו-Bio-Convergence, נשענים על ידע מעמיק, שמקורו במחקר מדעי-אקדמי, ועל קיומן של תשתיות מחקר ופיתוח מתקדמות. מטרת התכנית הינה לחזק את מובילותה של ישראל בזירת החדשנות העולמית בתחומים טכנולוגיים אלה. זאת, באמצעות השקעה בתשתיות מו"פ לשימוש האקדמיה והתעשייה, קידום מחקר יישומי וטיפוח הון אנושי מדעי.
הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה
עוסק זעיר: הקלה על הדרישות הבירוקרטיות
מגזר העסקים הינו רחב ומגוון. הרגולציה הקיימת היום במס הכנסה לא מבחינה בין עסקים זעירים לבין עסקים גדולים יותר. כתוצאה מכך נוצר עודף בירוקרטי והכבדה על עסקים זעירים. העסקים הזעירים בישראל הם עסקים שלהם מחזור של עד כ-100 אלף ש"ח בשנה. הרגולציה הקיימת היום חלה על כ- 400 אלף עוסקים זעירים קיימים וכ-60 אלף עוסקים חדשים צפויים מדי שנה. הרגולציה בתחום המס על עסקים אלה כוללת, בין היתר, פתיחת עסק, רישום ומעקב אחר הוצאות, דיווח על מקדמות, מילוי דוח שנתי מלא, לרבות צירוף נספחים ומסמכים, ומילוי הצהרת הון. הרפורמה קובעת שורה של הקלות רגולטוריות לעוסקים שמחזורם העסקי לא עולה על התקרה של עוסק פטור (כ-100 אלף ש"ח בשנה). במקום הרגולציה הקיימת, עסקים אלו ידרשו רק לפתיחת תיק, תיאום מס ותשלום מס בסוף השנה. בנוסף, כתחליף להכרה בהוצאות בהתאם לכללים הקיימים, יותרו הוצאות בשיעור נורמטיבי של 20%, והכל באופן דיגיטלי. ההצעה צפויה לחסוך לעסקים באופן ישיר כ-1.3 מיליארד ש"ח שנה ומעל מיליון ימי עבודה של התעסקות בבירוקרטיה ומילוי דוחות.
שינוי רגולציה לעידוד פיתוח וחדשנות ברוקחות
כיום רגולציה מחמירה, לעיתים מימי המנדט הבריטי, מהווה חסם משמעותי לחדשנות בעולם הרוקחות, מה שמייצר בזבוז משאבים וניצול לא יעיל של זמן הרוקחים, שהינו משאב המצוי במחסור. מוצע להקל על הרגולציה הממשלתית בתחום זה ולהסיר חסמים אשר יאפשרו חדשנות ודיגיטציה וישפרו את הנגישות של תרופות לתושבים, בד בבד עם פינוי זמן הרוקח לצורך עבודת ייעוץ רוקחי והדרכה על מנת לשפר את הטיפול התרופתי.
מעבר מתלוש שכר בכתב לתלוש דיגיטלי
חוק הגנת השכר קובע כי המעסיק חייב למסור לכל עובד תלוש שכר מודפס, אלא אם הסכים העובד בכתב לקבל את תלוש השכר בדרכים המפורטות בתקנות הגנת השכר. חרף האפשרות למעבר לתלוש שכר דיגיטלי עובדים רבים אינם מודעים לאפשרות זו וממשיכים לקבל תלושי שכר פיזיים כיוון שזו ברירת המחדל, הגם שחלקם אינם פותחים את התלושים וצופים בהם באופן דיגיטלי במערכות שונות. למשל, במשרדי הממשלה רק 16% מהעובדים עברו לתלוש דיגיטלי בעוד 45% נכנסים למערכת הדיגיטלית וצופים בתלוש שם. לכן, מוצע כי שר הכלכלה יחייב בתקנות את המעסיק על הפקת תלוש דיגיטלי לעובדיו כברירת מחדל, עם זאת ובכדי להגן על עובדים שתלוש דיגיטלי אינו נגיש עבורם, הוחרגו מעסיקים לעובדים אלו מהוראה זו. ההוראה תייצר חסכון בעלויות ההדפסה ותייצר לעובד ערך על ידי הנגשת הנתונים ושמירתם לאורך זמן.
ייעול המגזר הציבורי
הקלת העומסים ושיפור הזמינות במערכת הבריאות הציבורית
היצע כוח האדם הרפואי הקיים בישראל מוגבל בטווח הקצר לאור משכי ההכשרה הארוכים, אך בינתיים זמינות השירות נפגעת ותורי ההמתנה מתארכים. על מנת לשפר את זמינות השירותים במערכת הציבורית מוצע להקל על העומסים על הרופאים על ידי צמצום פעילות מנהלית לרבות הוצאת אישור ימי מחלה; הגדלת זמינות על ידי צמצום תופעת ה-NO-SHOW ; וכן מוצע לתמרץ שעות עבודה רבות יותר במערכת הציבורית בכדי לקבל כיסוי ביטוחי לאחריות מקצועית בגין עבודה פרטית.
