עם כניסת השנה החדשה, פקע תוקף תוכנית הפיצויים של משרד האוצר לעסקים, שהוכרזה בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים שהלחימה בעזה תישאר בעצימות גבוהה גם לאורך חודש ינואר, אבל לא מתכוונים להאריך את מתווה הסיוע אל תוך שנת 2024.
הכוונה המסתמנת במשרד האוצר היא להפסיק את חלוקת המענקים הארצית לעסקים. עד כה, כל עסק שנפגע בהכנסות החודשיות שלו במלחמה בשיעור של יותר מ־25% היה זכאי למענק, ללא תלות במיקום שלו.
במידה שזאת אכן ההחלטה שתתקבל לבסוף, רק עסקים שנמצאים במרחק של 0־7 ק"מ מהגדר עם עזה או 0־9 ק"מ מגבול הצפון, ימשיכו לקבל פיצויים בהתאם לסיוע הרגיל שקבוע בחוק מזה שנים רבות, ללא קשר למלחמה.
בעלי העסקים באשקלון ימשיכו לקבל מענקים, אף שהעיר רחוקה יותר מ־7 ק"מ מעזה. בראשית המלחמה, לאחר שהפכה אשקלון לעיר המטווחת ביותר בישראל, התקבלה החלטה להגדיר אותה כיישוב ספר למשך שנה, כך שסיום המתווה לא ישפיע עליה כרגע.
בכירים באוצר מסבירים כי נכון לעכשיו, האינדיקציות הכלכליות שבידיהם מצביעות על התאוששות במשק וחזרה לשגרה. אחד ממדדי הדופק של המשק שנלקחים בחשבון הוא נתוני היקף העסקאות בכרטיסי אשראי. הנתונים העדכניים מראים עלייה מחודשת לרמה שנראתה כאן ערב המלחמה - כ־1.5 מיליארד שקל ביום.
אולם, המגמות עדיין תנודתיות והיקף האשראי טרם התייצב על נתונים שמשקפים עסקים כרגיל. השוואה לנתונים שלפני המלחמה כוללת הטיות שונות, כיוון שהמלחמה פרצה בתום תקופה ארוכה של חגים. אולם, נתוני האשראי לימים האחרונים גבוהים במעט גם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מגמה של אופטימיות זהירה נמדדת גם בנתוני הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה. אחרי שבסוף אוקטובר נרשם שיא של יותר מ־40 אלף יוצאים לחל"ת או מפוטרים בשבוע, כיום הנתונים עומדים על כ־7,000 איש בשבוע - לא שונה בהרבה מהשגרה. ובכל זאת, ישנם כיום כ־113 אלף עובדים שעדיין לא חזרו מחל"ת, כך שהמשק עדיין לא בתפקוד רגיל.
מדדי המאקרו הרוחביים הללו אמנם חיוביים, אבל הם בולעים בתוכם קשיים אמיתיים של ענפים ספציפיים ואזורים מסוימים בארץ. יישובים בדרום ובצפון עדיין רחוקים מחזרה לשגרה, ולפי הערכות למעלה מ־100 אלף ישראלים עדיין מפונים מבתיהם.
מתווה סיוע לאילת?
בכירים באוצר אומרים שייתכן כי במקום מתווה הסיוע הכלל־ארצי, יותאמו תוכניות לסיוע נקודתי. למשל, אחת האפשרויות שעומדות על הפרק היא הכנת מתווה סיוע פרטני לעיר אילת. לצד זאת, ייבחן מתווה סיוע כללי לענף התיירות, שהפגיעה בו על רקע המלחמה צפויה להיות ממושכת.
בשבוע שעבר התייצב ראש העיר אילת, אלי לנקרי, בוועדת הכספים של הכנסת והציג נתונים מדאיגים מהעיר הדרומית: שיעור האבטלה זינק מ־3.4% לפני המלחמה לכדי רמה של 14%, והיקף ההוצאות בכרטיסי האשראי בעיר צנח לתחתית הרשימה הארצית.
לנקרי תקף את האוצר: "הם זלזלו בנו, באוצר טוענים שאילת לא שונה משאר הארץ". יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר שאם האוצר לא יעמיד מתווה פיצויים ייחודי לאילת הוא יפנה לחקיקה. הלחצים הללו כנראה השפיעו על עמדת האוצר, אם כי הם עדיין לא קיימו עבודת מטה כדי לבדוק אם מצבה של אילת אכן במצב חמור משמעותית מאשר ערים בשאר הארץ.
ההתנגדויות צפויות לבוא
הכוונות באוצר לסיים את תוכנית הפיצויים עוד ייתקלו, יש לשער, במכשולים שונים. נכון להיום אומרים במשרד שגם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבין שלא ניתן יהיה להמשיך את מתווה הסיוע בהיקף הנוכחי. מצד שני, עדיין זכורה התנהלותו של סמוטריץ' בעת גיבוש תוכנית הסיוע המקורית: טווח הפיצויים התרחב מדי כמה ימים בהתאם ללחצים פוליטיים שהפעילו על סמוטריץ' בליכוד ומצד ראשי רשויות. כמו כן, הנושא עוד צפוי לעבור דיונים אצל גפני בוועדה, שגם בה יכולות להיערם התנגדויות לכוונות האוצר מצד חברי הכנסת, ולעלות דרישות להאריך את הסיוע.
טכנית, הארכת מתווה הסיוע אינה אפשרית. המתווה נוסח במקור כך שניתן להאריך אותו רק עד סוף דצמבר. מראש הכוונה באוצר הייתה לספק מענה ראשוני, ובסיומו לבחון מחדש את תמונת המצב - ולבנות תוכנית חדשה לגמרי במקרה הצורך. אם יוחלט על תוכנית כלשהי לינואר, יהיה צריך לחוקק ולתקנן אותה כמעט מאפס.
כך, למרות שינואר כבר החל, נראה שהעסקים יצטרכו להמתין עוד זמן עד שפקידי האוצר והפוליטיקאים יכריעו מי יהיה זכאי לפיצויים עבור החודש הנוכחי. למעשה, רק ביום שני הודיעה רשות המסים רשמית על הארכת מתווה הפיצויים מאוקטובר לנובמבר־דצמבר - אחרי שאלו כבר הסתיימו.
בינתיים, נכון לסוף דצמבר הוגשו לרשות המסים בסך הכל כ־220 אלף תביעות לפיצויים. מתוכן, כ־182 אלף תביעות (כ־83%) הועברו לתשלום סופי או לתשלום מקדמות. לצדן, כ־8,000 תביעות נדחו. בסך הכל שולם עד כה סכום של 4.075 מיליארד שקל. באוצר לא יודעים להגיד עדיין כמה עלה מתווה הסיוע בחודש דצמבר, כיוון שהמועד להגשת בקשות סיוע בגינו יגיע רק ב־15 בינואר, ויישאר פתוח עד אפריל.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס