הקטסטרופה הגדולה - הורדת דירוג האשראי מצד חברת הדירוג מודי'ס - כבר מאחורינו וצריך להתמודד עם ההשלכות. אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ AUREN ישראל, מנתח מה משרד האוצר צריך לעשות כעת כדי להחזיר את כלכלת ישראל למסלול בכמה שלבים.
מנופי הצמיחה של ישראל
ראשית המדיניות הכלכלית צריכה להתמקד בתחומים הבאים: מנופי צמיחה, פירפריה, הייטק ומשקיעים. כדי להזניק את הכלכלה קדימה, יש קודם להשקיע בתעשייה שאחראית למרב הצמיחה בישראל, שנפגעה קשות במהלך השנה האחרונה, בעיקר בימי קידום החקיקה כנגד המערכת המשפטית - ההייטק. בין היתר יש להקים חממות טכנולוגיות לסיוע לתעשייה בפיתוח והגדלת הייצוא הטכנולוגי. להקים מרכזי פיתוח ויזמות במימון המדינה (בקשר עם הדור הצעיר ומערכות החינוך). לתת מענקים מוגדלים ליוצאי צבא לטובת תעשיית הטק ולבנות מרכזי פיתוח בפריפריה, בצפון ובדרום.
כמו כן יש לתת תקציבים מוגדלים לרשות החדשנות (תוכניות תמיכה, מענקים והלוואות בערבות המדינה), לענפים מובילים. לישראל יש יתרון יחסי במספר ענפים. במקום להתחיל מאפס בתחומים זרים לתעשייה הישראלית, יש מקום לנצל את היתרון הישראלי וליהנות גם מהמוניטין שיש לענפים האלה תוצרת כחול-לבן ולהשקיע בהם, השקעה שתניב הרבה יותר.
כך בענף הסייבר ואבטחת מידע יש ביקוש עצום בעולם ומחסור בהון אנושי איכותי. לישראל זאת הזדמנות למנף ידע רב שנצבר במערכות הצבאיות והביטחוניות ולהוציא לשוק כוח אדם צעיר ומיומן בעלות הכשרה יחסית נמוכה ובאיכות גבוהה. בענף האנרגיה ירוקה ואנרגיה חליפית – הביקוש העולמי לאנרגיות נקיות ואנרגיות חילופיות, מהווה אפשרות נדירה ליצור ידע טכנולוגי וחדשני בישראל ולהציע אותו לשוק העולמי. בתחום פתרונות מזון ופתרונות חקלאות – לישראל יתרון מקומי וידע שנצבר שרצוי לעודד לפתח עסקים וידע בתחום.
חיזוק ארגוני חברה אזרחית
לצד ביקורת על הממשלה, מוד'יס חלקה לא מעט מחמאות על מגזרים בישראל, בדגש על החברה האזרחית. למרות ניסיונות של הממשלה להחליש בשנים האחרונות מגזר חשוב זה, הרי שבזכות מודי'ס, גדלה ההבנה בחשיבות של המגזר האזרחי. המסקנה - במקום להחליש אותו, יש לחזקו באמצעים שונים ובתקציבים, דבר שלא היה עד כה בסיסטם של התקציב הממשלתי.
כך יש לבצע הפרטה והקצאת תקציבים משמעותיים לעמותות אזרחיות לשיפור מערכות חינוך טכנולוגי בפריפריה, להקצות תקציבים לעמותות שיקדמו חממות עסקיות ומרכזי פיתוח וחיזוק עסקים ולהקצות תקציבים לעמותות שיתמחו בפיתוח עסקי ושילוב בעולם העבודה של אוכלוסיות כמו: נשים, ערבים וחרדים. החל מחינוך עסקי ועד פיתוח עסקי ותמיכה בבניית עסקים קטנים ובינוניים.
יש לדאוג לשימור "מוחות" בישראל. אחרי עשורים שבהם מי שעזב את ישראל נחשב "יורד", הרי בשנים האחרונות המושג "רילוקיישן" הפך יעד נחשב ונחשק. כדי לשנות את המגמה ולהחזיר את הגאווה לכחול-לבן, לא מספיק לדבר על ערכים ועל ציונות, צריך לשפוך כסף ולתגמל כפי שנדרש בשוק גלובלי תחרותי. יש לעשות זאת ע"י מתן עדיפות והטבות למקצועות מבוקשים ברמה העולמית, כגון מומחי AI, רופאים, אנשי סייבר וכד'.
מומלץ להגדיר רשימת מקצועות מועדפים ו/או חסרים לשוק הישראלי, על מנת להמריץ את הכלכלה ולתת להם הטבות החל מהכשרה ועד מיסוי. להקל ב"יבוא" מומחים בתחומים אלו לישראל ואיזון ההטבות מול המומחים הישראלים. לתת מענקים למעסיקים שיקדמו מקומות עבודה בתחומים המועדפים ולבצע הכשרות מועדפות לתחומים האלו בתמורה להתחייבות לעבוד בישראל לפחות 5 שנים.
התייעלות משרדי ממשלה ורשויות
הררי מילים נשפכו על עשרות משרדי הממשלה המיותרים שגורמים לבזבוז של מיליונים, על הכספים הקואליציוניים, ובמידה פחותה על עשרות הרשויות שבעיקר מתפקדות כתעשייה לייצור ג'ובים. נכתב, נאמר ועם זאת כמעט דבר לא נעשה. מסתבר שמשל שר האוצר נתניהו על המגזר "השמן והרזה" נותר בגדר משל, כאשר הדרך לשמור על השלטון עוברת ברצון לכבד פעילים וראשי רשויות. אם ישראל אינה מעוניינת ללכת בכיוון של רפובליקת בננות אלא רוצה להישאר בצד של המדינות המפותחות, הרי שיש לעשות חריש עמוק בנתיב הזה.
איך עושים זאת? באמצעות צמצום משרדי ממשלה ותקציבים סקטוריאליים שלא תומכים ישירות בצמיחה. צעד משמעותי במסר לציבור בישראל ולחברות דירוג האשראי לגבי כוונות הממשלה. איחוד משרדים וצמצום "בעלי תפקידים" כפולים ולשכות מיותרות. איחוד רשויות מקומיות סמוכות וצמצום מנהלות. בניית מערך מדידה אובייקטיבי שימדוד התייעלות ושיפור איכות השירות לאזרח, בכל המערכת.
על מנת לשפר אפקטיביות בימי שגרה ובימי משבר (למנוע הישנות קריסת מערכות וחוסר תפקוד אזרחי כפי שהיה ב 7 לאוקטובר). מינוי אנשי מקצוע ולא מקורבים – הקמת וועדות בדיקה והמלצה למינוי כל הסגל הבכיר של כל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות בכל דרגי הניהול הבכירים והביניים.
המקל - והגזר
נושא לא פופולרי אבל נדרש וגם מוד'יס מציינים אותו הוא - המסים. כדי להימנע ממפולת ישראל חייבת בנקיטת צעדים לא פופולריים, לרבות עליית מסים. יש מין האירוניה שדווקא ממשלת ימין על מלא תהיה חתומה על העלאת מסים, אבל זה צעד קטן ומחוייב המציאות כדי למנוע קטסטרופה כלכלית. העלאת המע"מ – כבר באמצע השנה, אין טעם לדחות את העונש הזה לציבור ולגלגל את הנושא לשר האוצר הבא. (החל מה 1 ליולי, מעניק זמן למשק להתארגנות).
הקטנת המס על דיבידנדים צבורים לחברות - הוראת שעה לתקופה של שנה להורדת מס על הדיבידנד לחברות שצברו רווחים משנים קודמות, כדי לעודד אותם לשחרר את הכספים ולהוציא אותם להשקעות ועל ידי כך לעודד גביית מיסים גבוהה חד פעמית בשנת המשבר, לטובת כיסוי חלק מהוצאות המלחמה. במקום "מקל להשתמש בגזר" - העלאת מיסוי על מוצרי מותרות והורדת מיסוי על מוצרי צריכה בסיסיים, על מנת להוריד את יוקר המחייה לרוב הציבור.