הסרת חסמים לדיגיטציה ממשלתית
האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי וצמצום בירוקרטיה בשירותים ציבוריים - תיקון החקיקה המוצע יסיר מנגנונים בירוקרטיים וישפר את ישימות חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים על מנת לאפשר מענה מהיר בכל אמצעי אלקטרוני (מייל או פלאפון) לצד החלופות הקיימות כיום של מענה פיזית ומשלוח דואר. בירוקרטיה עודפת זו תוביל לכך הממשלה תמשיך להוציא מאות מיליוני שקלים בשנה על עלויות דיוור, לצד מתן שירותים ברמה נמוכה ופגיעה בסביבה. מוצע בין היתר להסיר חסמים כך שיותר גופים יוכלו להעביר מסרים לפי החוק, לאפשר לשר האחראי לדרוש מהציבור במסגרת החוק למסור מען דיגיטלי (מייל או מספר פלאפון כאמור), ככל שהוא מבין שזה נדרש לצורך הגדלת השימושיות ובנוסף להסיר רגולציה עודפת על ספקי הדיוור. לצד כל אלו מוצע להקים ועדה שתבחן כיצד לשפר את תהליכי העברות המידע בין גופים ציבוריים למימוש מדיניות ASK ONCE, שיפור השירות לארח ותכנון מדיניות מבוססת DATA. לטובת האצת הדיגיטציה ברשויות מקומיות מוצע להקים צוות בין משרדי אשר יבחן כיצד להנגיש את הידע, התשתיות ומנגנוני הרכש בהם נעשה שימוש בשלטון המרכזי לשלטון המקומי תוך שימור תמריצים כלכליים ושיפור יעילות השירות לציבור. כחלק מהאצת הדיגיטציה ברשויות מקומיות מוצע לאפשר לשלטון המקומי לפרסם ולקבל הגשת מכרזים באופן מקוון.
מלחמה בהון השחור
צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן
צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן - נאבקים בפשיעה המאורגנת ובפשיעה הכלכלית: המנגנון הכלכלי העומד מאחורי ארגוני הפשיעה ומאפשר את קיומם נשען על כסף מזומן, הון שחור וטכניקות שונות להלבנת כספים שמקורם בפשיעה. על מנת לעקור את הפשיעה מהשורש, ובהמשך למסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת הנושא בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, רם בלינקוב, מוצע להטיל מגבלות על החזקת מזומן בסכומים גדולים: חובת דיווח החל מסכום של 100 אלף ש"ח, ואיסור על החזקת למעלה מ-200 אלף ש"ח במזומן. מגבלות אלו יעניקו לגורמי האכיפה את הכלים לתפוס מזומן המשמש את ארגוני הפשיעה, לקנוס את המחזיקים בו, ולגבות בגינו מס כחוק, ולתרום לעקירת הפשיעה החמורה והמאורגנת מהשורש. בנוסף וכצעדים משלימים לכך, מוצע להחיל מגבלות על מתן הלוואות במזומן על ידי נותני שירותים פיננסיים בסכומים של מעל 6,000 שקלים, ולהעמיק את קבלת המידע מנש"פים.
צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות
בישראל קיימת תופעת רחבת היקף של שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הנפקת חשבוניות באופן לא חוקי זה משמשת להתחמקות מתשלום מס כדין ופעמים רבות להלבנת פעילותם הכלכלית של ארגוני פשיעה. על מנת להילחם בפשיעה ולאפשר תחרות הוגנת בין עסקים המשלמים מס כדין מוצע כי חשבוניות מעל 5,000 ש"ח המופקות בין עוסקים ידרשו לקבל את אישור רשות המסים בזמן אמת באמצעות מערכת בטרם תונפק החשבונית. הצעד יסייע לגורמי האכיפה למקד את האכיפה בחברות החשודות, ואף יקצר תהליכים בירוקרטיים לעסקים נורמטיביים באמצעות הקמת פלטפורמה לתקשורת ישירה עם רשות המסים.
"התוכנית הכלכלית שאנחנו מביאים היום לציבור היא בשורה גדולה לאזרחי ישראל", הודיע הבוקר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "התוכניות יזניקו בע״ה את מדינת ישראל קדימה ויחזקו את כלכלת ישראל ואת אזרחי ישראל. מה שעומד לנגד עינינו זה יוקר מחיה שמורגש אצל כל אזרח בישראל, והרפורמות שאנחנו מציגים יאפשרו פישוט הרגולציה, הסרת חסמים והחלשת המונופולים וכל אלו יתורגמו להקלה בנטל של יוקר המחיה של אזרחי ישראל. אני מבקש להודות לכל אחד ואחת מאנשי המקצוע במשרד האוצר שעבדו מסביב לשעון כדי להכין את הרפורמות האלה. אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית והיום אנחנו עושים בעזרת השם עוד צעד בכיוון הנכון".