בוודאי כבר נתקלתם לא מעט במונח Work-life balance (איזון בין עבודה לחיים), וזה משום שהבאלאנס הזה באמת חשוב לחיים נעימים וטובים, בייחוד להורים. באופן אידיאלי, זה אומר שהחובות המקצועיות לא תופסות יותר מדי מקום בחיי היומיום, ושיש לכם מספיק זמן לחיים פרטיים.
היבט חשוב של איזון עבודה-חיים הוא, מן הסתם, משך הזמן שאדם מבלה בעבודה. עדויות מצביעות על כך ששעות עבודה ארוכות עלולות לפגוע בבריאות האישית, לסכן את הבטיחות ולהגביר את הסטרס. היכולת לשלב בהצלחה בין עבודה, מחויבויות משפחתיות וחיים אישיים חשובה לרווחתם של כל בני הבית. ממשלות יכולות לעזור לטפל בבעיה על ידי עידוד שיטות עבודה תומכות וגמישות, המקלות על ההורים להגיע לאיזון טוב יותר בין העבודה לחיי הבית.
אילו מדינות מצטיינות באיזון הזה? ובאילו העבודה גוזלת יותר מדי זמן? ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) הפתרונים. לפחות בכל הנוגע ל-38 המדינות החברות בו. אז למקרה שאתם שוקלים רילוקיישן, הביאו בחשבון את הנתונים הבאים.
>> מחקר: זה מה שעושה הגירה למדינה מערבית לסיכויי ההצלחה של הדור הבא
עשר המדינות המובילות באיזון שבין עבודה לחיים הן:
1. איטליה, 2. דנמרק, 3. נורבגיה, 4. ספרד, 5. הולנד, 6. צרפת, 7. שבדיה, 8. גרמניה, 9. רוסיה, 10. בלגיה.
ישראל: אלה אנחנו שם בסוף הרשימה
איפה ישראל, תהיתם? משתרכת הרחק מאחור, במקום ה-34. על פי הדוח, בישראל, מעט יותר מ-14 אחוז מהעובדים עובדים שעות ארוכות מאוד, יותר מהממוצע ב-OECD שעומד על 10 אחוזים. עובדים במשרה מלאה בישראל מקדישים פחות מהיום בממוצע בטיפול בעצמם (אכילה, שינה וכו') ובפעילויות פנאי (בילוי עם חברים ובני משפחה, תחביבים, משחקים, שימוש במחשב וטלוויזיה וכו') מהממוצע ב-OECD של 15 שעות, וגם ההכנסה הפנויה הממוצעת נטו לנפש של משק בית נמוכה מהממוצע ב-OECD (שהוא 30,490 דולר בשנה).
עם זאת, אפשר להתנחם בכך שישראל מציגה ביצועים טובים בכמה ממדי רווחה ביחס למדינות אחרות, למשל בריאות, קשרים חברתיים ושביעות רצון מהחיים. כאשר התבקשו לדרג את שביעות הרצון הכללית שלהם מהחיים בסולם מ-0 עד 10, הישראלים נתנו ציון 7.2 בממוצע, גבוה מהממוצע ב-OECD שעמד על 6.7.
איטליה בראש: 69 אחוז מהיום פנוי
ועכשיו לקצת פרטים על העשירייה הפותחת: באיטליה, לפי ה-OECD, לעובדים במשרה מלאה יכולים נשאר בממוצע 69 אחוז מהיום לחייהם הפרטיים, שזה מדהים. לתושבים היו כ-16.5 שעות ל"טיפול אישי", הכולל גם ארוחות ומנוחה, וכן לפעילויות עם חברים, משפחה, תחביבים או סתם הירגעות מול הטלוויזיה או המחשב.
גם בדנמרק, המדינה הבאה בתור, יש הרבה זמן התפננות מחוץ לעבודה. רק כאחוז אחד מהעובדים נאלצים לעבוד שעות רבות – שזה כלום בהשוואה לממוצע במדינות אחרות ב-OECD העומד על 10 אחוזים.
זמן פנוי זה לא מספיק: בספרד עדיין מתלוננים
גם לאזרחי ספרד יש הרבה מאוד זמן פנוי. אבל הספרדים עדיין מתלוננים, וזכותם. שיעור התעסוקה בקרב נשים נמוך יחסית, ונראה כי הספרדיות רוצות להתבסס מקצועית ולחכות עם עניין הלהביא ילדים לעולם. הדוח חושף כי בממוצע יש לאישה ספרדייה 1.3 ילדים, שיעור ילודה מהנמוכים ב-OECD בשני העשורים האחרונים.
אף שכסף לא קונה אושר, הוא אמצעי חשוב להשגת רמת חיים גבוהה יותר. בספרד, ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש היא 27,155 דולר בשנה, פחות מהממוצע ב-OECD שהוא 30,490 דולר בשנה. אולי בגלל זה, ובגלל עוד כמה סיבות, כאשר התבקשו לדרג את שביעות הרצון הכללית שלהם מהחיים בסולם מ-0 עד 10, תושבי ספרד נתנו ציון 6.5 בממוצע, נמוך מהממוצע ב-OECD של 6.7.
קפיצה למקום השמיני, שם נמצאת גרמניה: לפי הנתונים, רק בודדים בגרמניה צריכים לעבוד שעות נוספות בתדירות גבוהה. זה אומר שיש להם הרבה יותר זמן פנוי מאשר 15 שעות הפנאי הממוצעות במדינות אחרות.
ה-OECD אף משבח את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על התזכיר "משפחה ועולם העבודה - ההתאמה החדשה" שנחתם על ידי פוליטיקאים ונציגי עסקים בשנת 2015 ומחייב חלוקה שווה בין גברים לנשים - גם בכל הנוגע לשכר - ופונה למעסיקים לאפשר מודלים גמישים של תעסוקה ולצמצם שעות עבודה במשרה מלאה להורים. בקיצור, לקנא.