זכויות משפחות החטופים: חייהן של כ-239 משפחות חטופים נעצרו בן רגע, בעקבות אירועי 7 באוקטובר. בזמן שעבור משפחות הנרצחים קיימת מערכת כללים ברורה בנוגע לזכויותיהן ולאופן הטיפול בהן – במקרה של חטופים ונעדרים, אנו נתקלים בסוגיות משפטיות לא פשוטות הנוגעות בעיקר להמשך ניהול רכושם. גם הדין החל לגבי בני משפחות החטופים איננו ברור, במיוחד כאשר מדובר במשפחות שלא יוכלו במהרה לשוב לשגרת חייהם.
כחודש לאחר תחילת המלחמה, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק להכרה במשפחות החטופים כזכאיות לאותם מענקים והטבות הניתנות לבני משפחה של חללי צה"ל או נפגעי פעולות איבה. החוק מתייחס למשפחות החטופים והנעדרים, וגם למי שאינם אזרחים אך נכנסו לישראל כחוק. החוק מתווסף להוראות השעה, שמאפשרות הטבות לתושבי הדרום והצפון ולבני משפחות החיילים שגויסו בצו 8. עו"ד שמוליק שוסטר התגייס להשיב לשאלות הבוערות שעולות כיום בהקשרים אלו:
אחותי נחטפה לעזה ויש לה משכנתא. האם צריך לשלם אותה?
החטופים והנעדרים עצמם וכן בני הזוג שלהם, יכולים לדחות ב-30 ימים את תשלום המשכנתא שהם אמורים לשלם בתקופה שבין 7 באוקטובר ל-7 בנובמבר 2023, אם לא מדובר בדירתם היחידה. לא ברור בשלב זה מה קורה לאחר מכן.
אחי נחטף והעסק שלו לא מתפקד. האם ניתן להמשיך לתפעל אותו עבורו, כדי למנוע קריסה?
אם נחתם ייפוי כוח מתמשך המסמיך צד ג' לטפל בענייניו האישיים והכספיים של החטוף, ניתן ככל הנראה להפעיל את ייפוי הכוח מול האפוטרופוס הכללי, ולנסות ולשמר את נכסיו, את ביתו ואת השקעותיו של מייפה הכוח – בהתאם להגדרות ייפוי הכוח ולמגבלות החוק. אם לא נערך ייפוי כוח, יש צורך לפנות לאפוטרופוס הכללי ולדרוש מינוי אפוטרופוס זמני לנכסיו של החטוף. מהלך זה עשוי לאפשר, גם אם ייקח זמן, "כניסה לנעליו" של החטוף והמשך ניהול חייו בהעדרו. אם הדבר לא מתאפשר בשלב זה, אפשר לבקש דחייה של 30 יום בנוגע לתשלומים שאותם אחיך מחויב לשלם עבור העסק.
מה הדין לגבי הלוואה שנלקחה על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה של חטוף או נעדר?
בני משפחה מקרבה ראשונה של חטוף או נעדר, שנטל הלוואה עסקית מחברות אשראי בסכום של עד 300,000 שקלים, יוכל לבקש דחייה בהחזר ההלוואות. יש לשים-לב שהדחייה בתשלומים תינתן לתקופה של 3 חודשים, שלאחריה תיבחן הארכה נוספת.
האם בני משפחתו של חטוף זכאים לתגמול או לגמלה בתקופת השבי?
כן, בני משפחה של נעדרים וחטופים זכאים לתגמול חודשי מהביטוח הלאומי במקרה של אזרח, וממשרד הביטחון במקרה שמדובר בחייל. סכום הגמלה תלוי במספר הילדים של החטוף, ונע בין סך של כ-9,600 שקלים לכ-21,900 שקלים לחודש, בתלות במספר הילדים וגילם.
מה לגבי הורי חטופים?
הורי חטופים זכאים גם הם לגמלה בתלות במספר האחים של החטוף וגילם. הסכום נע בין כ-6,700 שקלים לכ-15,700 שקלים לחודש.
מה לגבי גרוש/ה של נעדר או חטוף, שלהם ילד משותף?
גרוש/ה של נעדר או חטוף זכאי לתגמול חודשי בסך של כ-5,900 שקלים, וזאת בתנאי שהיו בני 40 או יותר בעת החטיפה, והילד עד גיל 21.
האם קיימים מענקים נוספים שלהם זכאים בני משפחות החטופים?
ילדי חטופים זכאים לקבל מענק בסך של כ-10,200 שקלים בהגיעם לבר/בת מצווה, וכן מענק בסך של כ-159,000 שקלים בהגיעם לגיל 30, אם טרם נישאו.
ילדיי נחטפו. האם אני צריך לחזור לעבודה? אם לא, מי אמור לשלם לי משכורת?
ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע תיקון לחוק שיאסור על פיטורי הורים ובני זוג של חטופים ונעדרים, וכן עובדים שפונו מבתיהם לפי החלטת ממשלה. עם זאת, בדומה לבני זוג של מגויסים בצו 8 השומרים על ילדים קטינים, אין הנחיה בדבר החובה לשלם משכורת לעובד שלא הגיע לעבודתו, כך שלמרות שקיים איסור לפטר את העובד, לא קיימת חובה למעסיק לשלם את שכרו בתקופה שלא עבד.
ומה לגבי הורים ואחים שנחטפו?
החוק יחול גם על אח או אחות, אם הגיש הצהרה בכתב שהוא הגורם הבלעדי שנדרש להיעדר בנסיבות אלו. כלומר רק קרוב משפחה אחד זכאי להגנה מפני פיטורין.
הכותב הינו עו"ד שמוליק שוסטר, שותף ב"שוסטר משרד עורכי דין" ומלווה פרטיים וחברות