מה הוא חוק קרן הארנונה?
מדובר בהצעת חוק שמטרתה לחייב את הרשויות המקומיות להקצות הכנסות מארנונה שנגבית מעסקים בעירם לטובת תמרוץ בנייה בערים אחרות שסובלות ממחסור בתקציבים לטובת בנייה למגורים.
כמה כסף תעביר כל רשות לקרן הארנונה?
לפי ההצעה, כל רשות תעביר לקרן ייעודית שתוקם לכך סכום של בין 7.5 אחוזים ל-28 אחוזים מרווח הארנונה השנתי שלה שמתקבל מארנונה שנגבית על עסקים. והכסף שייאסף יחולק חזרה לרשויות כולן כנגד כל היתר בנייה למגורים שתפיק הרשות. בכך, מאמינים באוצר, יהיה תמריץ לבנייה למגורים בניגוד למצב כיום.
מה עומד באופן מוצהר מאחורי הקמת קרן הארנונה?
ההיגיון מאחורי ההצעה הוא שארנונה למגורים היא ארנונה הפסדית לרשויות (52 שקלים למ"ר, בממוצע). הן מרוויחות בעיקר מארנונות שמשלמים בעלי עסקים הפועלים בשטחן (182 שקלים למ"ר בממוצע). כך מוקצים שטחים רבים ברשויות לטובת בניות משרדים, ועידוד בניית מבנים לתעסוקה ומסחר על חשבון בניית שכונות מגורים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טוען שהוא מנסה לתקן את העיוות הזה על ידי הקמת קרן ייעודית כך שהרשויות החזקות המשופעות בשטחי מסחר ונמצאות בעודף יעבירו את הכסף לקרן שתסייע לרשויות החלשות יותר, שלא נהנות משטחי מסחר מרובים לטובת מימון בנייה למגורים, במקום שזה יצא מקופת המדינה. הקרן תהפוך לכאורה את הבנייה למגורים לכדאית יותר, ואת הבנייה לעסקים לכדאית פחות.
איך נקבע איזו עיר תעביר כסף לקרן הארנונה ואיזו תקבל ממנו כסף?
כל עיר תעביר כסף לקרן על פי שלושה קריטריונים:
- מידת ההכנסות שכל עיר מייצרת מארנונה עסקית.
- המרחק ממרכז הארץ (ערי המרכז ישלמו יותר מערים פריפריאליות).
- המיקום במדד החברתי כלכלי ערים עם אוכלוסייה מוחלשת ישלמו פחות מערים עם אוכלוסיה חזקה).
כך למשל בני ברק צפויה לשלם פחות בגלל המיקום הנמוך שלה במדד החברתי כלכלי, על אף שהיא ממוקמת במרכז. עם זאת - בגלל שבשנים האחרונות בני ברק נהנית משטחי תעסוקה ומסחר רבים - ברגע שהיא תעבור רף ארנונה מסוים של רווח מארנונה, היא תצטרך לשלם את המקסימום. לעומתה, תל אביב מראש תאלץ לשלם את המקסימום שייקבע, משום שהיא עומדת בשלוש הקריטריונים: עיר במרכז, משופעת בשטחי מסחר, ובמצב סוציו אקונומי גבוה.
במהלך הדיונים בוועדת הכספים בנושא נחשפו כמה עיוותים בחוק המתוכנן. בחברה הערבית למשל, יש קושי בהוצאת היתרי בנייה מסודרים - בין היתר בגלל היעדר תוכניות בנייה מאושרות. לכן יתקשו שם ליהנות מכספי הקרן. ההתנחלויות לעומתן, יקבלו תנאים מועדפים - בשל הקושי המשפטי להעביר כספים מיהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ, הרשויות באזור לא ישלמו.
מדוע ראשי הערים מתנגדים לקרן הארנונה?
ראשי הערים, ובראשם פורום 15 המייצג את 15 הערים הגדולות בישראל, מתנגדים נמרצות להצעת החוק על אף שהיא עברה סבב תיקונים בהם הובטח לרשויות, למשל, כי הכסף שייצבר בקרן יוחזר להן אם בתום פרק הזמן הוא לא ינוצל במלואו.
לטענתם, הסיבה המרכזית להתנגדותם היא שהכסף שילך למימון ערים אחרות, יש שיגידו מזוהות בעיקר עם הקואליציה, יפגע ביכולת שלהם להעניק שירותים מוניציפליים לתושבים שלהם עצמם כמו: תשתיות, חינוך פורמלי ולא פורמלי, רווחה ותרבות.
הפורום טוען כי לא מתפקידי ראשי הערים החזקות להיות מקור תקציבי לפתרון משברים לאומיים כמו משבר הדיור. הקרן, לטענתם, לא תפתור את בעיית הבנייה למגורים, אלא רק תפגע בתושבים של עיר אחת על חשבון עיר אחרת.
איגוד לשכות המסחר הזהיר מפני הקמת הקרן וטען שהיא תוביל להעלאת הארנונה על ידי העיריות החזקות כדי לפצות על אובדן כסף. השלב הבא יהיה העלאת מחירים של בעלי העסקים בעיר. התוצאה, טוענים באיגוד, תהיה העלאת מחירים בכל המשק.
ראש עיריית רמת גן שאמה הכהן זעם בפתח ועדת הכספים: "ברגע שאתה מאפשר להם לקחת עשרות מיליונים מדי שנה, איך אתה רוצה שאממן את תיכון לוסטיג (תיכון חרדי לבנות בעיר), איך אתה רוצה שאני אשיב לחברי מועצת העיר, למה אנחנו צריכים להמשיך ולממן את התיכון הזה? וישיבת ההסדר, אתה יודע כמה התנגדות יש לזה? קרקע של 100 מיליון שקל, יגידו לי למה אין מתנ"ס לתושבים ברמת עמידר אבל מבנה אדיר לישיבה יש? אתם הורסים את הערים, איבדתם כל כיוון. מישהו צריך לעצור אתכם. אנחנו תחת ג'יהאד שמנחית עלינו גזרות ואין לנו כיפת ברזל".